דינמיקת התשואות ומנגנוני שוק ההון

הביצועים הפנומנליים של חודש אפריל מגיעים כתיקון חד לירידות שנרשמו ברבעון הראשון של השנה, על רקע המערכה הגיאופוליטית מול איראן. הזינוק במדדי ת”א 35 ות”א 90, לצד עליות שערים חדות במדד הנאסד”ק, ייצר מומנטום של זרימת הון לנכסי סיכון. עם זאת, המכאניזם המוניטרי פעל כבלם: התחזקות השקל מול הדולר גרעה כ-1.3% מהתשואה הכוללת של הקופות, מה שמנע מאפריל להפוך לחודש הרווחי ביותר בעשורים האחרונים עבור החוסך הישראלי.

עיוות המטבע במסלולים עוקבי מדדים זרים

מסלול ה-S&P 500, שהפך לאפיק השקעה דומיננטי בשנים האחרונות, ממשיך להציג ביצועי חסר במונחים שקליים. למרות עלייה נומינלית של 5.3% במדד מתחילת השנה, החוסכים במסלול זה רשמו תשואה שלילית של כ-2.2%. פער זה נובע ישירות מתנודות שער החליפין ומחוסר הגנות מטבע מובנות במסלולים אלו. המצב מייצר דינמיקה שבה חוסכים החשופים לשוק האמריקאי אינם נהנים מהצמיחה הריאלית של הכלכלה הגלובלית, בעוד שדווקא המסלולים המעורבים והמקומיים מציגים תשואות עודפות.

מבנה התיק והקצאת נכסים באפיקי הגמל

התחזית לטווח התשואות במסלול הכללי (4% עד 4.9%) משקפת רווחי הון לא רק במניות, אלא גם בשוק איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות בישראל. היכולת של המסלול הכללי להשיב חלק ניכר מההפסדים של מרץ מעידה על חוסן פיננסי ועל יעילות של פיזור נכסים בין אפיקים מנייתיים לאג”חיים. מתחילת שנת 2026, המסלולים המנייתיים מציגים תשואה מצטברת של 9.2%, נתון המדגיש את התיאבון לסיכון בקרב הציבור למרות התנודתיות הגיאופוליטית הגבוהה.

מבט קדימה: Forward-Looking

יש לעקוב אחר יציבות שער החליפין של השקל מול הדולר כגורם המכריע את כדאיות ההחזקה במסלולים עוקבי מדדים זרים בטווח הקצר. הסיכון המרכזי עבור החוסכים טמון בהמשך ייסוף השקל, שעלול להוביל לקיבוע הפסדים במסלולי חו”ל למרות עליות שערים בוול סטריט. בטווח הבינוני, על מנהלי ההשקעות לבחון מחדש את משקולות החשיפה המקומית אל מול החשיפה הגלובלית, לאור הפערים בתשואות השקליות הריאליות שנרשמו מתחילת השנה.