הוצאות חג הגבירות את מדד המחירים לצרכן ב־0.2%, אך כלכלנים מזהירים: העלייה זמנית, הצמיחה מאטה והסיכון לדפלציה נותר ממשי

מחירי הצרכן בסין עלו באופן בלתי צפוי בחודש אוקטובר, לאחר שני חודשי ירידה, בעקבות עלייה עונתית בביקוש לתחבורה, מזון ותיירות במהלך החגים הלאומיים. עם זאת, כלכלנים מזהירים כי ההתאוששות היא זמנית בלבד — ומשקפת את שבריריות ההתאוששות הכלכלית של סין לאחר המגפה ואת הסיכון המתמשך לדפלציה.

על פי נתוני הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה של סין (NBS) שפורסמו ביום ראשון, מדד המחירים לצרכן (CPI) עלה ב־0.2% בהשוואה לשנה הקודמת, לאחר ירידה של 0.3% בספטמבר. הנתון הפתיע את הכלכלנים, שציפו לירידה של 0.1%, והצביע על הפוגה זמנית בלחצי הדפלציה.

ה־מדד הליבה (ללא מזון ואנרגיה) עלה ב־1.2%, מה שמצביע על ביקוש מתון. עלויות השירותים טיפסו ב־0.2%, לאחר ירידה של 0.3% בחודש הקודם — בעיקר בשל ביקוש מוגבר לתיירות ולפנאי במהלך חגיגות “Golden Week”.

“המעבר הזמני של המחירים חזרה לטריטוריית אינפלציה נובע מהאפקט החגיגי — והוא ייעלם בקרוב,” אמר אריך ג’ו, כלכלן בכיר ב־Bloomberg Economics. “במילים אחרות, לחצי הדפלציה נותרו עמוקים, והאטת הצמיחה ברבעון הרביעי צפויה לשמר את המגמה.”

המעגל הדפלציוני עדיין מאיים על ההתאוששות הכלכלית

על אף העלייה באוקטובר, כלכלנים מזהירים כי הביקוש הבסיסי נותר חלש, וכי אמון הצרכנים והעסקים נמוך. מדד מחירי היצרן (PPI) ירד ב־2.1% בשנה — לאחר ירידה של 2.3% בספטמבר — ובכך רשם את חודש ההתכווצות ה־37 ברציפות.

הדפלציה במפעלי הייצור משקפת רווחיות נמוכה ותשומות זולות, במיוחד בענפי הבנייה, האנרגיה והייצור. אף כי ירידת עלויות החומרים מעניקה הקלה זמנית ליצרנים, היא גם מעידה על חוסר כוח תמחור במשק הנשלט בידי עודף היצע וזהירות בצריכה.

“ככל שהדפלציה נמשכת זמן רב יותר, כך קשה יותר להצית מחדש את הביקוש המקומי,” אמרה ד”ר לין שואליין מאוניברסיטת רנמין בבייג’ינג. “משקי הבית נזהרים, ההשקעה הפרטית לא חזרה לרמות שלפני הקורונה, וההתאוששות במחירים אינה שינוי מגמה — אלא עיוות זמני שנובע מהחגים.”

הדילמה למדיניות: תמרוץ או יציבות

הממשל בבייג’ינג מציב את בלימת הדפלציה בראש סדר העדיפויות שלו, ומשיק צעדים להמרצת הביקוש המקומי ולייצוב רווחיות החברות. אחד המהלכים המרכזיים הוא קמפיין ה“נגד אינבולוציה” — יוזמה שמטרתה לצמצם מלחמות מחירים הרסניות בענפים כגון רכבים חשמליים, משלוחים ומסחר אלקטרוני.

עם זאת, ההתקדמות איטית. הממשלה נמנעת מצעדי תמרוץ גדולים, מתוך חשש מהגדלת החוב לאחר שנים של השקעות כבדות בתשתיות ובנדל”ן. הבנק המרכזי של סין (PBOC) מתמקד בהזרמות נזילות ממוקדות ובהפחתות ריבית מתונות לעסקים קטנים ולרשויות מקומיות.

“בייג’ינג צועדת על חבל דק,” אמר שיאנג טאן, הכלכלן הראשי של נומורה סין. “היא רוצה להחזיר אמון מבלי להצית בועת נדל”ן חדשה. אבל בלי תמריץ תקציבי ברור — הדפלציה עלולה להימשך גם ב־2026.”

הצמיחה הנומינלית של התמ”ג נותרת חלשה — אף שהצמיחה הריאלית צפויה לעמוד ביעד הממשל של 5%. ה־GDP deflator, מדד המשקף את רמת המחירים הכוללת, ירד זה שמונה רבעונים ברציפות — הרצף הארוך ביותר מאז 1993.

מבט קדימה: עלייה שברירית, לחצים מבניים

מרבית הכלכלנים מסכימים כי עליית המדד באוקטובר נבעה מגורמים זמניים הקשורים לחגים הלאומיים, ולא מהתאוששות אמיתית בביקוש הצרכני. עם דעיכת ההשפעות העונתיות, האינפלציה צפויה להתמתן ואף להפוך שלילית שוב בנובמבר־דצמבר.

יעד האינפלציה הרשמי של הממשלה — סביב 2%, הנמוך ביותר זה למעלה מ־20 שנה — רחוק מהשגה, כאשר האינפלציה השנתית המלאה צפויה להתקרב לאפס. בהיעדר עליות שכר, תמרוץ פיסקלי או תמריצים לצרכנים, סין עלולה להתמודד עם תקופה ממושכת של מחירים קפואים — שתחליש את תנופת הצמיחה שלה לשנים הבאות.

“הסכנה הגדולה ביותר היא אדישות,” הזהיר ג’ו. “אם קובעי המדיניות יתייחסו לעלייה במדד כהוכחה לנורמליזציה, הם יחמיצו את התמונה האמיתית — סין עדיין מתקרבת לקצה הדפלציוני.”