בהתבסס על הערותיו האחרונות של הפד, ההתפשטות של סטייבלקוינים הפכה כעת לגורם מרכזי בשיקולי המדיניות המוניטרית. דברי מירן מציבים את הנכסים הדיגיטליים האלה – ולא רק את המטבעות הקריפטוגרפיים באופן כללי – בלב אסטרטגיית שיעור הריבית העתידית, בתקופה שבה לחצים אינפלציוניים גלובליים ורמת קיבולת עודפת בכלכלה עדיין קיימים.

סטייבלקוינים ומקורות הלוואה: מדוע r* עשוי לרדת

בנאומו בכנס BCVC ב‑7 בנובמבר 2025, טען מירן כי סטייבלקוינים – במיוחד אלה המנוהלים בדולרים אמריקאים – יכולים להגדיל את ההיצע של מקורות הלוואה לכלכלה האמריקאית, להוריד את שיעור הריבית הנייטרלי (r*) ולפיכך להוריד את הרמה שבה הפד יכול לקבוע בבטחה את שיעורי המדיניות.

מירן מציין הערכות מהסקטור הפרטי שאספו אנשי צוות הפד, שמעריכות כי גידול הסטייבלקוינים יגיע לטווח של 1 טריליון–3 טריליון דולר עד סוף העשור. הוא מדגיש כי גם גידול צנוע יחסית בסטייבלקוינים עלול להפחית את r* בכ‑40 נקודות בסיס לפי מודל אחד. אם r* ירד, שמירה על שיעורי המדיניות הנוכחיים עלולה להפוך ללא מכוונת למגבילה – גישה מצמצמת.

למשקיעים ישראלים וגלובליים, הדבר מצביע על כך שהתשתית המבנית ארוכת הטווח עשויה להעדיף סביבה של ריבית נייטרלית נמוכה יותר, ולדחוף את הבנקים המרכזיים לשקול מחדש את כל מסלול שיעור הריבית.

זרימות דולרים גלובליות, ביקוש לאג”ח וסיכונים בערוצי הבנקאות

חלק מרכזי בטיעונו של מירן הוא כי סטייבלקוינים במטבע דולר מחזקים את התפקיד הבינלאומי של הדולר. הוא מציין כי סטייבלקוינים “מאפשרים לחלק הולך וגדל של אנשים ברחבי העולם להחזיק נכסים ולבצע עסקאות במטבע האמין ביותר.” דינמיקה זו תומכת בביקוש זר לאג”ח אמריקאיות ונכסים נזילים נוספים בדולר, ומורידה את התשואות ואת עלות ההלוואות של ארה”ב.

עם זאת, מירן גם מזהיר מפני סיכונים לערוצי הבנקאות ולהעברת המדיניות המוניטרית. אם סטייבלקוינים יסחפו פיקדונות מהבנקים או יחלישו את תיווך הבנקים, יכולת הפד לנהל את הכלכלה דרך הערוצים המסורתיים עלולה להיפגע. בהקשר הישראלי, שבו זרימות דולרים גלובליות וחשיפות למטבע חוץ חשובות, התפתחויות כאלה עשויות להשפיע על שווקי המטבע, תנאי מימון בדולר וזרימות חוצות גבולות.

השלכות על אסטרטגיית המדיניות המוניטרית וציפיות השווקי

דבריו של מירן מגיעים בזמן שהפד מתחיל להעריך מחדש את תחזית שיעורי המדיניות לנוכח אינפלציה מתמתנת וחוסר ודאות גלובלית. למרות שהוא לא הכריז על קיצוץ מיידי, הדגשתו את הסטייבלקוינים ככוח מבני מוסיפה טוויסט חדש לדיון המדיניותי.

שווקים עשויים לפרש את המסר כהגברת הסיכוי לקיצוץ מוקדם או עמוק יותר של שיעורי הריבית מאשר שפורסמו קודם, אם כי המידה המדויקת נותרת לא ודאית. יתר על כן, בנקים מרכזיים ברחבי העולם (כולל בנק ישראל) עשויים להידרש לפקח על זרימות נכסים דיגיטליים והשפעתן על דינמיקות החשבון ההון ותנאי השווקי המקומיים.

בהסתכלות קדימה, משקיעים צריכים לעקוב אחר גודל שוק הסטייבלקוינים, התפתחויות רגולטוריות (כגון “חוק GENIUS” בארה”ב שצוין על ידי מירן) ומדדים להחלפת מטבעות שעשויים להאיץ את הביקוש לדולר דרך תשתיות דיגיטליות. מצד הסיכון, סטייבלקוינים נשארים ניסיוניים ונושאים קשיים בנוגע למקורות, נזילות או רגולציה שיכולים להגביל את הגידול שחזוי על ידי מירן. מצד ההזדמנות, סביבה של ריבית נייטרלית נמוכה מבנית עשויה לתמוך בערכים גבוהים יותר לנכסים ארוכי טווח – אך רק אם האינפלציה נשמרת תחת שליטה.

—

This is **translated fully** (Part 1/1) with all headings, paragraphs, and structure intact.