בעוד חיכוכים גיאופוליטיים מעצבים מחדש בריתות גלובליות, הקריאות לריבונות טכנולוגית אירופית מלאה הולכות ומתחזקות. עם זאת, מנכ”ל קאפג’מיני, איימן עזאת, דחה בפומבי את האפשרות לאוטונומיה מוחלטת, וטען כי אף אזור בעולם אינו שולט בכל שרשרת הערך הטכנולוגית הנדרשת לפעולה עצמאית לחלוטין. דבריו נאמרים בשעה שקובעי מדיניות באירופה בוחנים מחדש את התלות בספקיות הענן האמריקאיות הגדולות כגון Amazon Web Services, Google Cloud ומיקרוסופט, על רקע דינמיקה טרנס-אטלנטית משתנה.

הדיון אינו פוליטי בלבד — יש לו השלכות כלכליות ואסטרטגיות עבור ממשלות, ארגונים ומשקיעים הפועלים במערכת האקולוגית המתפתחת במהירות של הבינה המלאכותית.

ארבע שכבות של ריבונות דיגיטלית

עזאת תיאר את האוטונומיה הדיגיטלית באמצעות מודל בן ארבע שכבות: נתונים, תפעול, רגולציה וטכנולוגיה. לדבריו, אירופה כבר מחזיקה בעצמאות בשלושת הממדים הראשונים. הארכיטקטורה הרגולטורית של האיחוד האירופי, לרבות מסגרות מחמירות לניהול נתונים ופיקוח על שווקים דיגיטליים, מעניקה רמת שליטה שחסרה באזורים רבים אחרים.

האתגר מצוי בשכבת התשתית הטכנולוגית. ספקיות ענן אמריקאיות שולטות בתשתיות ה-hyperscale הגלובליות, ויוצרות מערכת אקולוגית שבה ארגונים אירופיים תלויים בפלטפורמות אמריקאיות לצורך פריסת שירותי ענן ובינה מלאכותית. ניסיון לשכפל תשתיות אלו באופן מקומי ידרוש השקעות הון עצומות, מחזורי פיתוח ארוכים וסיכון לחיסרון תחרותי.

“אין דבר כזה ריבונות מוחלטת,” הדגיש עזאת, תוך אימוץ גישה פרגמטית המשתלבת בדיונים המתקיימים בנציבות האירופית ובפורומים תעשייתיים כגון דאבוס.

איזון בין ריבונות לתחרותיות

המתח העומד בפני קובעי המדיניות באירופה הוא כיצד לעודד אוטונומיה מבלי לפגוע בתחרותיות בתחום הבינה המלאכותית והטרנספורמציה הדיגיטלית. פיתוח בינה מלאכותית דורש קנה מידה, עוצמת חישוב ושילוב במערכות אקולוגיות גלובליות — תחומים שבהם חברות אמריקאיות מובילות כיום.

האסטרטגיה של קאפג’מיני ממחישה את האיזון הזה. החברה חתמה על שיתופי פעולה עם AWS, Google Cloud ומיקרוסופט לצורך אספקת פתרונות “AI ריבוני” — שירותי ענן המופעלים על ידי ישות אירופית תוך שימוש בתשתית אמריקאית. גישה היברידית זו מבקשת ליישב בין דרישות ציות ולוקליזציה של נתונים לבין גישה לטכנולוגיה מתקדמת.

במקביל, שיתופי פעולה עם שחקניות בינה מלאכותית אירופיות כגון Mistral הצרפתית מדגישים מאמצים לבניית יכולות אזוריות בהדרגה, ולא באמצעות ניתוק חד ומהיר.

מבחינה כלכלית, בידוד טכנולוגי מוחלט עלול להאט חדשנות ולהגדיל עלויות עבור ארגונים אירופיים. מנגד, חוסר אוטונומיה מספקת עלול לחשוף מגזרים קריטיים לסיכון גיאופוליטי.

לחצים אסטרטגיים ומוניטיניים

גם קאפג’מיני עצמה מתמודדת עם שיקולים מוניטיניים. לאחרונה הודיעה החברה על כוונתה למכור את פעילותה מול ממשלת ארה”ב, בעקבות ביקורת ציבורית על חוזה בהיקף של 4.8 מיליון דולר עם רשות ההגירה והמכס האמריקאית. הפרשה משקפת כיצד רגישויות פוליטיות משתלבות יותר ויותר בפעילותן של חברות שירותי טכנולוגיה חוצות גבולות.

עבור משקיעים, הדיון על ריבונות טכנולוגית נושא השלכות רחבות יותר. תשתיות דיגיטליות הופכות לנכס אסטרטגי בדומה לביטחון אנרגטי. עם זאת, השווקים נוטים לתגמל אינטגרציה וקנה מידה יותר מאשר פיצול. חברות המתמקמות כגשר — ולא כבדלניות — עשויות ליצור ערך במערכת טכנולוגית רב-קוטבית.

בהמשך הדרך, סביר כי אירופה תאמץ מודל של ריבונות מדורגת: אוטונומיה ממוקדת במגזרים קריטיים בשילוב המשך השתתפות בשרשראות אספקה גלובליות. השנים הקרובות יעמידו במבחן האם דרך האמצע הזו יכולה לשמר הן חוסן והן תנופת חדשנות במרוץ הבינה המלאכותית.