דגשים

1. פסיקה תקדימית: בית משפט פדרלי לערעורים קבע כי רוב המכסים שהטיל הנשיא טראמפ, תחת ההצדקה של “מצב חירום לאומי”, אינם חוקיים.
2. ערעור על הבסיס המשפטי: בית המשפט פסל את השימוש ב”חוק סמכויות החירום הכלכליות הבינלאומיות” (IEEPA) משנת 1977 להטלת מכסים, מהלך המשפיע על 78% מכלל ההכנסות החדשות ממכסים.
3. אי-ודאות נרחבת: עסקים ניצבים כעת בפני סביבה כאוטית, כאשר גורלם של מכסים בסך 100 מיליארד דולר שנגבו תלוי ועומד, בהמתנה לערעור הצפוי לבית המשפט העליון.
4. השפעה גיאופוליטית: ההחלטה מאיימת לבטל הסכמי סחר ולהסיר מנוף לחץ גיאופוליטי מרכזי שהנשיא טראמפ הפעיל נגד מדינות כמו הודו וברזיל.

בעקבות תבוסה משפטית מכרעת: מה הצעד הבא באסטרטגיית המכסים של טראמפ?

עבור עסקים המנווטים בחודש השמיני של מלחמת הסחר של הנשיא טראמפ, כל תקווה לוודאות התחלפה באי-ודאות עמוקה. פסיקת בית משפט פדרלי לערעורים ערערה על הנחת היסוד של אסטרטגיית המכסים של הממשל, בקובעה כי סמכויות החירום ששימשו להצדקת עיקר המכסים אינן חוקיות. החלטה זו מטילה את היבואנים למצב של תוהו ובוהו משפטי ומעלה שאלות קריטיות לגבי עתידה של מדיניות סחר הנשענת כעת על בסיס משפטי מתפורר, כאשר המחלוקת צפויה להגיע לפתחו של בית המשפט העליון.

הבסיס המשפטי מתפורר

החלטת בית המשפט לערעורים פגעה בלב הטיעון המשפטי של הממשל. הנשיא טראמפ השתמש שוב ושוב ב”חוק סמכויות החירום הכלכליות הבינלאומיות” (IEEPA) משנת 1977 כדי להטיל מכסים גורפים, תוך ציון “מצב חירום לאומי” שהוגדר בדרך כלל כגירעון מסחרי. עם זאת, בית המשפט אישר את פסיקת הערכאה הנמוכה יותר, וציין כי חוק IEEPA אינו מעניק במפורש לנשיא סמכות להטיל מיסים. יתרה מזאת, הוא קרא תיגר על התפיסה שגירעונות סחר ותיקים מהווים “מצב חירום” אמיתי, ובכך שלל למעשה את ההצדקה לחלק ניכר מפעולות הסחר של הממשל.

מיליארדי דולרים בהכנסות ומנוף גיאופוליטי על הכף

ההשלכות הפיננסיות והאסטרטגיות של פסיקה זו הן עצומות. המכסים שהוטלו תחת סמכויות החירום מהווים נתח מדהים של 78% מכלל ההכנסות החדשות ממכסים, בסך כולל של כ-100 מיליארד דולר עד כה – כספים שייתכן והממשלה תיאלץ כעת להחזיר. מעבר להשפעה התקציבית הפנימית, מכסים אלו היו כלי מרכזי במדיניות החוץ של טראמפ. המכסים בשיעור 50% על יבוא מהודו ומברזיל, למשל, שימשו לא רק כמנוף לחץ מסחרי אלא גם להפעלת לחץ בנושאים גיאופוליטיים שאינם קשורים. אם הפסיקה תישאר על כנה, היא לא רק תסכן הסכמי סחר שנחתמו תחת איום המכסים הללו, אלא גם תשלול מהממשל מנוף דיפלומטי חזק ומהיר-פעולה.

מועד יעד מתקרב ואי-ודאות עסקית שמעמיקה

מאחר שבית המשפט הותיר את המכסים על כנם עד 14 באוקטובר כדי לאפשר ערעור לבית המשפט העליון, עסקים נתונים במשחק המתנה מסוכן. אי-בהירות משפטית זו צפויה לגרום לשיבושים משמעותיים בשרשראות האספקה, שכן חלק מהיבואנים האמריקאים עשויים לדחות משלוחים כדי להימנע מתשלום היטלים שעלולים להתבטל מאוחר יותר. מצב זה יוצר פוטנציאל לדפוסי יבוא בלתי יציבים, ומחריף את התנודתיות שאפיינה את נוף הסחר בשנה האחרונה. עבור חברות המקבלות החלטות ארוכות-טווח לגבי מלאי והשקעות, היעדר מסגרת משפטית ברורה למכסים רק מעמיק את אי-הוודאות הכלכלית.

במבט קדימה, גם פסיקה נחרצת של בית המשפט העליון נגד מכסי החירום ככל הנראה לא תסיים את מלחמת הסחר. אמנם יהיה זה כישלון גדול, אך הנשיא טראמפ קרוב לוודאי יגביר את מאמציו להשתמש בנתיבים משפטיים אחרים להטלת מכסים. מכסים המוצדקים תחת חוקים שונים – כמו אלו על פלדה, אלומיניום ורכב המציינים חששות לביטחון לאומי – נותרים על קרקע משפטית יציבה יותר. עם זאת, שיטות אלו כרוכות בהליך איטי ומסורבל יותר. בעוד שביטול פוטנציאלי של מכסי החירום יספק הקלה עצומה ליבואנים רבים, האג’נדה הפרוטקציוניסטית הרחבה של הממשל צפויה להימשך, ותאלץ עסקים להסתגל לסכסוך סחר המתנהל באמצעים שונים, גם אם מוגבלים יותר.