דגשים

1. חזית השקעות חדשה: האסטרטגיה של ממשל טראמפ לרכוש החזקות הון בתעשיות מפתח צפויה להתרחב אל סקטור האנרגיה הגרעינית.
2. ביטחון לאומי וביקוש מתחום הבינה המלאכותית: התמקדות מחודשת בהעשרת אורניום מקומית, המונעת ממתחים גיאופוליטיים ומהצורך הגובר באנרגיה של מרכזי נתונים (דאטה סנטרים) של AI, מתדלקת את עניין הממשל.
3. זיהוי יעדים פוטנציאליים: אנליסטים סימנו חברות כמו סנטרוס אנרג’י (LEU) ו-BWX טכנולוגיות (BWXT) כמועמדות סבירות להשקעה פדרלית, כאשר שתי המניות רשמו עליות משמעותיות השנה.
4. אסטרטגיה שנויה במחלוקת: הגישה של המרת מימון ממשלתי בהחזקות הון מציתה ויכוח ציבורי סביב היתרונות הפוטנציאליים למשלמי המיסים לעומת הסיכון של עידוד חוסר יעילות תאגידית.

האם תעשיית האנרגיה הגרעינית היא היעד הבא להשקעה של הבית הלבן?

האסטרטגיה החדשנית של ממשל טראמפ לרכוש החזקות הון בחברות חיוניות מבחינה אסטרטגית, מסמנת יעד חדש: תעשיית האנרגיה הגרעינית. בעקבות עסקאות מתוקשרות בתחומי השבבים והמתכות הנדירות, המהלך האחרון של משרד האנרגיה להקמת קונסורציום לדלק גרעיני מתפרש באופן נרחב כהקדמה להשקעה ממשלתית ישירה. יוזמה זו שואפת לבנות שרשרת אספקה מקומית לאורניום מועשר, וממקמת את הסקטור הגרעיני בצומת דרכים של ביטחון לאומי, קידמה טכנולוגית ומודל חדש ושנוי במחלוקת של מדיניות תעשייתית.

מפגש בין ביטחון לאומי לביקוש מתחום הבינה המלאכותית

שני כוחות עוצמתיים מניעים את ההתמקדות המחודשת של הממשל באנרגיה גרעינית. ראשית, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה חשפה את הפגיעויות בשרשרת האספקה העולמית, שבה העשרת אורניום עברה יותר ויותר למדינות זרות, מה שיצר חששות משמעותיים לביטחון הלאומי. שנית, הצמיחה האדירה של הבינה המלאכותית יצרה ביקוש בלתי נדלה לאנרגיה, כאשר מרכזי נתונים זוללי חשמל מאלצים את ענקיות הטכנולוגיה לחפש מקורות אנרגיה יציבים ונטולי פחמן. הדבר החזיר את האנרגיה הגרעינית לאור הזרקורים, כפי שמעידים הגידול בעסקאות בין חברות טכנולוגיה לספקיות אנרגיה גרעינית וגל של אופטימיות בקרב המשקיעים.

זיהוי המועמדות המובילות להשקעה פדרלית

אנליסטים בשוק כבר מזהים את החברות הסבירות ליהנות מתמיכה ממשלתית פוטנציאלית זו. סנטרוס אנרג’י (LEU), בהיותה החברה המקומית היחידה המייצרת כיום אורניום מועשר תחת חוזה של משרד האנרגיה, נחשבת למועמדת ראשית; מנייתה זינקה ביותר מ-180% מתחילת השנה. חברה נוספת על הרדאר היא BWX טכנולוגיות (BWXT), שחקנית מרכזית עם שווי שוק של 15 מיליארד דולר שמנייתה טיפסה ב-45% השנה. ההתלהבות מתרחבת גם לטכנולוגיות גרעיניות מהדור הבא, כאשר מניית בונת הכורים המודולריים הקטנים (SMR) אוקלו (OKLO) הרקיעה שחקים ביותר מ-1,000% בשנה האחרונה, על רקע הימורי המשקיעים ביכולתה לעמוד בצרכי האנרגיה הגואים של מהפכת הבינה המלאכותית.

מודל חדש או תקדים מסוכן?

בעוד שגישת הממשל חדשנית בהקשר האמריקאי הנוכחי, בעלות ממשלתית בסקטור הדלק הגרעיני נפוצה בעולם. ספקיות בינלאומיות גדולות כמו אורנקו (Urenco) ואורנו (Orano) נמצאות בבעלות משמעותית של ממשלות באירופה. הבית הלבן מציג את האסטרטגיה שלו כעסקה טובה יותר עבור משלם המיסים האמריקאי, בניגוד לגישת הממשל הקודם שסיפקה מענקים. שר המסחר, הווארד לוטניק, ניסח את הפילוסופיה החדשה באומרו: “אם אנחנו נותנים לכם את הכסף, אנחנו רוצים נתח מהעוגה עבור משלם המיסים האמריקאי”. עם זאת, מודל זה נתקל בביקורת מצד מומחי מדיניות המזהירים מפני “מתח בסיסי”. המבקרים טוענים כי הדבר עלול לתמרץ חברות לחפש הגנה ממשלתית, מה שעלול להוביל לחוסר יעילות ולעלויות גואות שבסופו של דבר יוטלו על הציבור.

כעת, כשמשרד האנרגיה פועל להקמת הקונסורציום הגרעיני באופן רשמי, כל העיניים נשואות לראות אילו חברות יצורפו למסגרת החדשה ובאילו תנאים. תוצאות הצעדים הראשונים הללו בסקטור הגרעיני ישמשו כמבחן קריטי לאסטרטגיה התעשייתית הרחבה יותר של הממשל. השאלה המרכזית בהמשך הדרך היא האם שותפויות אלו בין הממשל לתאגידים יצליחו להחזיר ייצור חיוני לגבולות המדינה ולספק ערך למשלמי המיסים, או שמא ייצרו עיוותי שוק ויגנו על חברות מועדפות מפני תחרות בריאה.