רבים מבעלי ההון בישראל מחזיקים בתיק מנוהל ומרגישים שהם “מסודרים”. יש מנהל השקעות, יש דוחות רבעוניים, יש חלוקה למניות ואג"ח

  תיק השקעות הוא שכבה – לא המערכת כולה תיק מנוהל בישראל עוסק בהקצאת נכסים, בניהול סיכונים ובבניית אסטרטגיית השקעה.

ברקשייר האת'וויי דיווחה על עלייה חדה ביתרות המזומנים שלה במהלך הרבעון הראשון תחת המנכ"ל החדש גרג אבל, מה שמדגיש המשכיות

כשמשקיעים שואלים "למה מוצר מובנה ולא משהו אחר?" — התשובה הנכונה היא לא "כי התשואה גבוהה יותר". התשובה היא: כי

נקודת פתיחה: הסיכון לא נמצא איפה שרוב המשקיעים מחפשים כאשר משקיעים חושבים על סיכון, הם לרוב מתמקדים בתנועות שוק—ירידות במניות,

  הרעיון לפנות ישירות לבנק שוויצרי נשמע לרבים הגיוני. בעלי הון רגילים לנהל מערכות יחסים בעצמם, ובצדק. הם מנוסים, מתוחכמים,

  עבור בעלי הון רבים בישראל, ניהול הכסף “כאן” מרגיש טבעי. זה מוכר, נגיש, דובר את השפה ומחובר לסביבה העסקית

רוב המשקיעים יודעים לצטט את התשואה השנתית של התיק שלהם. מעטים יודעים לציין במדויק את סך העלויות שהם משלמים בפועל.

כאשר הבנקים המרכזיים מתחילים להפחית ריבית, רוב הציבור מפרש זאת כחדשות חיוביות לשווקים וכהקלה כלכלית. אך עבור משקיעים המחזיקים חלק

משקיע שרכש מניות טסלה במחיר של 17 דולר בהנפקה הראשונית בשנת 2010 היה חווה אחד מסיפורי יצירת העושר המרשימים ביותר