בדוח השנתי שפרסם בסוף יוני הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS), הובאה שורת אזהרות ברורה וחדה באשר לעתיד הכלכלה הגלובלית. הבנק מתריע מפני תהליכים מואצים של פיצול גיאו־כלכלי בין מדינות, שמאיימים על יסודות היציבות הפיננסית והסדר המוניטרי העולמי. האזהרה נוגעת ישירות להתגברות מדיניות הסחר המגוננת, התכווצות שיתופי פעולה בין־לאומיים, והתרחבותם של גופים פיננסיים לא־מפוקחים – כל אלה נתפסים כסימנים מוקדמים לרעידת אדמה כלכלית שעלולה להתממש בעוצמה כבר בטווח הבינוני.

רגע של הכרעה גלובלית

ראש ה־BIS, אוגוסטין קרסטנס, הדגיש כי הכלכלה העולמית ניצבת בפני “רגע מכריע” שמחייב בחינה מחודשת של הנחות יסוד. לאחר יותר מעשור של שיתוף פעולה גלובלי שהתגבר בעקבות משבר 2008, שורת תהליכים פוליטיים וכלכליים מחלישים כיום את המנגנונים המוסדיים שאפשרו את היציבות היחסית. בין הגורמים המרכזיים למגמה זו נמצא תהליך מואץ של נסיגה ממדיניות סחר פתוחה, חזרה למכסים הדדיים, הגבלות ייצוא והתרחקות ממוסדות רב־צדדיים.

לדברי ה־BIS, הסכנות אינן תיאורטיות בלבד. ניכרת ירידה בפעילות הבין־לאומית של מוסדות פיננסיים גדולים, גידול בהעדפת תשתיות תשלום אזוריות על חשבון הדולר, וחוסר אמון גובר בין כלכלות מובילות. כל אלה פוגעים ביכולת להתמודד עם משברים עתידיים באופן מתואם, ומגבירים את הסיכון לקריסות נקודתיות שיתפשטו במהירות ברחבי העולם.

הסחר הבין־לאומי מאבד קוהרנטיות

אחת הנקודות המרכזיות בדוח עוסקת בהידרדרות בגישה לשיתוף פעולה כלכלי. ה־BIS מתריע כי העלייה במחסומי סחר – בין אם דרך מכסים ישירים, רגולציה מגבילה או העדפת ייצור מקומי – יוצרת אפקט מצטבר שמביא להאטה בפריון, עלייה במחירים, ופגיעה באמון המשקיעים. הגלובליזציה שהובילה לצמיחה מהירה בעשורים האחרונים, מוחלפת אט־אט בתפיסות לאומניות שמובילות להפרדת זרמים כלכליים ופוליטיים.

השלכות ישירות של מגמות אלו ניכרות כבר כיום: שרשראות אספקה הופכות יקרות ופחות יציבות, השקעות בין־לאומיות מתמעטות, וחברות רבות מקטינות חשיפה לשווקים גלובליים. המשמעות, לפי ה־BIS, היא התקרבות למציאות כלכלית של “עולמות מפוצלים”, שבה לכל גוש כלכלי יש חוקים, מטבעות וערכים משלו – מגמה שעלולה להפוך למסוכנת במידה ותתרחש באופן לא מבוקר.

איומים מבניים במערכת הפיננסית

לצד האתגרים הגיאו־פוליטיים, מתריע ה־BIS גם מפני חולשות פנימיות במערכת הפיננסית עצמה. הגופים שאינם בנקים – כגון קרנות גידור, מוסדות פיננסיים ממונפים, חברות ביטוח והשקעות אלטרנטיביות – הולכים ותופסים חלק גדול מהשוק, מבלי להיות כפופים לאותם מנגנוני פיקוח. המשמעות היא שמוקדי סיכון נעים אל עבר שחקנים שפחות מוגנים ממשברים פתאומיים, ומסוגלים להאיץ תגובות שרשרת במקרה של ירידות חדות בשוקי האג”ח או במט”ח.

ה־BIS מתייחס במיוחד לשוק עסקאות המטבעות מחוץ לדו”חות הרשמיים (FX swap), שצמח לממדים אדירים, עם מחזור יומי כולל שגבוה מהיקף המסחר הרשמי. הבעיה, לדברי הבנק, היא שהשוק הזה איננו שקוף במידה מספקת, ונתון לתנודתיות שאינה ניתנת לשליטה מלאה. ככל שיותר מוסדות משתמשים בכלים אלו למטרות גידור או השקעה, כך גדלה הסכנה שהם ימצאו עצמם בחשיפה גבוהה ברגעי משבר.

כשירות ממשלתית וניהול חוב

עוד נושא מרכזי בדוח נוגע ליכולתה של המדיניות הפיסקלית להתמודד עם זעזועים בעתיד. לפי הנתונים, מדינות רבות סובלות מרמות חוב גבוהות מאוד ביחס לתוצר, כאשר חלקן אף איבדו את הגמישות הדרושה לשם תמרוץ כלכלי במקרה של מיתון. החוב הציבורי מתגבר, והתשואות הנדרשות להנפקת אג”ח הולכות ועולות – תוצאה של שחיקת אמון בשווקים. במקביל, קיים חשש שממשלות יעדיפו “פתרונות קלים” כגון סובסידיות, הדפסות כספים או התעלמות ממגבלות תקציביות – צעדים שעלולים להחמיר את חוסר האיזון המובנה.

תגובת השווקים ותחושת הסיכון

בזירת המט”ח והאג”ח כבר ניתן לזהות תנועות זהירות של הסטת הון מגופים ממונפים לגופים סולידיים יותר. הדולר האמריקאי, שבעבר שימש כעוגן מוניטרי, ממשיך להיחלש, מה שמעיד על שינויי כיוון עמוקים. גם שוקי המניות בעולם מאופיינים בתנודתיות מוגברת, עם רגישות גבוהה לכל דיווח על מגמה של אי־שיתוף פעולה או עימות כלכלי אזורי.

המשקיעים נראים מהססים, מעדיפים לנקוט בגישות הגנתיות, ולהתמקד בנכסים בעלי נזילות גבוהה. זהו אינדיקטור חזק לכך שהשוק “מריח” אפשרות לתרחיש של חוסר יציבות – גם אם טרם פרצה סערה.

המלצות הבנק – תיאום, פיקוח וענווה מוניטרית

ה־BIS קורא לממשלות ולבנקים מרכזיים לחדש את מחויבותם לשיתוף פעולה כלכלי, בין אם על ידי חידוש הסכמים רב־צדדיים, ריסון מדיניות פרוטקשניסטית או הקמת מסגרות רגולציה לגופים שאינם בנקים. בנוסף, ממליץ הדוח על בחינה מחודשת של מנגנוני ניהול החוב הציבורי, והעמקת הפיקוח על שווקים לא סחירים. לטענת המחברים, רק מערכת שמושתתת על אמון הדדי, שקיפות מוסדית וגמישות טכנולוגית תוכל לעמוד בפני הזעזועים הבאים.

סיכום

בעולם שמאבד בהדרגה את הקונצנזוס הכלכלי־גלובלי שאפיין אותו בעשורים האחרונים, הופך הקול של ה־BIS לצליל אזהרה נדיר – אך חיוני. אם מגמת הפיצול תימשך, קיים סיכון ממשי לגל פאניקה פיננסית שיעבור דרך שווקי האשראי, המט”ח, המניות והאג”ח. מדובר במצב שניתן עדיין למנוע, אך הוא דורש מנהיגות, אחריות ויכולת לפעול באופן מתואם גם בעידן של חוסר אמון גובר.