העימות הפומבי בין נשיא ארה”ב דונלד טראמפ לבין מנכ”ל אינטל, ליפ-בו טאן, מסעיר את תעשיית השבבים ואת שוק ההון האמריקאי. טראמפ קרא להתפטרותו של טאן בטענה ל”קונפליקט חמור”, אך המנכ”ל השיב במכתב לעובדים, הכחיש את הטענות והדגיש את מחויבותו לסטנדרטים משפטיים ואתיים גבוהים. המחלוקת מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד, כאשר אינטל נאבקת לשקם את עסקי הייצור שלה ולהתחרות מול ענקיות כמו TSMC, Nvidia ו-AMD, על רקע מתיחות גוברת בין ארה”ב לסין.

ההאשמות והתגובה המיידית

ביום חמישי פרסם טראמפ ברשת החברתית שבבעלותו, Truth Social, פוסט חריף שבו טען כי “מנכ”ל אינטל נמצא בקונפליקט חמור ועליו להתפטר באופן מיידי”. טראמפ לא פירט מהו הקונפליקט, אך רמז לקשרים של טאן עם סין, על רקע דיווחים מוקדמים של רויטרס שהצביעו על השקעותיו בחברות סיניות באמצעות קרן ההון סיכון Walden International.

בתגובה מהירה, שיגר טאן מכתב לעובדי אינטל שבו דחה את ההאשמות. “הופץ הרבה מידע שגוי לגבי תפקידיי בעבר… במשך יותר מ-40 שנה בתעשייה, בניתי קשרים ברחבי העולם ותמיד פעלתי במסגרת הסטנדרטים המשפטיים והאתיים הגבוהים ביותר”, כתב. הוא הדגיש כי אינטל נמצאת בקשר רציף עם ממשל טראמפ וכי החברה מחויבת לקידום האינטרסים הביטחוניים והכלכליים של ארה”ב.

ההקשר הפוליטי והעסקי

המתקפה של טראמפ על טאן אינה מנותקת מההקשר הרחב יותר. בשנים האחרונות, הממשל האמריקאי מקדם את חוק ה-CHIPS, שמעניק תמיכה כספית לחברות המייצרות שבבים בארה”ב, במטרה להפחית את התלות בייצור אסיאתי. אינטל, שקיבלה מענק של כמעט 8 מיליארד דולר במסגרת החוק, נמצאת תחת עין בוחנת של פוליטיקאים הרגישים לקשרים עסקיים עם סין.

הסנאטור הרפובליקני טום קוטון, מבעלי בריתו הקרובים של טראמפ, שלח מכתב ליו”ר דירקטוריון אינטל יום לפני הפוסט של הנשיא, ובו העלה שאלות לגבי מחויבותה של אינטל לעמוד בדרישות האבטחה האמריקאיות לאור קשרי העבר של טאן.

השלכות בשוק ההון

מניית אינטל עלתה ב-0.9% במסחר המוקדם ביום שישי, לאחר פרסום הפוסט של טראמפ, אך התגובה הכוללת בשוק נותרה מהוססת. מתחילת השנה, מניית אינטל עלתה ב-1.8% בלבד – ביצועים חלשים ביחס למתחרות המרכזיות:

• AMD – עלייה חדה מתחילת השנה, נתמכת בביקוש לשבבי בינה מלאכותית.
• Broadcom – המשיכה במגמת צמיחה חזקה.
• Nvidia – המובילה הבלתי מעורערת של מגזר ה-AI, עם עליות דו-ספרתיות גבוהות.

הפער הזה משקף את הקושי של אינטל להציג שיפור משמעותי בביצועים, חרף חילופי ההנהגה במרץ, אז מונה טאן במקומו של פאט גלסינגר.

האתגרים האסטרטגיים של אינטל

אינטל מתמודדת עם מספר חזיתות מאתגרות במקביל:

1. שחזור מעמד בייצור שבבים – החברה מנסה להשיק את תהליך הייצור המתקדם שלה, 18A, אך לאחרונה הודיעה כי הוא לא יוצע ללקוחות חיצוניים בשלב זה – מהלך שנתפס כפגיעה במאמצי החדירה לשוק החוזים החיצוניים (foundry services).
2. צמצום עלויות ומבנה ארגוני – ביולי הודיעה החברה על פיטורי 15% מכוח העבודה בניסיון לייעל את פעילותה ולצמצם הוצאות.
3. התחרות מול TSMC ו-Samsung – אינטל מפגרת אחרי היריבות ביכולות ייצור שבבים מתקדמים, מה שמחייב השקעות הון אדירות והאצת תהליכי הפיתוח.

הקשרים עם סין – מוקד מחלוקת

לפי תחקיר רויטרס מאפריל, קרן ההון סיכון Walden International שבניהולו של טאן נותרה מושקעת ב-20 קרנות וחברות בשותפות עם גופים ממשלתיים סיניים או חברות בבעלות המדינה. אף שאין בכך עבירה חוקית ישירה, הקשרים הללו יוצרים רגישות פוליטית בעידן של מתיחות גוברת בין וושינגטון לבייג’ינג.

אנליסטים, כמו סטייסי רסגון מברנשטיין, מציינים כי טאן “אינו בהכרח בקונפליקט” מבחינה משפטית, אך הודו שהקשרים לסין “יוצרים מראה גרוע יותר ויותר” בעידן שבו הבית הלבן מגיב בחומרה לכל זיקה עסקית עם בייג’ינג.

העתיד של אינטל תחת לחץ כפול

המשבר הנוכחי עלול להשפיע לא רק על תדמית ההנהלה אלא גם על מערכות היחסים העסקיות והפוליטיות של אינטל. מצד אחד, החברה חייבת את תמיכת הממשל כדי להמשיך ליהנות ממענקים ויתרונות במסגרת מדיניות “אמריקה תחילה”. מצד שני, היא צריכה להמשיך לפעול בשווקים גלובליים, כולל סין, שהיא שוק מרכזי לרכיבי שבבים.

השאלה המרכזית היא האם טאן יצליח לנווט בין הדרישות הפוליטיות והאינטרסים העסקיים מבלי לפגוע בצמיחת החברה ובמעמדה בשוק.

סיכום ומבט קדימה

העימות בין טראמפ לטאן חושף את השבריריות של יחסי הממשל האמריקאי עם חברות טכנולוגיה גלובליות. עבור אינטל, המשבר הזה הוא מבחן מנהיגות עבור טאן, שיצטרך להוכיח יכולת שמירה על אמון הציבור והמשקיעים תוך כדי יישום אסטרטגיה טכנולוגית תחרותית. התוצאה של העימות הזה עשויה להשפיע על מיקומה של אינטל בתעשיית השבבים בשנים הקרובות – וגם על יכולתה לשמור על רלוונטיות בעידן הבינה המלאכותית.