מגמות עונתיות אינן חזות הכול, אך לאורך השנים הן הפכו לכלי ניתוח אפקטיבי שמסייע למפות את הדינמיקה של שוק ההון לאורך חודשי השנה. מחקר עדכני שנערך על ידי האנליסט Cory Mitchell (CMT) מאתר TradeThatSwing מציג ניתוח סטטיסטי של ביצועי מדדים מרכזיים – S&P 500, Nasdaq 100 ו־NYSE Composite – לאורך 20 השנים האחרונות, ובמקביל גם השוואה לעשור האחרון. הממצאים מצביעים על עקביות בחודשים מסוימים, אך גם על סטיות מפתיעות שעשויות לשנות את אופן תזמון ההשקעות.

ינואר: אפקט פתיחת השנה שאיבד מעוצמתו

באופן מסורתי, ינואר נחשב ל”ברומטר” של ביצועי השנה כולה, אך ב־20 השנים האחרונות איבד החודש הזה את מעמדו. במדד NYSE Composite, ינואר מופיע ברשימת החודשים החלשים, וגם ב־S&P 500 התשואות בינוניות לכל היותר. רק ב־Nasdaq 100 נרשמו ביצועים חיוביים במידה מסוימת, אך גם שם העוצמה נחלשה משמעותית בעשור האחרון.

המסר ברור: פתיחת השנה לא בהכרח משקפת את המשכה, והסתמכות עיוורת על אפקט ינואר עלולה להוביל להחלטות שגויות.

פברואר–אפריל: תחילתה של מגמה חיובית

בחודשי פברואר, מרץ ואפריל נרשמות לאורך שנים רבות מגמות חיוביות עקביות, בעיקר ב־S&P 500 וב־Nasdaq 100. מרץ מתבלט במיוחד עם רמות תשואה גבוהות ויציבות לאורך 20 שנה רצופות, ואפריל נחשב לאחד מהחודשים החזקים ביותר – הן במדדים רחבים והן בטכנולוגיה.

לדוגמה, באפריל נרשמו תשואות חיוביות בכ־85% מהשנים האחרונות במדד S&P 500. גם ב־Nasdaq, מרץ ואפריל מופיעים בעקביות בחמישיית החודשים החזקים ביותר. מדובר בתקופה שבה השוק מגיב לדוחות רבעוניים חיוביים ולתחושת אופטימיות כללית.

מאי: המיתוס של “Sell in May” כבר לא תקף

למרות האמרה המפורסמת “Sell in May and go away”, בפועל מאי מספק ביצועים יציבים ואף חיוביים בעשור האחרון. במדדים כמו S&P 500, נרשמה תשואה ממוצעת של כ־+1.6% בחודש זה במהלך 10 השנים האחרונות, מה שמעיד על שינוי מגמה לעומת דפוסי עבר.

יתרה מזו, מאי נחשב כיום לחודש מעבר שבו שוק ההון שומר על מומנטום חיובי מהאביב אך מתחיל להיערך לתקופת קיץ תנודתית. עבור משקיעים סבלניים, זו עשויה להיות נקודת כניסה נוחה לשוק.

יוני: חודש החולשה

בהשוואה לחודשים אחרים, יוני הוא ללא ספק אחד הגרועים ביותר. ב־S&P 500 נרשמה תשואה שלילית בכ־60% מהמקרים במהלך 20 השנים האחרונות. גם ב־Nasdaq 100, יוני מופיע כאחד משלושת החודשים עם הביצועים הגרועים ביותר.

מדובר בחודש המאופיין במחזורי מסחר נמוכים, ירידה ברמות עניין מוסדי, ולעיתים גם היעדר טריגרים כלכליים. עבור משקיעים לטווח קצר, יוני דורש משנה זהירות ולעיתים אף גידור אקטיבי של הפוזיציות.

יולי: השיא של הקיץ

אם יש חודש אחד שמהווה נקודת אור בקיץ – הרי זה יולי. בכל אחד מהמדדים שנבחנו, יולי נחשב לאחד מהחודשים החזקים ביותר. במדד Nasdaq 100, לדוגמה, נרשמה תשואה חיובית ביותר מ־75% מהמקרים בעשרים השנים האחרונות.

החוזק היחסי של יולי מוסבר בשילוב של דוחות רבעוניים, ציפיות להרחבה מוניטרית בעונות מעבר, והיערכות לקראת מחצית שנייה חזקה יותר. זהו חודש שמצדיק הגדלת חשיפה – במיוחד במניות צמיחה.

אוגוסט–ספטמבר: המלכודת השקטה

החודשים אוגוסט וספטמבר ידועים לשמצה כתקופה של חולשה עונתית ברורה. ספטמבר, בפרט, מופיע כמעט בכל ניתוח עונתי כחודש הגרוע ביותר. במדד S&P 500, ספטמבר סיפק תשואות שליליות בכ־70% מהמקרים לאורך 20 השנים האחרונות. גם Nasdaq לא חומק מהדפוס הזה, עם מגמות שליליות חדות גם בעשור האחרון.

אוגוסט, אמנם פחות קיצוני, עדיין נחשב לחודש שבו שוקי המניות מתקשים לייצר תשואה חיובית מובהקת. אלו חודשים שלרוב מתאפיינים במחזור מסחר נמוך, חוסר ודאות גיאופוליטית ועלייה בתנודתיות.

אוקטובר–דצמבר: ראלי סוף שנה?

אוקטובר מהווה חודש מעבר הפכפך, אך נובמבר ודצמבר ממשיכים לספק תשואות חיוביות יציבות. בניתוח של 20 שנה, נובמבר נמצא בחמישיית החודשים החזקים ביותר בכל אחד מהמדדים. ב־Nasdaq 100, לדוגמה, נובמבר רשם ביצועים חיוביים בכ־80% מהמקרים.

עם זאת, דצמבר בעשור האחרון איבד מעט מהמומנטום ההיסטורי שלו, בעיקר במדדי טכנולוגיה. ייתכן כי הסיבות לכך טמונות במעבר לפוזיציות דפנסיביות, או באינפלואנציית מיסוי על מכירת נכסים לצורכי קיזוז.

תזמון עונתי הוא כלי – לא תחליף

העונתיות אינה תחזית מוחלטת, אך משקיע שמנתח את השוק לפי מחזוריות חודשית יכול לשפר משמעותית את ביצועי התיק שלו. אפריל, יולי ונובמבר מצטיירים כחודשים האטרקטיביים ביותר לכניסה, בעוד יוני, אוגוסט וספטמבר דורשים גישה זהירה או אפילו הקטנת חשיפה זמנית.

במונחי תכנון אסטרטגי, שילוב של ניתוח עונתי יחד עם אינדיקטורים מאקרו־כלכליים מאפשר תכנון השקעות מדויק, אפקטיבי ובעיקר – מבוסס על סטטיסטיקה מוצקה.