ציון דרך היסטורי בתעשיית המובייל

ב-29 ביולי 2025 פרסם אתר CNBC ידיעה דרמטית: לראשונה בהיסטוריה, הודו עקפה את סין בהיקף משלוחי הסמארטפונים שלה לשוק האמריקאי. בעוד במשך עשור שלם נחשבה סין למפעל הסמארטפונים של העולם, שנת 2025 מהווה נקודת מפנה – גם עבור תעשיית הטכנולוגיה, גם עבור שרשראות האספקה הגלובליות, ובעיקר עבור מאזן הכוחות בין המעצמות. מה הוביל למהפך הזה, מה המשמעות הכלכלית והאסטרטגית של השינוי, ומהן ההשלכות על שוק הסמארטפונים ועל יחסי הודו-סין-ארה”ב?

הנתונים: כך נראית תמונת השוק

על פי נתוני Canalys שפורסמו בכתבה, ברבעון השני של 2025 ייצאה הודו לארה”ב 12.1 מיליון מכשירי סמארטפון – לעומת 10.7 מיליון בלבד שיוצאו מסין. מדובר בשינוי חד: שנה קודם לכן, סין עדיין הובילה ב-15% בפלח השוק, ואילו כיום הודו מהווה 40% מכלל המשלוחים האמריקאים, בעוד סין צנחה ל-35%. הנתון הזה בולט עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון שב-2022 סין סיפקה כמעט מחצית מכלל הסמארטפונים לארה”ב, והודו לא הגיעה ל-20%.

הסיבות לכך מגוונות: הגברת המיסוי והרגולציה מצד ארה”ב על תוצרת סינית, הקלות מסיביות שנתנה ממשלת הודו ליצרנים בינלאומיים, השקעות של עשרות מיליארדי דולרים במפעלי ייצור ומו”פ במדינת תת-היבשת, ותמריצים לאינטגרציה אנכית. אפל, למשל, ייצרה השנה כ-60% מהאייפונים שיועדו לארה”ב דווקא בהודו – שינוי היסטורי לעומת השנים בהן כמעט כל פסי הייצור היו בסין.

מגמות עומק: לא רק גיאוגרפיה – שינוי תעשייתי ואסטרטגי

המעבר של ייצור סמארטפונים מהסביבה הסינית להודית הוא חלק מתהליך רחב יותר של “דה-סיניזציה” בשרשראות האספקה הגלובליות. חברות אמריקאיות, אירופאיות ויפניות הבינו בשנים האחרונות כי תלות ייצורית בסין הפכה לאיום עסקי – לא רק בשל מגבלות מסחר ומכסים, אלא גם בשל סיכוני גיאופוליטיקה, רגולציה פנימית בלתי צפויה, והפרעות תפעוליות (למשל במהלך מגפת הקורונה).

במקביל, הודו מיצבה עצמה כאלטרנטיבה אמינה: עם כוח עבודה עצום, שכר תחרותי, אוכלוסייה דוברת אנגלית, ממשלה המעודדת השקעות זרות, ויכולת ללמוד טכנולוגיה מתקדמת במהירות. תוך פחות מחמש שנים, הודו הצליחה להקים עשרות פסי ייצור מודרניים – חלקם ממוחשבים ברמה עולמית – המותאמים לדרישות חברות ענק דוגמת אפל, סמסונג, שיאומי ואחרות.

תמריצי ממשלה והשפעת המדיניות

אחת הסיבות המרכזיות לזינוק ביצוא מהודו היא תוכניות PLI (Production Linked Incentive) שהשיקה ממשלת נרנדרה מודי, המעניקות הטבות מס ותמריצים ישירים ליצרנים גדולים המעבירים פעילות למדינה. חברות שמייצרות מעל רף מסוים מקבלות בונוסים כספיים, גישה חופשית למקרקעין, מימון הקמת מפעלים ואף פטור ממכסים מסוימים.

לצד זאת, הודו הפכה להיות גם שוק יעד מבוקש – שוק הסמארטפונים המקומי עבר את רף חצי מיליארד המכשירים הפעילים, מה שמאפשר ליצרניות לממש יתרון לגודל, להוזיל עלויות, ולהשיק טכנולוגיות חדשות מהר יותר.

השפעה על סין: ירידה במספרים, שינוי במבנה הייצוא

עבור סין, הנתונים מסמנים אתגר כפול: לא רק ירידה בכמויות, אלא גם מעבר של ייצור פרמיום לסביבות אחרות. יותר ויותר יצרניות, בעיקר בתחום היוקרה (כמו אפל), מעבירות את מרכז הכובד להודו, ופסי הייצור בסין מתמקדים יותר במותגים מקומיים או במכשירי כניסה. בנוסף, העלות היחסית של כוח העבודה בסין כבר אינה זולה – ומגבלות רגולטוריות על סביבה עסקית, פיקוח ממשלתי הדוק, ומדיניות “נתונים בריבונות לאומית” מרחיקים שחקניות גלובליות.

סין ממשיכה לייצא מאות מיליוני מכשירים – אך קצב הגידול התמתן, ואי הוודאות סביב יחסי סחר עם המערב יוצרת לחץ תמידי על החברות המקומיות והבינלאומיות כאחד.

היבטים גיאופוליטיים: ארה”ב מקבלת שותף חדש

בממשל האמריקאי התקבלה העלייה בהיקף היבוא מהודו בחיוב. הבית הלבן, בתמיכת קונגרס דו-מפלגתי, העביר חוקים שמקלים על יבוא רכיבים ומוצרים מוגמרים מהודו, תוך כדי הפעלת מגבלות נוספות על תוצרת סינית (הן במכסים, הן בדרישות אבטחת מידע). חברות אמריקאיות שמהמרות על הודו מקבלות גם גיבוי פוליטי, מימון מיזמי משותפים, והקלה על ויזות לעובדים טכנולוגיים.

המגמה הזו מתיישבת עם האסטרטגיה של ממשל ביידן-טראמפ גם יחד: הפחתת התלות בסין, בניית גשרים עם דמוקרטיות מתפתחות, והקמת ציר סחר אלטרנטיבי לאסיה, שמאזן בין תחרות גיאופוליטית להבטחת רציפות תעשייתית.

מגבלות ואתגרים – והאם הודו תדע לשמר יתרון?

למרות המגמה המרשימה, עדיין קיימים חסמים מהותיים: תשתיות לוגיסטיות לא אחידות (בעיקר באזורים כפריים), זמני אספקה לעיתים ארוכים, ואתגרי רגולציה מקומיים שאינם תמיד שקופים או ידידותיים למשקיע הזר. נוסף על כך, מערכות החינוך והכשרה הטכנולוגית בהודו צריכות להשתדרג כדי לספק את הביקוש ההולך וגובר למהנדסים ואנשי מקצוע.

האתגר הגדול של הודו יהיה להמשיך ולשפר את איכות התוצרת, לשמור על אמינות באספקה ובזמן, ולפתח אקו-סיסטם תעשייתי עצמאי – כזה שמסוגל להוביל לא רק בייצור, אלא גם בפיתוח חומרה ותוכנה, עיצוב שבבים, ורמת חדשנות עולמית.

השפעות רוחב: מה המשמעות לכלכלה הגלובלית?

המהפך בשרשרת הייצור של הסמארטפונים הוא אות מבשר לשינוי עמוק יותר בעולם הסחר הבינלאומי. הודו הופכת במהירות למוקד משיכה לא רק בייצור טלפונים, אלא גם ברכיבים אלקטרוניים, מרכזי מו”פ, עיצוב שבבים, וספקי שירותים משלימים. שוק העבודה ההודי מתעורר, היצוא צומח, ומדד הצמיחה הכלכלית מרוויח גם ברמת המטבע הלאומי.

בה בעת, החברות הבינלאומיות כבר מתכננות את הדור הבא של “פיצול שרשראות האספקה” – לא עוד ייצור מרוכז במדינה אחת, אלא פיזור בין מספר מדינות באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית, מתוך רצון לצמצם סיכונים ולנצל יתרונות מקומיים.

השוואה מול תעשיות אחרות

חשוב לזכור כי תחום הסמארטפונים הוא רק דוגמה בולטת: גם בתחומים כמו ביגוד, טקסטיל, מוצרי חשמל ומחשוב, הודו מגדילה חלקה על חשבון סין. המגמה הזו תחריף ככל שהממשלה תדע להמשיך ולהשקיע בתשתיות, בחינוך, ובקידום סחר חופשי.