ענף הטכנולוגיה מוביל בפער, אך החדירה של תחומים כמו AI, פיננסים ואנרגיה מלמדת על שינוי סדרי עדיפויות כלכליים

בשנת 2025, כאשר שוויי שוק של חברות ציבוריות הפכו למדד עיקרי להשפעה כלכלית, עולה שאלה ברורה: מהם הענפים היקרים ביותר בעולם? בתמונה שהתפרסמה בסוף יוני 2025 מוצג דירוג מעודכן לפי נתוני שווי שוק מצטבר של חברות ציבוריות לפי תחומי פעילות.

ענף הטכנולוגיה מוביל עם שווי עולמי מצרפי של 38 טריליון דולר. אחריו שירותים פיננסיים עם 18.3 טריליון, תחום הבינה המלאכותית עם 17.2 טריליון, תוכנה עם 15.2 טריליון, וחומרה עם 13.1 טריליון דולר. הענפים הנוספים כוללים בנקים, אינטרנט, אנרגיה, אלקטרוניקה ושבבים.

עם זאת, התמונה מורכבת יותר – חברות רבות חוצות גבולות סקטוריאליים, והחלוקה אינה תמיד חד-משמעית. כך לדוגמה, חברת Nvidia נכללת בטכנולוגיה, בינה מלאכותית, חומרה, אלקטרוניקה ושבבים. מה זה אומר על כלכלה שבנויה על גמישות, סינרגיה וחדשנות?

סקירה כמותית: טכנולוגיה שווה יותר מכל שאר התחומים גם יחד

נתוני השווי הכולל לפי תחום מראים בבירור: ענף הטכנולוגיה שולט בזירה הציבורית עם שווי כולל של 38 טריליון דולר – יותר מכפול מענף השירותים הפיננסיים שמדורג שני.

שירותים פיננסיים – הכוללים בנקי השקעות, ביטוח, חברות אשראי ופינטק – מוערכים ב־18.3 טריליון דולר. תחום הבינה המלאכותית, שהופיע לראשונה כקטגוריה עצמאית רק בשנים האחרונות, כבר מחזיק ב־17.2 טריליון – כמעט כמו התחום הפיננסי כולו.

תחום התוכנה שווה 15.2 טריליון, חומרה טכנולוגית 13.1, בנקים ואינטרנט עם 12.2 כל אחד, אנרגיה עם 11 טריליון, אלקטרוניקה עם 10.5 טריליון, ותעשיית השבבים עם 10 טריליון דולר.

הגדרה סקטוריאלית בעידן של חפיפות: מקרה מבחן Nvidia

אחת ההערות החשובות בתרשים מציינת שחברות רבות מופיעות ביותר מקטגוריה אחת – ובצדק. כך למשל Nvidia נכללת בטכנולוגיה, AI, חומרה, אלקטרוניקה ושבבים. מדובר על תופעה שמשקפת את האופי ההולך ומתמזג של תעשיות חדשניות: חברות אינן מוגבלות לתחום אחד אלא בונות ערך רב-שכבתי.

במובן הזה, Nvidia אינה רק יצרנית שבבים אלא גם ספקית תשתית AI, פלטפורמת ענן, שותפה אסטרטגית למרכזי מידע וגורם מאיץ בתעשיית הרכב האוטונומי. הדירוגים הכמותיים אולי מנסים להכניס אותה למשבצות, אך המציאות מצביעה על חציית גבולות בין ענפים.

טכנולוגיה: התחום הגדול – אך גם הריכוזי ביותר

ענף הטכנולוגיה, שמחזיק בכמעט 40 טריליון דולר בשווי שוק, מייצג שחקנים כמו Apple, Microsoft, Alphabet, Meta, Amazon ו־Nvidia. מדובר בענף ריכוזי במיוחד – שש חברות אחראיות לכ־60% מהשווי של התחום כולו.

בעוד שהטכנולוגיה נתפסת כענף חדשני ודינמי, היא גם חושפת את השוק לסיכונים מערכתיים: ירידה חדה במניית אחת החברות המובילות משפיעה באופן ישיר על המדדים והסנטימנט הגלובלי.

בנוסף, ענף זה תלוי יותר ויותר ב־AI, חשיפה לשוק הסיני, ורגולציה אמריקאית ואירופית – מה שעלול להשפיע על שוויו העתידי.

AI: ענף שזינק ממיליארדים לטריליונים תוך שלוש שנים

הכניסה של תחום הבינה המלאכותית כדירוג עצמאי עם שווי שוק של 17.2 טריליון דולר ממחישה את עוצמת המהפכה. חברות כמו OpenAI, Anthropic, Palantir, C3.ai ו־Nvidia עצמה משנות את המודל העסקי של חברות רבות – ממנועי חיפוש ועד מערכות תעשייתיות.

הציפיות הן שחברות AI לא רק יניבו הכנסות ישירות – אלא גם יהפכו למנועי רווח עקיפים דרך חיסכון בכוח אדם, ניתוח נתונים, ופרודוקטיביות. יחד עם זאת, השווי הגבוה מבוסס בעיקר על תחזיות עתידיות, ולכן מדובר בסקטור תנודתי ורגיש לפער בין חזון לביצוע.

שירותים פיננסיים ובנקים: רווחיות גבוהה, אך ללא אפקט וואו

למרות שענף הפיננסים מדורג שני עם 18.3 טריליון דולר, שוק ההון מעניק לו מכפילים נמוכים יותר לעומת טכנולוגיה. מדובר בענף מבוסס, עם תזרים מזומנים חזק ודיבידנדים קבועים – אך מעט חדשנות.

בנקים, שמהווים חלק מהתחום, מחזיקים יחד שווי שוק של 12.2 טריליון – שווה ערך לאינטרנט כולו. החפיפה בין שני התחומים נובעת מהופעת בנקים דיגיטליים ופינטקים, כמו Revolut, SoFi ו־Nubank, שמפרים את שוק הבנקאות המסורתית.

תוכנה וחומרה: הפער שבין קוד לפלטפורמות פיזיות

ההבחנה בין תחום התוכנה (15.2 טריליון) לתחום החומרה (13.1 טריליון) משקפת גם הבדלים מהותיים בין רווחיות גבוהה ממנויים לבין עלות ייצור גבוהה והסתמכות על שרשרת אספקה.

חברות כמו Salesforce, Adobe ו־ServiceNow שומרות על רווחיות גבוהה, מכפילים גבוהים ותחזיות יציבות. מנגד, יצרניות חומרה כמו Dell, HP או Lenovo פועלות בשווקים תחרותיים יותר, עם רווחיות נמוכה יותר ורגישות לעלויות.

אינטרנט: מהפלטפורמה למודל כלכלי עצמאי

השווי של תחום האינטרנט (12.2 טריליון דולר) נובע בעיקר מחברות כמו Meta, Alphabet, TikTok ו־Uber. זהו תחום שנע בין פרסום, תוכן, מסחר מקוון ושירותים.

אך כדאי לציין: המודל העסקי של “אינטרנט” עבר שינוי דרמטי – ממשהו פתוח ומבוזר לפלטפורמות סגורות וריכוזיות הנשלטות בידי ענקיות טכנולוגיה.

עם התחזקות הרגולציה, ירידה בהכנסות מפרסום והתגברות התחרות – חלק מחברות האינטרנט עלולות להראות צמיחה איטית יותר בשנים הקרובות.

אנרגיה ואלקטרוניקה: תעשיות חיוניות אך לא מוערכות

העובדה שענף האנרגיה מחזיק “רק” ב־11 טריליון דולר ואלקטרוניקה ב־10.5 טריליון מצביעה על כך שלמרות היותם תשתיות חיוניות, השוק אינו מעריך אותם באותו מכפיל כמו AI או טכנולוגיה.

חברות כמו ExxonMobil, Chevron, Samsung ו־Sony מספקות מוצרים חיוניים, אך סובלות מהיעדר באזז טכנולוגי וממודלים עסקיים איטיים יותר. השאלה הגדולה: האם התפשטות אנרגיה ירוקה ואלקטרוניקה AI-ready תשנה את היחס כלפיהן?

תעשיית השבבים: ה־”ברזל” שמאחורי כל ענף אחר

השווי הכולל של תחום השבבים – 10 טריליון דולר – אינו מפתיע בהתחשב בכך שכל תחום אחר תלוי בו: טכנולוגיה, AI, אלקטרוניקה, חומרה, ואפילו אנרגיה מתקדמת. חברות כמו Nvidia, TSMC, Intel ו־AMD הן ספקי התשתית האמיתיים של העולם הדיגיטלי.

אך שוק השבבים גם רווי תנודתיות – התלות בלקוחות ספציפיים, ביקושים מחזוריים, ומלחמות סחר משאירות את התחום רגיש מאוד לשינויים. לכן, שווי השוק אמנם גבוה – אך גם שברירי.

סיכום אסטרטגי: עולם רב־שכבתי שבו ענף אחד משפיע על כולם

מהדירוג עולה תמונה ברורה: השוק הגלובלי נשלט על ידי טכנולוגיה, אך הניתוח הפנימי חושף רמות עומק, חפיפות ותלות הדדית. תחום AI נהנה מהמומנטום הגבוה ביותר, אך תלוי בתשתיות חומרה, שבבים, ואלקטרוניקה. שירותים פיננסיים ממשיכים לייצר רווחיות אך סובלים משווי שוק “שמרני”.

בסביבה כזו, משקיעים צריכים לבחון לא רק את הענף אלא גם את מיקומה האסטרטגי של החברה בתוכו – האם היא תשתית, ממשק, פלטפורמה, או שירות.