קבוצת ואנגארד (Vanguard), ענקית ניהול הנכסים המפקחת על יותר מ-10 טריליון דולר, חרטה על דגלה פילוסופיה שמרנית וברורה בכל הנוגע לשוק המטבעות הדיגיטליים. בכיריה, ממשיכי דרכו של המייסד האגדי ג’ק בוגל, לא היססו להביע את דעתם הנחרצת: ביטקוין (BTC-USD) אינו “הולם” למשקיעים לטווח ארוך, נכסים דיגיטליים הם ספקולציה ולא השקעה, ומדובר ב”סוג נכסים לא בוגר” ללא היסטוריה מספקת או “ערך כלכלי אינהרנטי” שעלול “לזרוע הרס” בתיקי השקעות. למרות העמדה המוצהרת והבלתי מתפשרת, ההיגיון הקר של עולם ההשקעות הפסיביות, שאותו ואנגארד עצמה קידמה, הוביל אותה למצב אירוני מאין כמותו: היא הפכה לאחת מהתומכות הפיננסיות הגדולות ביותר בחברת Strategy (לשעבר MicroStrategy), החברה שהמציאה את עצמה מחדש כפרוקסי להשקעה בביטקוין והפכה לסמל לשאיפות התעשייה.

האירוניה של ההשקעות הפסיביות

הפרדוקס המרתק הזה אינו נובע משינוי פתאומי באסטרטגיה של ואנגארד או מהתפכחות אידיאולוגית. הוא תוצאה ישירה של המודל העסקי שהפך אותה לאימפריה פיננסית – קרנות האינדקס (קרנות מחקות מדד). כאשר ואנגארד מציעה קרן העוקבת אחר מדד רחב כמו Nasdaq 100 או מדדי צמיחה וערך, היא מחויבת להחזיק בכל המניות המרכיבות את אותו מדד, בפרופורציה התואמת את משקלן היחסי. חברת Strategy (MSTR), בזכות הזינוק המטאורי במחיר מנייתה, נכנסה למדדים מובילים רבים. כתוצאה מכך, עשרות קרנות סל וקרנות נאמנות של ואנגארד נאלצות לרכוש ולהחזיק במניותיה, בין אם בכירי החברה אוהבים זאת ובין אם לא. “לאלוהים יש חוש הומור,” אמר אריק בלצ’ונאס, אנליסט בכיר ב-Bloomberg Intelligence ומחבר הספר “אפקט בוגל”. “ואנגארד בחרה בחיים האלה. כשיש לך קרן אינדקס, אתה חייב להחזיק בכל המניות, לטוב ולרע, וזה כולל מניות שאולי אינך אוהב או מאשר באופן אישי.” עמדה זו מתחדדת במיוחד לאור העובדה שבתחילת 2024, עם השקת תעודות הסל על הביטקוין בארה”ב, ואנגארד הודיעה רשמית כי לא תאפשר מסחר במוצרים אלו על פלטפורמת הברוקראז’ שלה, בטענה שהם ספקולטיביים מדי ואינם תואמים את פילוסופיית ההשקעה ארוכת הטווח של לקוחותיה.

המספרים מאחורי האחזקה המפתיעה

ההחזקה של ואנגארד ב-Strategy אינה זניחה כלל וכלל. על פי נתונים שנאספו על ידי בלומברג מתוך דיווחים רגולטוריים, ואנגארד מחזיקה בלמעלה מ-20 מיליון מניות, המהוות קרוב ל-8% ממניות הציבור (Class A) של החברה. בכך, היא עקפה ככל הנראה את Capital Group והפכה למחזיקה המוסדית הגדולה ביותר במניה, ככל הנראה במהלך הרבעון הרביעי של 2024. שווי ההחזקה הכולל של ואנגארד במניות Strategy נאמד בכ-9.26 מיליארד דולר. ההשקעה, גם אם לא הייתה מכוונת, התבררה כמשתלמת במיוחד. מניית Strategy זינקה בכ-3,400% מאז שהחלה באסטרטגיית רכישת הביטקוין שלה בשנת 2020, ורק בשנתיים האחרונות רשמה עלייה של יותר מ-850%, נתון שעוקף באופן משמעותי את עליית ערך הביטקוין עצמו, שעמד על כ-300% באותה תקופה. ההחזקה הגדולה ביותר של ואנגארד נמצאת בקרן הדגל שלה, Total Stock Market Index Fund (VITSX), המנהלת 1.4 טריליון דולר ומחזיקה ב-5.7 מיליון מניות Strategy בשווי של כ-2.6 מיליארד דולר. קרנות בולטות נוספות כוללות את Vanguard Extended Market Index Fund (VIEIX) עם 3 מיליון מניות, וקרן הצמיחה Vanguard Growth ETF (VUG).

מייקל סיילור והאסטרטגיה שהפכה מנייה לפרוקסי לביטקוין

בצד השני של המשוואה ניצבת חברת Strategy, בהובלת היזם והאוונגליסט של עולם הקריפטו, מייקל סיילור. החברה, שבעברה עסקה בפיתוח תוכנה, שינתה את פניה והפכה למעשה למכשיר פיננסי המאפשר חשיפה ממונפת לביטקוין. המודל שלה פשוט: היא מגייסת הון וחוב בשווקים הפיננסיים ומשתמשת בכספים אלה לרכישת כמויות אדירות של ביטקוין. נכון להיום, Strategy היא החברה הציבורית המחזיקה בכמות הביטקוין הגדולה בעולם, עם מטמון ששוויו עולה על 70 מיליארד דולר. סיילור עצמו, שמחזיק בכמעט 20 מיליון מניות של החברה, רואה בהחזקה של ואנגארד אישור לחזונו. “העובדה שוואנגארד מחזיקה בנתח כה גדול ב-Strategy היא איתות רב עוצמה לתמיכה מוסדית גוברת בביטקוין ובאסטרטגיות של החזקת ביטקוין כנכס רזרבה תאגידי,” אמר בתגובה לשאלות. “זה משקף את הקבלה הגוברת של ביטקוין כנכס רזרבה לגיטימי בתוך הקהילה הפיננסית המסורתית.” המודל של סיילור הפך למקור השראה עבור עשרות חברות אחרות המנסות לשכפל את הצלחתו.

כשהאידיאולוגיה פוגשת את המציאות

החשיפה של ואנגארד למניית Strategy חורגת אפילו מהעולם הפסיבי. בדיקה של נתוני החזקות מגלה כי גם אחת מקרנות הנאמנות המנוהלות באופן אקטיבי של החברה החזיקה במספר קטן של מניות Strategy. ואנגארד מבהירה כי גם במקרים אלו, אין מדובר בהבעת אמון של מנהל ההשקעות, אלא בתוצאה של מודלים כמותיים מבוססי-כללים הבוחרים מניות על בסיס פרמטרים שנקבעו מראש. המצב הנוכחי מדגים כיצד שוק הקריפטו, למרות התנגדות הממסד הפיננסי השמרני, הופך לחלק בלתי נפרד מהמערכת. כפי שציינה רוקסנה איסלאם, ראש מחקר מגזרים ותעשיות ב-TMX VettaFi: “אף על פי שוואנגארד לא אימצה את הקריפטו באופן ישיר, רבים מלקוחותיה מקבלים חשיפה עקיפה דרך Strategy בקרנות הפסיביות. זה מראה עד כמה הקריפטו הפך למשובץ במדדים מסורתיים ובתיקי לקוחות, לפעמים מבלי שרבים בכלל מודעים לכך.” אולי האירוניה הגדולה ביותר, כפי שמציין בלצ’ונאס, היא הדמיון הנסתר בין הגישות של שני הצדדים. “אני מוצא את מנטליות ה-‘hodler’ (מחזיק לטווח ארוך) שיש לסיילור – הוא אומר שלעולם לא ימכור את הביטקוין שלו – מאוד ‘ואנגארדיאנית'”, אמר. “להיות מחויב לחלוטין – זוהי חשיבה מאוד בסגנון ואנגארד.” בסופו של יום, המהפכה שהובילה ואנגארד עצמה, מהפכת ההשקעות הפסיביות, היא זו שכופה עליה להשתתף בשוק שהיא מתעבת בפומבי, ובכך חושפת את לקוחותיה לרווחים האדירים – ולסיכונים – של עולם הנכסים הדיגיטליים.