הפלטינה, אחת המתכות האצילות והחשובות ביותר בתעשייה, מבקשת כעת את מקומה מחדש בשולחן המשקיעים. לאחר שנים של ביצועים פושרים, היא מתפרצת כלפי מעלה ומגיעה למחיר הגבוה ביותר שלה מאז 2014. גל העליות הזה אינו מקרי – הוא נובע משילוב נדיר של נסיבות כלכליות, גיאופוליטיות וספקולטיביות, שיחד הופכים את הפלטינה ליעד חם בעיני גופים מוסדיים וסוחרים פרטיים כאחד.

משבר באספקה הבינלאומית דוחף את המחיר כלפי מעלה

אחד הזרזים המרכזיים להתייקרות הפלטינה הוא מחסור פיזי מובהק בשוקי הספוט המרכזיים של לונדון וציריך. שווקים אלו, המשמשים כבר שנים מרכזי סחר עולמיים במתכות יקרות, נותרו בחודשים האחרונים עם מלאים דלים, לאחר שכ־500,000 אונקיות פלטינה הועברו לארצות הברית. ההעברה בוצעה כחלק ממהלך של ארביטראז’, שבו סוחרים מנצלים פערי תמחור בין שווקים – אך גם מתוך חשש גובר להטלת מכסים, או הגבלות רגולטוריות חדשות על סחר במתכות. כאשר כמויות כאלה יוצאות מהשוק האירופי – ההשפעה כמעט מיידית: המחיר עולה, הסוחרים ממהרים לרכוש, והתחושה היא ששוק הפלטינה התהפך בן לילה ממצב של שובע להיסטריה

הזינוק בביקושים מסין משנה את מאזן השוק

הצד השני של המשוואה הוא כמובן הביקוש – וגם כאן נרשמת תנועה חריגה. סין, שהייתה בשנים האחרונות צרכנית צנועה יחסית של פלטינה, מגדילה את רכישותיה בקצב מואץ. בתחום התכשיטים, ניתן לראות התעוררות מחודשת בקרב בני המעמד הבינוני והעליון, שמעדיפים כיום עיצובים מודרניים ואלגנטיים על פני תכשיטי זהב כבדים. מנגד, גם בשוקי ההשקעות הסיניים – כולל קרנות גידור ופלטפורמות מסחר – נרשמת העדפה הולכת וגוברת לפלטינה כמכשיר גידור מפני אינפלציה ואי־יציבות פוליטית. התחזקות היואן מול הדולר רק מאיצה את הקצב – כאשר הרכישות הופכות לזולות יותר יחסית, ותחושת הביטחון הפיננסי מחזקת את מוכנות המשקיעים לקחת סיכון

תחלופה בין מתכות: הקשר ההדוק בין פלטינה לפלדיום

מערכת היחסים בין פלטינה לפלדיום כבר מזמן אינה רק טכנית – היא אסטרטגית. בתעשיית הרכב, שתי המתכות משמשות לרכיבים קריטיים במערכות לניקוי פליטות גזים – בעיקר בממירים קטליטיים. העלייה במחיר של אחת מובילה כמעט תמיד לגידול בביקוש לאחרת, שכן יצרני רכב גמישים יחסית בבחירת החומר הפעיל, כל עוד הוא עומד בתקני זיהום. כשפלטינה הופכת ליקרה מדי – מפנים את המבט לפלדיום, ולהפך. במצב הנוכחי, שבו הפלטינה זינקה בעשרות דולרים לאונקיה בתוך ימים, ברור שהציפיות בשוק הן להתאמה גם במחירי הפלדיום – ואף לגל ביקושים חדש בו, שישלים את המעבר התעשייתי

העיוות בשוק: backwardation ודמי השאלה מרמזים על מצוקת נזילות

הפלטינה נכנסה בימים האחרונים למצב שוק המכונה backwardation – מצב הפוך מהנורמה, שבו מחיר המשלוח המיידי גבוה ממחיר חוזה עתידי. זו תופעה שבדרך כלל מאותתת על מחסור חמור בטווח הקצר, או על ביקוש מיידי של שחקנים שאינם יכולים להרשות לעצמם לחכות. מדאיגה לא פחות היא העובדה שדמי ההשאלה (העלות של השאלת המתכת לצרכים מסחריים) עלו לרמות של 13% בשנה – לעומת שיעורים זניחים בעבר. המשמעות: השוק כה הדוק, עד שסוחרים מוכנים לשלם ריביות גבוהות רק כדי לשים יד על סחורה זמינה. זה לא רק משקף מצוקת נזילות – זהו תמרור אזהרה לכך שמשהו עמוק השתנה במבנה השוק

חולשת הדולר תומכת במחירי הסחורות

במקביל להתפתחויות בשוקי המתכות עצמם, גם המטבע העולמי – הדולר האמריקאי – משחק תפקיד משמעותי. ירידה של 0.5% במדד הדולר הספוט של בלומברג בשבוע האחרון הקלה על שחקנים מחוץ לארה״ב לרכוש מתכות במחיר נוח יותר במונחים מקומיים. הזהב, כאמור, עלה ב־0.2%, והכסף התחזק ב־1%, אך ההשפעה החזקה ביותר ניכרה דווקא בפלטינה. משקיעים מוסדיים מעריכים שהפלטינה הייתה מתומחרת בחסר במשך שנים, ולכן כל שינוי במטבע האמריקאי מהווה הזדמנות פוטנציאלית לרווח

סיכון מול סיכוי: האם מדובר בראלי זמני או מגמה ארוכת טווח?

כמו בכל גל עליות חד, עולות שאלות לגבי הקיימות של המגמה. התומכים באסכולה של עלייה ארוכת טווח מצביעים על מספר פרמטרים: היצע גלובלי מוגבל (כאשר 70% מהפלטינה מגיעה מדרום אפריקה ורוסיה), דרישה הולכת וגוברת למתכת לצרכים טכנולוגיים, והאצה בתכניות של מדינות לעבור לתחבורה חשמלית וירוקה. מנגד, יש גם קולות זהירים יותר, שמצביעים על כך שחלק מהעלייה נובע ממשקיעים ספקולטיביים, שיחד עם פוטנציאל לריבית גבוהה בארה״ב – עלולים לגרום לגל ירידות מהיר לא פחות

חזרה למרכז הבמה: הפלטינה כיעד השקעה לגיטימי

יותר ויותר משקיעים מוסדיים ובתי השקעות בינלאומיים מכניסים את הפלטינה שוב לתוך ניתוחי התיק שלהם. אם בעבר היא נחשבה לנכס “נישתי” – הרי שהיום היא נתפסת כאפשרות אמיתית לגידור, לא רק תעשייתי אלא גם פיננסי. המודל החדש כולל שיקולים סביבתיים, ניתוח רגולטורי ותמחור גלובלי – ואלו כולם נוטים לטובת המתכת הלבנה. סוחרים מקצועיים אף מדווחים על גידול בפעילות קרנות הסל (ETFs) בתחום, סימן לכך שהשוק רואה בפלטינה לא גחמה רגעית – אלא שחקן קבוע בזירת ההשקעות המודרנית