האם החזון של אילון מאסק לבינה מלאכותית שווה את הסיכון הפיננסי?

חברת הבינה המלאכותית xAI, שהוקמה על ידי אילון מאסק במטרה “להבין את טבע היקום”, עומדת בפני אחד מהגיוסים הפיננסיים הגדולים בתעשיית הטכנולוגיה בשנת 2025. על פי דיווחי רויטרס, xAI צפויה לסגור בימים הקרובים גיוס חוב של 5 מיליארד דולר בהובלת מורגן סטנלי – במהלך שמציב אותה בקו הראשון של חברות הבינה המלאכותית הפרטיות בעולם. אך למרות שיווק אינטנסיבי והבטחות טכנולוגיות גדולות, הביקוש בקרב משקיעים מקצועיים נותר צנוע, והריבית על ההלוואות גבוהה משמעותית מהממוצע בענף. האם שוק ההון מאמין ב-xAI, או שמדובר בהימור פיננסי שמגלם סיכונים לא מבוטלים?

פרטי העסקה: הלוואות בריבית גבוהה, אג”ח “זבל” ותנאים לא שגרתיים

הגיוס של xAI מורכב ממספר רבדים: הלוואה בריבית משתנה, הלוואה בריבית קבועה ואג”ח מובטחות – כולם עם תשואה גבוהה ביחס למקובל בענף. ההלוואה הצמודה לריבית משתנה תישא ריבית של 700 נקודות בסיס מעל Secured Overnight Financing Rate (SOFR), ריבית הייחוס המרכזית לשוק האג”ח המודרני. ההלוואה בריבית קבועה והאג”ח המובטחות יניבו תשואה של כ-12% – כפול מהתשואה הממוצעת לאג”ח בעלות דירוג גבוה, שעמדה לאחרונה על 7.6% (לפי מדד ICE BofA).

הסיבה לפרמיית הסיכון: xAI עדיין אינה רווחית, הדוחות שלה אינם פתוחים לציבור, והחוב אינו מדורג על ידי חברות דירוג אשראי – מה שמגביר את אי-הוודאות של המשקיעים.

ביקוש פושר: סיבות החשש בשוק

למרות מיתוג חזק ותשומת לב תקשורתית רבה, העסקה לא זכתה לביקוש גבוה כמצופה: חמישה גורמים בשוק סיפרו כי בחרו שלא להשתתף, בעיקר בשל חוסר בהירות לגבי מבנה החברה, יכולת ההחזר והרקורד הפיננסי של מאסק. שלושה מהם אף אמרו לרויטרס כי סירבו להצעות – למרות התשואה הגבוהה – מתוך חשש לשחזור תסריט דומה למה שקרה בעסקת מימון רכישת טוויטר (כיום X), שגם היא לוותה בריבית גבוהה ומורכבות פיננסית.

בפועל, העסקה נסגרה עם ביקוש של פי 1.5 מהסכום שהוצע – נמוך משמעותית מהמקובל לעסקאות אג”ח זבל, שבדרך כלל מושכות ביקוש של פי 2.5–3. המשמעות: השוק שומר על גישה זהירה, ומוכן להשקיע רק בריבית גבוהה מאוד שמגלמת את כל הסיכונים.

רקע: רכישת טוויטר, ההשלכות הפיננסיות והזהירות של הבנקים

הניסיון של מאסק ברכישת טוויטר ב-2022 עדיין מהדהד בקרב משקיעים. אז, הבנקים שהלוו למאסק 13 מיליארד דולר נאלצו להחזיק את החוב הזה במאזניהם במשך כשנתיים, לאחר שלא הצליחו למכור אותו בשוק המשני. רק לאחר ניצחונו של טראמפ בבחירות, השתנה הלך הרוח והבנקים הצליחו למכור את החוב – לרוב בהנחות גדולות או כמעט ללא רווח.

הפעם, מורגן סטנלי לא התחייב לרכוש בעצמו חלק מהאג”ח או להשקיע מהונו הפרטי, והעסקה מוגדרת כעסקת “מאמצים מיטביים” בלבד – כלומר, אין התחייבות מצד הבנק לגבי היקף המכירה בפועל.

מה הסיכון? דירוג, רווחיות והאמון בשוק

היעדר דירוג אשראי והעובדה ש-xAI טרם הציגה הכנסות משמעותיות, הופכים את ההשקעה לאג”ח למעין “בליינד דיל”. המשקיעים חשופים לסיכון גבוה במידה והחברה לא תצליח לייצר תזרים מזומנים מספק, או במקרה שתתמודד עם אתגרים טכנולוגיים, תחרות גוברת או סביבה רגולטורית מורכבת.

במיוחד בולטת התלות המלאה באישיותו של מאסק: מצד אחד – יזם שמאחוריו סיפור הצלחה עולמי (טסלה, SpaceX), מצד שני – רקורד של גיוסי חוב שנויים במחלוקת (כפי שקרה ברכישת טוויטר).

השוק הפרטי: גיוסי הון, הערכות שווי ופוטנציאל עתידי

לצד גיוס החוב, מנהלת xAI מגעים מתקדמים לגיוס הון פרטי בשווי של 20 מיליארד דולר, והערכות שווי לחברה כבר נעות בין 120 ל-200 מיליארד דולר. מדובר במספרים שממקמים את xAI כאחת החברות השאפתניות והיקרות ביותר בתחום ה-AI – לצד OpenAI ו-Anthropic.

המומנטום בענף הבינה המלאכותית יצר סביבה בה כמעט כל חברה הנושאת את המילה “AI” מושכת הון – אך כעת, השוק מגלה סימני התפכחות ומצפה ליותר ודאות פיננסית, תוכניות עסקיות ברורות, ויכולת הוכחת הכנסות אמיתיות.

מה צופה העתיד? סיכויים ואתגרים ל-xAI ולמאסק

במידה והגיוס יצליח, xAI תזכה לבסיס פיננסי רחב להאיץ פיתוחים, לשכור מומחים ולהשקיע בתשתיות מחשוב. אך כדי להצדיק שווי כזה ולהפוך לשחקן משמעותי מול OpenAI, החברה תידרש להוכיח ערך טכנולוגי ברור, מודל עסקי יציב, ומסלול לרווחיות.

למאסק אין הרבה מרווח לטעויות: השוק הפיננסי, ששפע באופטימיות ב-2021–2023, הפך זהיר בהרבה. כל עיכוב, כשלון פיתוחי או תנודתיות בשוק ההון – עלול להוביל לעלייה נוספת בעלות המימון, או לקשיים במחזור חוב עתידי.

סיכום: xAI – הרבה חזון, לא מעט סיכון

הניסיון של xAI לגייס חוב בסכום של 5 מיליארד דולר מסמן את האמון של השוק ביכולת של מאסק למשוך הון גם בעת אי-ודאות. עם זאת, הריבית הגבוהה והביקוש הפושר מעידים כי משקיעים דורשים תמורה נאותה לסיכון, ואינם מסתפקים עוד בסיפור בלבד. הצלחת הגיוס תלויה ביכולת החברה לספק תוצאות בפועל, ולשכנע את השוק שהיא לא רק חזון – אלא גם עסק בר קיימא.