פתיח: הצריכה נחלשת – והפד צפוי להגיב

סדרת נתוני מאקרו אמריקאיים שפורסמה השבוע משרטטת תמונה מורכבת של כלכלת ארה”ב: המכירות הקמעונאיות רשמו ירידה חדה מהצפוי, מדדי מחירים ליצוא נפלו בשיעור חד, ואילו מדד ה־Retail Control הצביע דווקא על עמידות חלקית. המגמה הכללית מאותתת על התמתנות בפעילות הצרכנית ועל לחצים אינפלציוניים פוחתים – שילוב שעשוי להשפיע ישירות על מסלול הריבית של הפדרל ריזרב במהלך המחצית השנייה של 2025.

וול סטריט: הפתעה שלילית בנתוני המכירות הקמעונאיות

מדד המכירות הקמעונאיות (Retail Sales) רשם ירידה חודשית חדה של 0.9%- בחודש מאי, פי שניים מהירידה החזויה שעמדה על 0.5%-, ולמעשה מדובר באחת מהקריאות החלשות ביותר של השנה. גם מדד המכירות הקמעונאיות הליבה (Core Retail Sales), שאינו כולל רכבים ודלק, ירד ב־0.3%-, בניגוד לציפייה לעלייה של 0.2%. המדדים הללו, הנחשבים למדדי בריאות צרכנית, מצביעים על התכווצות מתמשכת בביקושים מצד משקי הבית.

הירידה בצריכה הפרטית מגיעה דווקא בתקופה שבה שוק העבודה ממשיך להפגין יציבות יחסית, אך ייתכן כי השחיקה בשכר הריאלי, האינפלציה המצטברת והריביות הגבוהות מתחילים לגבות מחיר – הן על סנטימנט הצרכנים והן על הרגלי ההוצאה.

Retail Control מצביע על עמידות מסוימת

מנגד, מדד ה־Retail Control – רכיב שמנוטר לצורך חישוב התמ”ג – עלה ב־0.4% במאי, מעל התחזיות שעמדו על 0.3%, ותיקן את הירידה החודשית הקודמת של 0.1%-. המשמעות היא שחלק מהצריכה ממשיכה להתקיים גם אם באופן ממוקד יותר, ככל הנראה בתחומים חיוניים או פחות רגישים למחיר. עבור הכלכלנים, זהו איתות חשוב לכך שהתמ”ג של הרבעון השני עשוי להמשיך לגדול, גם אם בקצב מתון מהצפוי.

אינפלציה חיצונית במגמת ירידה: מחירי יצוא נופלים, יבוא מתייצב

מדדים נוספים שהתפרסמו באותה שעה שופכים אור נוסף על תנאי הסחר של הכלכלה האמריקאית: מדד מחירי היצוא (Export Price Index) נפל ב־0.9%-, הרבה מעבר לצפי שעמד על ירידה של 0.1%- בלבד, לאחר עלייה צנועה של 0.1% באפריל. מדובר בנתון חריג שמעיד על ירידה חדה במחירים של מוצרים אמריקאיים בשוקי חו”ל, בין אם כתוצאה מהיחלשות הביקוש הבינלאומי או מהוזלות יזומות.

לעומת זאת, מדד מחירי הייבוא (Import Price Index) נותר יציב ברמה של 0.0%, טוב מהתחזית שעמדה על ירידה של 0.2%-. יחד, שני המדדים הללו מצביעים על התמתנות לחצי המחירים בשרשרת הסחר, ובכך מחזקים את הסברה כי מרכיב האינפלציה החיצונית נמצא במגמת דעיכה.

השפעה על שוקי ההון: תחזיות הריבית מתעדכנות

התגובה הראשונית בשוקי ההון לנתונים הייתה מתונה, אך הציפיות לעתיד כבר מתחילות להשתנות: חוזי הפד (Fed Funds Futures) מתמחרים כעת הסתברות של למעלה מ־60% להפחתת ריבית ראשונה כבר בפגישת ספטמבר, לעומת כ־40% בלבד טרם פרסום הנתונים. המגמה הברורה של צינון בביקוש הפרטי והיעדר אינפלציה חדשה מקנים לבנק המרכזי מרחב פעולה להקל את התנאים המוניטריים, אם גם לא מידית.

עם זאת, הבנק הפדרלי יידרש להעריך האם מדובר באירוע זמני או בתחילתה של מגמת האטה מבנית. חשוב לזכור: המדיניות המוניטרית בארה”ב נמצאת כעת על פרשת דרכים – מצד אחד ריביות גבוהות, ומצד שני ירידה במומנטום הכלכלי, תוך חשש מסיכון מיתון מאוחר.

פרשנות מקרו: בין האטה מבוקרת לציפייה להפחתה

נתוני מאי מחזקים את הנרטיב של “נחיתה רכה” (Soft Landing), אך גם מעלים שאלות. אם האינפלציה נבלמת, אך גם הפעילות הכלכלית מתכווצת – הפד עלול למצוא את עצמו בדילמה בין הרצון לשמר את היציבות לבין החשש להחמיר את ההאטה. אין ספק שהנתונים הקרובים של מדד המחירים לצרכן (CPI), מדד ההוצאה הפרטית (PCE) ונתוני שוק העבודה – יקבלו מעתה משנה תוקף בכל הנוגע לקביעת ריבית יולי-ספטמבר.

הצרכן האמריקאי ממשיך להוות את לב הכלכלה, וירידה בדפוסי ההוצאה עשויה להיות סימן מוקדם לכך שההתאוששות שאפיינה את 2023 ותחילת 2024 מתחילה לדעוך. המשך המעקב אחר סנטימנט הצרכנים, מגמות אשראי וצריכה לנפש – יהוו כלים קריטיים להבנת כיוון הכלכלה האמריקאית בחודשים הקרובים.

סיכום: הנתונים מאותתים – הפד במעקב הדוק

מכירות קמעונאיות שליליות, ירידה חדה במחירי היצוא, ועמידות יחסית במדד הקונטרול – כל אלה מציירים תמונה מורכבת של כלכלה שמתקררת אך עדיין מחזיקה מעמד. הפד ייאלץ לאזן בין הסיכונים – האטה צרכנית מחד, אך ללא אינפלציה חוזרת מאידך – ולבחון בזהירות את הטווח הקצר מול הטווח הארוך.