מה צפויה להיות ההשפעה של ירידה של 10% בדולר?

תחזית מטרידה לשוק המט”ח

פול טיודור ג’ונס, אחד מהמשקיעים הבולטים בעולם והעומד בראש Tudor Investment Corporation, מזהיר שהדולר האמריקאי צפוי לרדת בכ-10% במהלך 12 החודשים הקרובים. ההצהרה הזו, שנמסרה בראיון לבלומברג, משכה תשומת לב רבה בשוקי ההון – ולא בכדי. הדולר אינו רק המטבע של הכלכלה הגדולה בעולם, אלא גם עוגן מוניטרי למרבית הסחר הגלובלי, למטבעות של מדינות מתפתחות, לחוזי סחורות, ולהון עולמי רחב היקף.

השלכות של ירידה כזו לא נגמרות בשוק המט”ח. הן מחלחלות למחירי סחורות, אינפלציה, החלטות מוניטריות, שוקי המניות, נתחי ייצוא-יבוא ואף מתיחות גיאו-פוליטית. נבחן את כל ההיבטים הקריטיים שמרכיבים את התמונה.

1. אינפלציה בארה”ב: לחץ מחודש מהיבוא

ירידה של 10% בדולר מייקרת מיידית את המוצרים שמיובאים לארצות הברית, שכן אותם מוצרים צריכים להיות מתומחרים מחדש במונחים של מטבע אמריקאי חלש יותר. במדינה שמייבאת כ־3.4 טריליון דולר בשנה, מדובר במנוע אינפלציוני עוצמתי.

לצד הירידה באינפלציה שנרשמה לאחרונה, תחזית זו יוצרת דילמה לפדרל ריזרב: האם לעצור את הורדות הריבית הצפויות כדי לא להוסיף דלק למדורת המחירים? או להמשיך בתהליך הריכוך המוניטרי במקביל לחולשת הדולר?

2. שוק הסחורות: רוח גבית לזהב ולנפט

שוקי הסחורות צפויים להגיב באופן ישיר. מכיוון שסחורות רבות – כמו נפט, זהב, נחושת וחיטה – מתומחרות בדולר, ירידה בערכו מגבירה את הביקוש אליהן במונחים של מטבעות אחרים. כך למשל:

מחיר הזהב עשוי לעלות, שכן משקיעים מחפשים גידור מפני פיחות.

הנפט צפוי להתחזק – מה שעשוי להאיץ את האינפלציה גם במדינות אחרות.

סחורות חקלאיות יתייקרו, מה שעלול להשפיע במיוחד על מדינות מתפתחות התלויות בייבוא.

3. רווחיות תאגידים אמריקאיים – מגזר הייצוא ירוויח

לחולשת הדולר יש יתרון ברור עבור חברות אמריקאיות הפועלות בזירה הבינלאומית. כאשר הדולר נחלש, ההכנסות במטבע זר (אירו, ין, יואן) שוות יותר בדו”חות הפיננסיים של חברות כמו אפל, קוקה קולה, פרוקטר אנד גמבל או קטרפילר.

מנגד, חברות שמייבאות חומרי גלם או מוצרים מוגמרים יספגו שחיקה ברווחיות. מגזרים כמו קמעונאות או תעשייה מוטת יבוא עשויים להיפגע.

4. שוק האג”ח האמריקאי – ירידת אמון?

פיחות חד של הדולר מעלה שאלות על האמון הכללי בכלכלה האמריקאית ובמדיניות התקציבית. מחזיקי אג”ח אמריקאיות – ובראשם ממשלות כמו יפן וסין – צפויים לדרוש תשואות גבוהות יותר כדי לפצות על שחיקת המטבע. זה עלול להוביל לעלייה בתשואות וללחץ נוסף על הכלכלה הריאלית.

5. השפעה גלובלית – הרווח וההפסד

אירופה ויפן, שמתמודדות עם אינפלציה מתונה ולחץ על הצמיחה, עשויות ליהנות מהתחזקות מטבעותיהן ביחס לדולר. עם זאת, עלייה חדה מדי בערך האירו או הין תפגע ביצוא – מה שעלול לדחוף את הבנקים המרכזיים שם להאט את הרפורמות המוניטריות.

סין, לעומת זאת, מצויה במאבק דפלציוני מתמשך, ויואן חזק מדי עלול לפגוע בייצוא הסיני דווקא בעיתוי בעייתי. סביר שהרשויות שם יתערבו כדי לרסן את התחזקות המטבע.

שוקי מתעוררים חשופים לסיכון נוסף – שכן רוב החוב החיצוני שלהם נקוב בדולרים. ירידה בערך המטבע האמריקאי תקל עליהם את החזרי החוב, אך תגדיל את זרימות ההון החוצה בחיפוש אחר תשואה דולרית – תרחיש העלול להוביל לחוסר יציבות.

6. שוקי המניות – משקיעים מחפשים אלטרנטיבות

ירידה של 10% בדולר תאלץ משקיעים זרים לבחון מחדש את הקצאת הנכסים. משקיעים מוסדיים עשויים להקטין חשיפה לאג”ח ממשלתיות אמריקאיות ולחפש אפיקים ריאליים (כמו נדל”ן, זהב או סחורות). בנוסף, חולשת הדולר עשויה להוות תמריץ להזרים הון אל בורסות מחוץ לארה”ב – כמו אירופה, יפן והודו – שצפויות ליהנות מיתרון מטבעי.

7. היבטים גיאו-פוליטיים – חשש ליציבות ההגמוניה של הדולר

ירידה דרמטית בערך הדולר תתדלק את השיח העולמי סביב “דה-דולריזציה”. רוסיה, סין וברזיל כבר מקדמות תהליכים של מעבר למטבעות חלופיים במסחר בינלאומי. אם הירידה תהיה חדה ומתמשכת – ארה”ב עלולה לאבד קרקע גם בתחום ההשפעה הכלכלית הגלובלית.

סיכום: דולר חלש – לא כל מה שנראה טוב, באמת טוב

תחזית של ירידה של 10% בדולר האמריקאי אמנם מציפה פוטנציאל לתמריץ כלכלי מסוים עבור חברות אמריקאיות מייצאות, אך ההשלכות הכוללות הרבה יותר מורכבות. היא עשויה להביא לשילוב של אינפלציה מתחדשת, ירידה באמון בשוקי החוב האמריקאיים, פגיעה במדינות מתפתחות ותזוזות עוצמתיות בשוקי סחורות ומניות.

האם תחזיתו של פול טיודור ג’ונס תתממש? לא ברור. אך עצם העלאתה שולחת מסר ברור: העולם הפיננסי עומד בפתח של שנה רוויית אתגרים, שבה כל תזוזה במטבע העולמי המרכזי תייצר אפקט דומינו עמוק ובלתי צפוי.