הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) פרסם היום את תחזיותיו המעודכנות לצמיחה הכלכלית העולמית, והציג תמונה מדאיגה: האטה כלכלית מובהקת בארצות הברית, לצד ירידה בציפיות הצמיחה במספר כלכלות מרכזיות בעולם. עיקר הסיבה לירידות אלו טמון במדיניות הסחר האגרסיבית שמוביל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ – מדיניות שמערערת את תחושת הוודאות של משקיעים, צרכנים וממשלות כאחד.

האטה אמריקאית על רקע עלויות סחר גואות

תחזית הצמיחה של ארצות הברית לשנת 2025 הונמכה על ידי ה-OECD ל-1.6% בלבד, לאחר שבחודש מרץ האחרון צפה הארגון צמיחה של 2.2%. גם לשנת 2026 נרשמה הפחתה, עם תחזית צמיחה של 1.5% בלבד. הדו”ח מתייחס למספר גורמים מרכזיים להאטה: העלאות מכסים על יבוא ממדינות רבות, ירידה בהגירה נטו, צמצום בכוח העבודה הפדרלי ועלייה באי-הוודאות הכלכלית.

מדיניות המכסים של טראמפ כוללת העלאות דרמטיות, לרבות מס של 84% שהוטל על סחורות סיניות, והודעה על הכפלת מסי היבוא על פלדה ל-50%. מהלכים אלה פוגעים בשרשראות אספקה ובמרווחי רווח, ובמקביל מעבירים את עלויות המס לצרכנים המקומיים – מה שמגביר לחצים אינפלציוניים ומחליש את הביקוש.

תגובת השווקים: חשש מערעור האמון

בתגובה לדו”ח, שוקי ההון הגיבו באיפוק מהול בחשש. מדדים עיקריים בארצות הברית, כמו ה-S&P 500 והדאו ג’ונס, רשמו ירידות קלות אך עקביות, בעוד התשואות על אג”ח ממשלת ארה”ב לשנתיים ירדו – מה שמעיד על ציפיות להאטה כלכלית והורדות ריבית עתידיות. עם זאת, השוק מראה עדיין עמידות יחסית, ככל הנראה עקב ציפיות להתערבות פיסקלית או מוניטרית מתונה בהמשך הדרך.

פגיעה גאוגרפית רחבה: צפון אמריקה נחלשת

לצד ארצות הברית, גם קנדה ומקסיקו חוות האטה בצמיחה, על רקע קשרי המסחר ההדוקים עם הכלכלה האמריקאית. הדו”ח מציין כי שלושת המדינות מהוות את מוקד ההאטה הגלובלית, אך מצביע על כך שגם כלכלות נוספות – בעיקר באירופה ובמזרח אסיה – צפויות לראות עדכונים כלפי מטה. מנגד, כלכלות מזרח אירופה וחלקים מדרום מזרח אסיה ממשיכות להציג עמידות מסוימת, בין היתר בזכות גיוון בסחר החוץ ומדיניות פיסקלית זהירה.

השפעה על שוק העבודה והפריון

ה-OECD מדגיש כי העלייה בעלויות סחר והתערערות היציבות הרגולטורית עלולות לפגוע גם בפריון העבודה בטווח הארוך. בארצות הברית, הירידה בהגירה נטו וצמצום בכוח האדם הפדרלי כבר מתבטאים בירידה בצמיחה הפוטנציאלית. ענפי ייצור וחקלאות הם הראשונים להרגיש את הפגיעה, בעיקר באזורים כפריים ופריפריאליים, שם תלות ביבוא חומרי גלם גבוהה במיוחד.

נוסף על כך, מגזרים עתירי טכנולוגיה עשויים להיפגע ממכסים הדדיים עם מדינות אסיה, דבר שעלול להאט השקעות במחקר ופיתוח ולפגוע במובילות האמריקאית בתחומי החדשנות.

אינפלציה תחת לחצים מנוגדים

התחזית האינפלציונית עודכנה גם היא: מדינות ה-G20 צפויות לרשום שיעור אינפלציה ממוצע של 3.6% ב-2025, ירידה קלה לעומת 3.8% בתחזית הקודמת. בארצות הברית, לעומת זאת, הצפי עלה ל-3.2%, ואף ייתכן שהאינפלציה תתקרב לרמה של 4% לקראת סוף 2025, אם מגמת העלאת המכסים תימשך.

הדו”ח מציין שהשפעת העלויות הגבוהות תתאזן חלקית בזכות ירידה במחירי הסחורות, אך סביר להניח כי תעלה את יוקר המחיה ותשפיע על החלטות הצרכנים.

מסקנה: האתגר המרכזי — אי ודאות כלכלית

הדו”ח של ה-OECD מדגיש כי הסכנה הגדולה ביותר הניצבת בפני הכלכלה הגלובלית אינה רק רמות המכסים, אלא היעדר מדיניות סדורה ויציבה. שינויים תכופים בהחלטות סחר, פסיקות משפטיות סותרות, והתבטאויות לא עקביות מצד הבית הלבן מגבירים את חוסר הוודאות – ובכך מעכבים השקעות ומחלישים את המערכת הפיננסית.

ה-OECD קורא לממשלות לפעול להפחתת חיכוכים מסחריים, לחיזוק השקיפות הרגולטורית ולעידוד סחר חופשי כדרך מרכזית לשיקום אמון השווקים והאצת הצמיחה