בחודש מאי 2025 בחר הפדרל ריזרב להותיר את ה‑ריבית בטווח של ‎4.25 %‑4.50 %. החלטה זו לא הפתיעה את המשקיעים: כבר שלושה מושבי FOMC רצופים הסתיימו בסטטוס‑קוו, ויו״ר הפד ג’רום פאוול הדגיש במסיבת העיתונאים כי “המדיניות נמצאת במקום טוב” נוכח אינפלציה שעדיין גבוהה מיעד 2 % וסימנים ראשונים להאטה בפעילות. מאחורי ההתייצבות הזמנית מסתתרת דינמיקה מורכבת: מצד אחד שוק העבודה מוסיף להפגין כוח, ומצד אחר האינפלציה נותרת עיקשת והצמיחה לרבעון הראשון התכווצה לראשונה מאז 2022. שילוב זה – לחצי מחירים עיקשים על רקע חולשה מחזורית – הוא שמניע את תמחור החוזים העתידיים ומכתיב את פערי התחזית בין גופים מוסדיים.

שוק החוזים מאותת על הפחתה אפשרית – אך רק בחצי השני של השנה

ניתוח BlackRock, המתבסס על מחירי חוזי Fed Funds ל‑14 בפברואר 2025, משרטט קו ברור: השוק ציפה להשאיר את הריבית ללא שינוי במחצית הראשונה, ולאחר מכן להפחית רבע נקודת‑אחוז בישיבת יוני, כך שהטווח העליון ירד ל‑4.25 % והטווח התחתון ל‑4.00 % . הנתונים באתר FedWatch של CME מאשרים כי הסתברות החיתוך ביוני עמדה סביב שליש בעת פרסום הסקירה, ואילו ספטמבר נתפס כמועד ודאי כמעט‑מלא להפחתה אחת לפחות. עם זאת, בשבועות שלאחר מכן מצוטט ב‑Forbes שינוי מעניין: בעקבות הצהרות זהירות של בכירי פד, בעיקר בנאומיהם של ג’ון ויליאמס ומייקל באר, הוסטה ההסתברות המרכזית לכיוון יולי‑ספטמבר. המשמעות היא שהשוק, היודע להגיב במהירות לכל נתון אינפלציה חדש, מכיר בכך שהפד מבקש “עוד ראיות” לפני שינקוט צעד מרחיב.

המועדים שמזיזים את השוק: יוני, ספטמבר ודצמבר – מוקדי תשומת הלב של 2025

ל‑FOMC נותרו חמש ישיבות מתוכננות עד סוף השנה: ‎18 ביוני, ‎30 ביולי, ‎17 בספטמבר, ‎29 באוקטובר ו‑‎10 בדצמבר. יוני, ספטמבר ודצמבר כוללות גם עדכון של תחזיות המאקרו הרשמיות (SEP), ולכן נושאות משקל עודף מבחינת השוק. בכתבה של ‎12 במאי 2025 מציין Simon Moore כי מאז ינואר נשמרה הריבית ללא שינוי, וכי השוק מתמחר שתי הפחתות עד דצמבר – יעד סופי “קצת מתחת ל‑4 %”. אם יוני תסתיים ללא חיתוך והודעת המדיניות לא תרכך את הטון, תוסט תשומת‑הלב המיידית ליולי; ואם גם שם תישמר הריבית, תתעצם הסבירות לחיתוך בספטמבר ולמשכון של ה‑cut השני אל הדצמבר.

הנתונים המעורבים: אינפלציה שומרת על קצב גבוה, הצמיחה מתחילה לחרוק

BlackRock מזכירה כי מדד PCE‑הליבה עלה ‎2.8 % בשנה עד דצמבר 2024 – עדיין מעל יעד ה‑2 % . הנתון הזה מקשה על הפד להוריד ריבית בטרם ייראה דעיכה עקבית בלחצי המחירים. במקביל, נתוני התעסוקה שסיפקו במשק האמריקאי באפריל גידול של ‎177 אלף מקומות עבודה ושמרו על שיעור אבטלה של ‎4.2 %, מצב שמאפשר לפד להמתין מבלי לחשוש מקריסה מידית בביקוש. אלא שה‑CNN מדווחת על התכווצות התוצר ברבעון הראשון – לראשונה מאז 2022 – תוצאה של זינוק בייבוא לקראת מכסי המגן שיזם הבית הלבן. פאוול עצמו תיאר את המצב כ“אי‑ודאות חובקת כל‑כיוון”, כאשר מצד אחד קיימת סכנת Cost‑push אינפלציונית בגלל המכסים, אולם מצד אחר קיימת שחיקה באמון העסקים שעשויה להתבטא בהשקעה ובתעסוקה בהמשך השנה.

תחזיות הפד מול תחזיות השוק: הפערים מתרחבים עם כל נתון חדש

ב‑BlackRock מזהירים מפני תרחיש “Higher‑for‑Longer”: פירוק גאו‑פוליטי, השקעות‑עתק בתשתיות אנרגיה ירוקה והמרוץ ל‑AI עלולים להמשיך לתדלק אינפלציה מבנית, ולכן להכתיב פרמיית‑ריבית גבוהה לאורך זמן. מנגד, התחזית של Forbes, הנשענת ישירות על תמחור החוזים, קובעת כי שני קיצוצים צנועים – בספטמבר ובדצמבר – יותירו את הריבית סביב ‎3.75 %‑4.00 % בסוף 2025. ההבדל בין התרחישים נעוץ קודם כול בנתוני המחירים הקרובים: כל הפתעה כלפי מעלה במדד CPI או PCE עשויה לדחות את הקיצוץ הראשון; כל הפתעה שלילית בגיוס המשרות או בפעילות התעשייתית עשויה, להפך, לזרז את התרחיש המקורי של חיתוך ביוני‑יולי.

מגמות עולמיות ולחצי שוק העבודה: התרחישים שעשויים להפתיע

שוק העבודה הוא כרגע משענת‑הצד של הפד: כל עוד קצב הגיוס החודשי נשאר מעל ‎150 אלף והאבטלה נמוכה מ‑‎4.5 %, הפד יוכל להצדיק המתנה. עם זאת, אם שילוב המכסים והאינפלציה ינגוס בביקוש הצרכני ויקפיץ את העדרים מחנויות וממפעלים, תיתכן פנייה מוקדמת לקיצוצים כדי לבלום נסיגה חדה. התרחיש ההפוך, מסלימה‑אינפלציונית, ייאלץ את הבנק המרכזי להיאחז בריבית גבוהה אף תוך כדי האטה – תרחיש הסטגפלציה ממנו הזהיר פאוול כשנשאל על לקחי שנות השבעים.

המסלול לעבר ההפחתות: בין קונצנזוס זהיר לסיכון סטגפלציה

נכון לסוף מאי 2025 משקף השוק קונצנזוס זהיר: שתי הפחתות של ‎0.25 % במחצית השנייה של השנה. העוגנים שמחזיקים ציפייה זו הם ירידת‑האינפלציה המתונה מתחילת 2024 והידרדרות קלה בצמיחה, בעוד עמידות שוק העבודה וחשש ללחצי‑מחירים מתמשכים מגבילים את היקף הקיצוץ. האיזון העדין בין המגמות יעמוד למבחן כבר ב‑18 ביוני. אם בפגישה זו תשוב הריבית להישאר במקומה ללא אות הפחתה קרובה, השוק יעבור לתמחור “Cut #1” ביולי או בספטמבר. כל הפתעה בנתוני CPI, PCE או Payrolls עלולה להטות את הכף: אינפלציה נמוכה משוערת או ירידה חדה בגיוסי עובדים יאיצו חתך מוקדם; אינפלציה עקשנית או שוק עבודה חזק ידחו אותו ויוסיפו רוח גבית לתרחיש “Higher‑for‑Longer”.

לסיכום

למשקיע שכבר שישה חודשים עוקב אחר הסוגיה, המפתח הוא מעקב תכוף אחר נקודת הנתונים הקריטיות והבנה כי כל שינוי בסביבת המאקרו מתורגם כמעט מיידית לעקומת  Fed Funds Futures. שבעת החודשים הקרובים יעניקו תשובה לשאלה עד כמה באמת יצליח הפד להלך בין שמירה על יעד האינפלציה לבין תמיכה בצמיחה, וכל הכרזה מ‑דוח התעסוקה ועד פרסום SEP הבא עשויה להפוך את העקומה על פיה.