נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הודיע ב-19 בספטמבר כי ארה”ב תקים “כוח AI”, וכי בכוונתו למנות “צאר AI” חדש שיפקח על התחום. ההכרזה מגיעה בתקופה שבה הבינה המלאכותית משפיעה יותר ויותר על הביקוש למוליכים למחצה, תשתיות ענן, צריכת החשמל והוצאות ההון של חברות, בעוד קובעי המדיניות דנים בקצב שבו הטכנולוגיה צריכה להתפתח ובמנגנוני ההגנה שצריכים להתלוות אליה.

“כוח ה-AI” מותיר שאלות מבניות מרכזיות ללא מענה

טראמפ השווה את כוח ה-AI המוצע ל-Space Force שהוקם במהלך כהונתו הראשונה, אך ההכרזה לא הבהירה אם הגוף החדש יהיה צבאי, אזרחי או ימוקם בתוך סוכנות פדרלית קיימת. כמו כן, לא נמסרו פרטים על תקציבו, מצבת כוח האדם שלו, סמכויותיו החוקיות או לוח הזמנים ליישומו. לפי Reuters, הנשיא לא פירט את היקף היוזמה, ולכן תפקידה המעשי עדיין אינו ברור.

בארה”ב כבר פועלות מספר סוכנויות העוסקות במדיניות ובתקינה בתחום הבינה המלאכותית, בהן המרכז לתקני AI וחדשנות במשרד המסחר. לכן, הקמת גוף מתאם נוסף עשויה להיות משמעותית אם יוענקו לו סמכויות בתחומי תקינה, תשתיות, סייבר או מדיניות תעשייתית, אך תחומי האחריות הללו עדיין לא הוגדרו.

מדיניות AI הופכת למשתנה כלכלי משמעותי יותר

טראמפ תיאר את ה-AI כמהפכה התעשייתית הבאה או כאינטרנט, ואמר כי הוא עשוי בעתיד להוות עד 25% מהתפוקה הכלכלית של ארה”ב. מדובר בתחזית של הנשיא ולא בתחזית כלכלית מבוססת, אך המשמעות הכלכלית הרחבה יותר של AI כבר ניכרת בהיקפי ההשקעה הגדולים בשבבים, דאטה סנטרים, מחשוב ענן ותשתיות חשמל.

היקף ההשקעות הללו משמעותו שמדיניות פדרלית יכולה להשפיע על מספר תעשיות במקביל. יצרניות מוליכים למחצה תלויות בהמשך הביקוש למעבדים מתקדמים, ספקיות ענן מקצות הון משמעותי להרחבת יכולות המחשוב, ומפתחי דאטה סנטרים מתמודדים יותר ויותר עם שאלות הנוגעות לאספקת חשמל, תשתיות הולכה והליכי אישור מקומיים. Goldman Sachs הזהירה לאחרונה כי ההשקעות הקשורות ל-AI הפכו לגורם משמעותי בצמיחת הרווחים של חברות בארה”ב, אך העלתה גם שאלות בנוגע ליכולת של מחזור הוצאות ההון הנוכחי להימשך לאורך זמן.

רגולציה ובטיחות AI נותרות במרכז הדיון בשווקים

הקמת כוח ה-AI המוצע מגיעה על רקע מחלוקת גוברת בנוגע לאופן שבו ממשלות צריכות להתמודד עם מערכות AI בעלות יכולות הולכות וגדלות. טראמפ טען כי ארה”ב אינה צריכה להפריע להתרחבות התעשייה, ואמר כי ניתן להשתמש בחוקים הפליליים והאזרחיים הקיימים כדי להתמודד עם פעילות מזיקה. לפי Reuters, ההכרזה מגיעה לאחר שהחששות מפני סיכוני AI התגברו בוושינגטון, לצד הדיון בשאלה האם נדרשת רגולציה פדרלית נוספת.

הדיון במדיניות כבר הראה השלכות אפשריות על השווקים הפיננסיים. ב-14 בספטמבר ספגו מניות הקשורות ל-AI לחץ לאחר שמנהלים, בהם דאריו אמודיי מ-Anthropic, סם אלטמן מ-OpenAI ואילון מאסק מ-SpaceX, קראו לזהירות רבה יותר בנוגע לקצב המהיר של פיתוח AI. לפי Reuters, מדד מניות המוליכים למחצה ירד באותו יום ב-5.9%, בעוד Nvidia, AMD וחברות נוספות הקשורות ל-AI רשמו גם הן ירידות.

לכן, תגובת המדיניות שלאחר מכן רלוונטית מעבר לוושינגטון. מסגרת שתתעדף הטמעה מהירה עשויה להשפיע על קצב ההשקעות בתשתיות, בעוד שכללים מחמירים יותר עשויים להשפיע על עלויות הציות, פיתוח המוצרים והמעמד התחרותי של חברות טכנולוגיה אמריקאיות.

התחרות בין ארה”ב לסין מוסיפה ממד אסטרטגי

ההכרזה מגיעה גם זמן קצר לפני פגישה צפויה בין טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג, שבה הבינה מלאכותית צפויה להיות חלק מדיונים רחבים יותר הנוגעים לתחרות הכלכלית והאסטרטגית בין המדינות. לפי Reuters, העיתוי מדגיש את החשיבות שוושינגטון מייחסת לשמירה על ההובלה האמריקאית בתחום ה-AI.

עבור משקיעים ברחבי העולם, השלב הבא יהיה פחות קשור לכותרת “כוח AI” עצמה ויותר לפרטים המוסדיים שיגיעו בעקבותיה. השווקים יעקבו אחר זהות ה-AI czar שימונה, הסוכנות או הסוכנויות שיקבלו סמכויות, האפשרות להכנסת תקנים חדשים והגישה של הממשל לשרשראות האספקה של מוליכים למחצה, דאטה סנטרים, תשתיות אנרגיה ויצוא טכנולוגיות AI. עד שפרטים אלה יתבהרו, ההכרזה מהווה איתות מדיניות משמעותי, אך לא תוכנית כלכלית מוגדרת במלואה.