רקע: שוק האג”ח הממשלתיות של יפן במוקד תשומת הלב

שוק האג”ח הממשלתיות של יפן הוא מהגדולים והוותיקים בעולם, ומשקף את המורכבות הכלכלית של מדינה עם חוב ציבורי מהגבוהים בקרב מדינות ה-OECD. בשנים האחרונות, ובעיקר מאז 2022, שוק האג”ח היפני חווה טלטלות משמעותיות, במיוחד באג”ח ארוכות הטווח – אג”ח לטווחים של 20, 30 ואף 40 שנה. תשואות אג”ח אלו מושפעות משילוב של מדיניות פיסקלית, החלטות הבנק המרכזי, מצב השווקים הגלובליים ותחזיות לצמיחה ואינפלציה.

תשואות האג”ח בשנים האחרונות: סקירה היסטורית

לאורך שנים רבות, התשואות על אג”ח ממשלתיות יפניות היו מהנמוכות בעולם, לעיתים אף שליליות. להלן סקירה ממוקדת:

2020–2021: הבנק המרכזי של יפן (BOJ) נקט במדיניות של שליטה על עקום התשואות (Yield Curve Control), תוך החזקת תשואות האג”ח לעשר שנים סביב 0%. התשואות הארוכות (30–40 שנה) נעו בטווח של 0.5%–1.0%

2022: על רקע אינפלציה עולמית והתערבות פחות אגרסיבית מצד ה-BOJ, החלה עלייה מתונה בתשואות. אג”ח ל-30 שנה נסקו לסביבות 1.3%–1.6%

2023: לאחר רמזים לשינוי במדיניות המוניטרית, תשואות אג”ח ל-30 שנה עלו ל-1.9%, ואילו אג”ח ל-40 שנה טיפסו ל-2.1%. אלו היו הרמות הגבוהות ביותר מאז 2014

2024: המשך מגמת ההידוק הגלובלי, לצד ירידה בביקושים המקומיים, האיצו את העליות: אג”ח ל-30 שנה הגיעו ל-2.6%, ו-40 שנה עלו ל-2.95%

2025 (עד כה): במאי 2025 נרשמו שיאים חדשים: אג”ח ל-30 שנה עלו ל-3.14%, ול-40 שנה ל-3.61%. מדובר ברמות שלא נראו מאז תחילת שנות ה-2000

מה גורם לעליית התשואות?

ירידה בביקוש מצד מוסדיים
חברות ביטוח יפניות, שהיו בעבר רוכשות מרכזיות של אג”ח ארוכות, החלו לצמצם חשיפה מחשש להפסדי הון וירידת ערך תיקי השקעות קיימים

הפחתת רכישות על ידי הבנק המרכזי
הבנק המרכזי (BOJ) מצמצם בהדרגה את מעורבותו בשוק, כחלק מתוכנית הידוק מוניטרי. נכון לרבעון השני של 2025, רכישות אג”ח לטווח של 10–25 שנה הופחתו ל-405 מיליארד ין בחודש (לעומת 450 מיליארד בעבר)

חשש מהרחבה פיסקלית
הציפייה לתמריצים כלכליים נוספים, במיוחד לפני הבחירות, לצד תוכניות להפחתת מיסים – מגבירות את חשש המשקיעים מהגדלת הגירעון ומהצורך בהנפקת חוב נוסף

שינוי במדיניות: משרד האוצר שוקל לצמצם היצע

ב-27 במאי 2025, דווח כי משרד האוצר היפני שוקל הפחתה בהנפקות של אג”ח ל-30 ו-40 שנה. המהלך נועד להרגיע את השוק, ולהתמודד עם הירידה בביקוש. ההחלטה הסופית צפויה להתקבל לאחר סבב התייעצויות עם בנקים ראשיים ומשקיעים מוסדיים, המתוכננים לסוף יוני.

השלכות כלכליות ופוליטיות

השלכה על התקציב
אם הממשלה תיאלץ להנפיק בטווחים קצרים יותר, הדבר יעלה את החשיפה לסיכון ריבית בטווח הקצר

מגבלות על מדיניות רווחה
ריבית גבוהה יותר עלולה להקשות על מימון תכניות חברתיות ממשלתיות כמו פנסיה, ביטוח בריאות ותשתיות

לחץ פוליטי
עם בחירות מתקרבות, הממשלה נדרשת לאזן בין מדיניות מוניטרית “אחראית” לבין צרכי ציבור שדורש הקלות

השפעות גלובליות: מבט על זירת האג”ח הבינלאומית

השפעה על אג”ח אמריקאיות
משקיעים יפנים הם מהמשקיעים הגדולים באג”ח ממשלתיות אמריקאיות. עליית תשואות ביפן עלולה לגרום להם להעדיף השקעה מקומית, ולחץ זה עלול להעלות את תשואות ה-Treasuries בארה”ב

מסחר מט”ח
התחזקות הין בעקבות גידול בתשואות תכביד על ייצואנים יפנים, במיוחד בענפי הרכב והטכנולוגיה

השפעה על אסיה
מדינות כמו דרום קוריאה וטאיוואן עוקבות מקרוב אחר שינויים אלו, מחשש לזליגת השפעות שוק ומדיניות מוניטרית אזורית

סיכום: האם שוק האג”ח של יפן מתקרב לנקודת מפנה?

השוק מאותת למשקיעים – העידן של ריביות כמעט אפסיות מגיע לקיצו. על רקע אינפלציה עולמית, שינוי בגישות מוניטריות ותחזיות צמיחה מתונות, יפן משנה כיוון. לשוק האג”ח היפני השפעה מכרעת לא רק מקומית, אלא גם בזירה הפיננסית העולמית.

ככל שהתשואות ממשיכות לעלות, המשקיעים צריכים להיערך לתרחיש שבו הריבית הגבוהה נשארת לאורך זמן. זה משפיע ישירות על הערכת שווי של נכסים פיננסיים, על מבנה החוב הציבורי, ועל ההשקעות של קרנות פנסיה, חברות ביטוח ומשקיעים פרטיים. מבחינה פוליטית, הממשלה תידרש לאזן בין תמריצים לצמיחה לבין שמירה על אמון השווקים.

במקביל, ישנה חשיבות קריטית להבנת המגמות בשווקים הגלובליים. העלייה בתשואות ביפן עשויה לסמן את תחילתה של תקופה חדשה בשווקי האג”ח, שבה משקיעים ידרשו פיצוי גבוה יותר על סיכונים לטווח הארוך. מדובר בתהליך שעשוי להכתיב את הטון בשווקים הפיננסיים של אסיה ואף להשפיע על מדיניות של בנקים מרכזיים במדינות אחרות.

בהתחשב בכל הגורמים, שוק האג”ח של יפן נמצא בשלב מעבר עדין ורגיש, שבו כל החלטה – ולו הקטנה ביותר – עלולה לגרום לתגובת שרשרת רחבה. משקיעים, כלכלנים וקובעי מדיניות נדרשים לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות כדי להבין את כיווני השוק ולהיערך בהתאם.