נתון חריג שמטלטל את הכלכלה האמריקאית

על פי נתונים שפורסמו בסוף מאי 2025, מעל מיליון אמריקאים שהיו מועסקים עד לא מזמן עזבו את שוק העבודה והצטרפו לקטגוריה של “מחוץ לכוח העבודה”. מדובר במספר החריג ביותר שנרשם מזה שנים, והוא מהווה איתות אזהרה לפוטנציאל של שינוי מבני עמוק בכלכלה האמריקאית.

מדובר בקפיצה יוצאת דופן בהשוואה לנתוני העבר – בעשור האחרון, המעברים מקטגוריית מועסקים ל”מחוץ לכוח העבודה” נעו לרוב בין 100 ל־300 אלף איש בחודש. לעומת זאת, הנתון הנוכחי חוצה את רף מיליון האנשים, מה שמעורר שאלות מטרידות על הסיבות והמגמות שמאחורי התופעה.

למה כל כך הרבה אנשים עוזבים את שוק העבודה?

אמנם עזיבה של עובדים את שוק העבודה יכולה להתרחש מסיבות טבעיות – פרישה לגמלאות, בעיות בריאות, טיפול במשפחה, או רצון לקחת הפסקה מהעבודה – אך העלייה החדה במאי 2025 מצביעה על שילוב של גורמים עמוקים יותר.

כלכלנים ומומחי שוק העבודה מצביעים על כמה גורמים אפשריים:

שחיקה מקצועית עמוקה בעיקר בתחומי הרפואה, החינוך והשירותים.

שכר שאינו מדביק את יוקר המחיה, מה שמוביל לתחושת חוסר כדאיות בהמשך עבודה.

שינוי ערכים בקרב צעירים – העדפה לאיזון חיים-עבודה, גמישות תעסוקתית והעדפה לעבודה עצמאית.

הצלחה פיננסית זמנית (למשל רווחי שוק ההון) שמאפשרת עצירת עבודה למספר חודשים או שנים.

מי נפגע? מגזרים שנמצאים תחת לחץ

מהנתונים הראשוניים עולה כי הענפים שנפגעו במיוחד כוללים את:

תחום הקמעונאות והאירוח, שנשען על עובדים זמניים.

מערכת הבריאות, ובעיקר אחיות, עובדים סוציאליים וטכנאים.

מערכת החינוך, בה רבות מהמשרות מאוישות על ידי עובדים שחווים שחיקה.

תחום הטכנולוגיה, שבו עובדים עוזבים בעקבות גלי פיטורין ותנודתיות גבוהה.

המשמעות המיידית היא מחסור בעובדים – למרות שיש משרות פנויות רבות, הרצון או היכולת לאייש אותן יורדים.

השלכות קצרות טווח: לחצים על מעסיקים והבנק הפדרלי

המעסיקים נאלצים להתמודד עם סביבה מאתגרת:

עלייה בשכר בעקבות תחרות על כוח אדם מצומצם.

ירידה בפריון, בעיקר בענפים עתירי עבודה.

הגברת השקעות באוטומציה, מתוך צורך להחליף עובדים שלא חוזרים.

מבחינת המדיניות המוניטרית, הנתונים מקשים על הבנק הפדרלי. אמנם האינפלציה מתמתנת, אך ירידה בהשתתפות בכוח העבודה עלולה להביא לגל חדש של לחצים אינפלציוניים – בעיקר בענפי השירותים.

נשיא ארה”ב לשעבר דונלד טראמפ כבר הגיב לנתוני האינפלציה האחרונים בקריאה ל”הפחתת ריבית מיידית של 1%”, מה שמלמד על גובר הלחץ הפוליטי על מקבלי ההחלטות.

השלכות ארוכות טווח: האטה כלכלית ופערים הולכים וגדלים

אם מדובר במגמה ולא באירוע חד־פעמי, ההשפעות עשויות להיות דרמטיות:

צמיחה כלכלית נמוכה יותר עקב ירידה בתשומת העבודה.

לחץ גובר על מערכות הביטוח הלאומי, במקרה של עלייה בפרישות מוקדמות.

העמקת הפערים החברתיים, כאשר חלק מהתעשיות מאיצות אוטומציה בעוד אחרות קורסות.

פערי מיומנויות, אם העוזבים הם עובדים מיומנים שקשה להחליפם.

הסכנה המרכזית היא תופעת “הצטלקות שוק העבודה” – מצב שבו עובדים שיוצאים ממעגל העבודה אינם חוזרים גם בטווח הארוך.

האם הממשל מגיב למצב?

ממשל ארה”ב בוחן שורת צעדים שכוללים:

סבסוד לטיפול בילדים וקשישים שיאפשר לאנשים לשוב לעבודה.

הקלות מס למעסיקים שמציעים מסלולי הכשרה והחזרה לעבודה.

הרחבת שירותי בריאות נפש ותמיכה רגשית לעובדים שחוו שחיקה.

אולם, רבים טוענים כי מדובר בצעדים שמרניים מדי נוכח שינוי מבני עמוק בהרגלי העבודה והתפיסות התרבותיות הקשורות לעבודה.

השפעה עולמית: לא רק בעיה אמריקאית

ארה”ב אחראית לכ־25% מהתוצר העולמי, ולכן המשבר בשוק העבודה שלה מהדהד גם מחוץ לגבולותיה:

מדינות ייצוא כמו גרמניה ויפן עלולות לראות ירידה בביקוש.

שרשראות אספקה עלולות להיפגע כתוצאה מהאטה בייצור.

שווקים מתעוררים עשויים ליהנות מהתייעלות וחיפוש אחר מיקור חוץ חדש.

מדובר במצב שבו יציבות שוק העבודה בארה”ב היא לא רק עניין פנימי, אלא משתנה שמזיז את הגלגלים של הכלכלה הגלובלית.

סיכום: פרשת דרכים לשוק העבודה האמריקאי

הנתון החריג של מאי 2025 עשוי לסמן יותר מתופעה זמנית – הוא עשוי לבשר על עידן חדש בשוק העבודה, שבו מעורבות התושבים קטנה, המוטיבציות משתנות והמודלים הישנים כבר לא מספקים מענה.

האם מדובר בהזדמנות לשינוי פרדיגמה חיובי? או שמא בסיכון שמאיים על עמודי התווך של הכלכלה האמריקאית?

התשובה לשאלה הזו עשויה לעצב את העשור הבא – בארה”ב, ובשאר העולם.