בעידן שבו אוטומציה אינה מותרות אלא תנאי בסיסי לשרידות תעשייתית, הנתונים האחרונים של חברת המחקר Interact Analysis מעלים דגל אדום עבור אחד הענפים שעד לאחרונה נחשב לחסין ממשברים: שוק הרובוטיקה התעשייתית. לאחר עשור של צמיחה עקבית, התחום חווה בשנת 2024 בלימה חדה ולא צפויה, שמעוררת תהיות כבדות בנוגע לאופי ולמהות ההתאוששות הצפויה בשנים הקרובות. האם מדובר באירוע זמני שנובע ממחזור כלכלי שגרתי, או שמא אנו ניצבים בפני שינוי עמוק בפרדיגמת הייצור העולמית?

נפילה בשוק שצמח בקצב מסחרר: האם הבלם נמשך?

שוק הרובוטיקה התעשייתית, שצמח בקצב ממוצע של כ־12% בשנה מאז 2015, סבל בשנת 2024 מירידה של 4.8% בהיקף המכירות הגלובלי. מדובר בנסיגה מהותית בסדר גודל של כמעט 27 אלף יחידות פחות מאשר בשנה שקדמה לה – ירידה מ־553 אלף רובוטים שנמסרו ב־2023 ל־526 אלף בלבד ב־2024. מעבר למספרים עצמם, חשוב להבין את ההשלכות: תחזיות ארוכות טווח שנבנו על הנחה של המשך ביקוש גובר לאוטומציה חוות כעת טלטלה, בעוד שיצרנים, יזמים ומשקיעים בוחנים מחדש את אסטרטגיות ההטמעה שלהם.

השוק הסיני, שמהווה יותר מ־50% מהביקוש הגלובלי לרובוטים תעשייתיים, היה הגורם המרכזי לירידה. בשנת 2024, סין רשמה ירידה של 9.4% במשלוחים – ירידה שמבטאת לא רק האטה כלכלית מקומית, אלא גם חוסר ודאות בקרב יצרנים ביחס למדיניות הרגולציה, מצב הנדל”ן במדינה והשלכות המגבלות על יצוא טכנולוגיות. כשענקית כמו סין כורעת ברך, כל השרשרת הגלובלית מרגישה את הרעידה.

אמריקה מחזיקה מעמד – אך גם היא לא חסינה

לעומת סין, שווקים מתקדמים כמו ארה”ב הפגינו יחסית עמידות מול הסערה. לפי Interact Analysis, השוק האמריקאי רשם צמיחה של 7.5% במשלוחים, תוצאה של מדיניות פרו-תעשייתית שמובלת על ידי ממשל ביידן. תמריצים נדיבים במסגרת חוקי CHIPS ו־IRA, יחד עם השקעות פדרליות בשדרוג מפעלים ושרשרת האספקה המקומית, גרמו לעלייה בביקושים, במיוחד במגזרי הרכב, האלקטרוניקה והבריאות.

עם זאת, גם בתוך ארה”ב קיימים סימנים מדאיגים: חברות רבות מקפיאות פרויקטים חדשים בשל עליית הריבית, מחירי האנרגיה, קושי בגיוס כוח אדם מיומן לתחזוקת מערכות אוטומטיות – ובעיקר אי ודאות לגבי הביקוש הסופי. השקעה ברובוטיקה, בניגוד לאינטגרציה של תוכנה, היא הוצאה הונית (CapEx) יקרה, שלא כל מפעל מסוגל לבלוע.

הרקע לירידה: חוסר איזון עולמי בין חזון למציאות

הסיבות לנסיגה אינן מסתכמות במשבר כלכלי בלבד. מדובר בתמהיל מורכב של גורמים כלכליים, גיאופוליטיים וטכנולוגיים שהתלכדו ברגע אחד. עליית הריבית העולמית שחקה את המוטיבציה להשקעות הוניות, בפרט באירופה ובאסיה. האינפלציה הגבוהה הובילה לצמצום תקציבי הפיתוח, והריבוי במלחמות סחר ומגבלות יצוא (בפרט בין ארה”ב לסין) יצרו תחושת אי יציבות מתמשכת.

בנוסף, קיימת תופעה של “שובע זמני” – במובנים רבים, מפעלים גדולים כבר הטמיעו את גל האוטומציה הראשוני, ועכשיו הם מתמודדים עם אתגרים תפעוליים כמו התאמה של כוח האדם, מחסור בטכנאים לרובוטיקה, ומורכבויות בתחזוקת מערכות חכמות. רבים גילו כי רכישת רובוט היא רק תחילת הדרך, אך שילובו המלא בפס הייצור דורש זמן, ידע וכסף – מרכיבים שנפגעו כולם בתקופה האחרונה.

התאוששות מדורגת – אך שברירית

למרות התמונה הקודרת, התחזיות לשנים הקרובות אינן פסימיות לחלוטין. הדו”ח צופה כי בשנת 2025 יחול גידול של 6.5% במספר הרובוטים שישולחו לעולם – אמנם נמוך מהממוצעים ההיסטוריים, אך מהווה שינוי מגמה חשוב. ההכנסות מהתחום צפויות לצמוח בכ־5%, והזרקור עובר בהדרגה מתעשיות מסורתיות כמו רכב ואלקטרוניקה – לעבר מגזרים צומחים כמו לוגיסטיקה, בריאות, תעשיית המזון והמסחר האלקטרוני.

התחום הלוגיסטי, בפרט, צפוי להוות מנוע מרכזי לביקוש ברובוטים מהירים, קלים וגמישים. מערכות מחסנים אוטומטיים, רובוטים לאיסוף הזמנות (Picking) ותשתיות לניהול מלאי בזמן אמת – הופכים לאבני יסוד של רשתות הפצה מודרניות. ככל שצרכנים מצפים למשלוח בתוך 24 שעות, חברות לוגיסטיקה כבר לא יכולות להסתמך על כוח עבודה אנושי בלבד.

שילוב עם בינה מלאכותית – הדור הבא של האוטומציה כבר כאן

אחד המפתחות המרכזיים לצמיחה העתידית טמון באינטגרציה בין רובוטיקה ובינה מלאכותית. מדובר בשילוב שמאפשר לרובוטים להפוך ל”חכמים” – להבין, לחזות ולהגיב בזמן אמת. מערכות ראייה ממוחשבת, למידה עמוקה (Deep Learning), וממשקים מבוססי שפה מאפשרים לרובוטים לפעול בסביבות משתנות, לקבל החלטות עצמאיות, ולהפחית את התלות בתכנות ידני.

מגמה נוספת היא המעבר למודלים עסקיים מבוססי תוכנה (Robotics-as-a-Service) – כלומר שימוש ברובוטים במודל של תשלום לפי שימוש, עם עדכוני תוכנה שוטפים, תמיכה טכנית מרחוק ואפילו ביטוח תפעולי. זהו מהלך שנועד להנגיש את הרובוטיקה לעסקים קטנים ובינוניים, ולשבור את המחסום של העלות ההתחלתית הגבוהה.

המצב בישראל: התחלה מבטיחה, אך האימוץ עדיין איטי

ומה אצלנו? בישראל פועלות מספר חברות חדשניות בתחום הרובוטיקה – ביניהן SixAI, שמתמחה ברובוטים שמדמים עובדים אנושיים לצרכים לוגיסטיים, ו־RobotAI, שמפתחת ממשקי ראייה רובוטית מבוססי בינה מלאכותית. אך למרות החדשנות, רמת החדירה של רובוטים לתעשייה המקומית נמוכה יחסית לעולם המערבי.

מפעלים רבים עדיין מסתמכים על עבודה ידנית, במיוחד בפריפריה ובתעשיות מסורתיות כמו מתכת, עיבוד מזון ופלסטיק. הבעיה נעוצה לא רק בעלות, אלא גם בהיעדר תמיכה ממשלתית רחבה, מחסור בתמריצים לחדשנות, והיעדר הכשרות מקצועיות מספקות. התוצאה: רק קומץ מהמפעלים הקטנים והבינוניים בישראל שילב רובוטים בקווי הייצור.

שורה תחתונה: רובוטים הם העתיד – אבל נדרש שינוי תפיסתי

האטה בשוק הרובוטיקה בשנת 2024 אינה מבטלת את הרלוונטיות ארוכת הטווח של התחום. למעשה, היא מדגישה את הצורך בחדשנות מבנית, ולא רק בטכנולוגיה עצמה. המיקוד עובר משאלת “כמה רובוטים נמכרו” לשאלה “כמה מהם באמת שיפרו תפוקות, הפחיתו עלויות, והשתלבו בפס הייצור בצורה חלקה”.

במובן הזה, השנים 2025–2027 יהיו קריטיות. החברות שיידעו להציע פתרונות הוליסטיים, לשלב רובוטיקה עם תוכנה ובינה מלאכותית, ולספק ערך מדיד ללקוחות – הן אלו שיישרדו ואף ישגשגו. מדובר בתקופה שבה השוק עובר מ”צעצועים טכנולוגיים” למנועי צמיחה של ממש. והמנצחים האמיתיים יהיו אלו שידעו להפוך רובוטים לחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית.