גרף חדש שפורסם על ידי Barchart מציג נתון חסר תקדים: השווי הכולל של שוק המניות בארצות הברית גבוה מכלל המדינות המובילות בעולם גם יחד, כולל אירופה, סין, הודו ויפן.

השוק האמריקאי רושם עליונות מוחלטת

שוק ההון של ארצות הברית ממשיך לבסס את מעמדו ככוח המרכזי של ההון העולמי. לפי ניתוח חדש של Goldman Sachs, שהוצג באופן גרפי על ידי Barchart, שווי השוק הכולל של המניות האמריקאיות הגיע לאחרונה ל־63.8 טריליון דולר. מדובר בנתון שהוא לא רק חריג בהיקפו, אלא גם כזה שמשקף פער עצום מהשווקים הבולטים האחרים ברחבי העולם. על פי הגרף, כל שווקי המניות המשולבים של מדינות כגון סין, הונג קונג, הודו, יפן, בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה, ברזיל, מקסיקו ודרום אפריקה יחד – אינם משתווים לשווי שוק זה.

מדינות אירופה המפותחת כוללות שווי כולל של כ־18.8 טריליון דולר, סין והונג קונג יחד מציגות שווי של 17.2 טריליון דולר, ואילו יפן והודו מחזיקות ב־7.0 ו־5.3 טריליון דולר בהתאמה. גם שווקים מערביים משמעותיים כמו בריטניה, גרמניה וצרפת אינם חוצים את רף 4 טריליון הדולר. לעומת זאת, שוק ההון האמריקאי לבדו כמעט ומגיע ל־64 טריליון – פער שמעיד על שינוי מבני עמוק במפת ההון הגלובלית.

הענקיות שמובילות את וול סטריט קדימה

הגורם העיקרי לדומיננטיות של וול סטריט הוא ריכוזן של חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר בעולם בשוק האמריקאי. שבע מהחברות הציבוריות הגדולות ביותר – הידועות בכינוי MAG7 – פועלות כולן מתוך ארצות הברית: Apple, Microsoft, Nvidia, Google (Alphabet), Meta, Amazon ו-Tesla. חברות אלו לבדן אחראיות לחלק עצום משווי המדדים המרכזיים בארה”ב, לרבות S&P 500 ו-Nasdaq 100. הן נהנות מעוצמה עסקית גלובלית, מנועי צמיחה מבוססי בינה מלאכותית ומעמד כמותגים מובילים בעולם. יתרה מכך, המשקיעים רואים בהן עוגן של ביטחון – תופעה שמובילה לזרימת הון רציפה לקרנות העוקבות אחר מניות אלו.

יתרון מבני שקשה להתחרות בו

ההובלה של שוק ההון האמריקאי אינה מקרית, אלא נובעת משורה של יתרונות מבניים. ארה”ב מפעילה את שוק ההון הנזיל, העמוק והשקוף ביותר בעולם, עם בורסות כמו NYSE ו-Nasdaq שמושכות אליהן חברות מכל קצוות העולם. גם בתחום הרגולציה, ארה”ב מספקת איזון מדויק בין פיקוח אפקטיבי לבין גמישות עסקית, מה שמקל על גיוס הון ומעודד הנפקות ציבוריות. התוצאה היא תמהיל שבו השקיפות המשפטית, הנגישות להון והיכולת לצמוח באקוסיסטם תחרותי משתלבים לכדי יתרון שאין לאף מדינה אחרת. ההשקעות בקרנות ETF אמריקאיות, הפופולריות הגוברת של מניות טכנולוגיה בקרב משקיעים פרטיים, וכן הגאות המתמשכת של שוק ההנפקות – כולם יחד מספקים עדות לתפקוד המערכתי של השוק האמריקאי כמרכז משיכה עולמי.

ומה קורה בשאר העולם?

שוקי ההון במדינות אחרות ממשיכים לפעול, אך הפער מול וול סטריט רק הולך ומתרחב. בגרמניה, שווי שוק המניות עומד על 3 טריליון דולר בלבד. בבריטניה מדובר על 3.5 טריליון, ואילו הודו, חרף קצב צמיחה מהיר, עדיין רחוקה מאוד מהיקפים דומים. גם סין, למרות אוכלוסייה של למעלה ממיליארד ושליטה תעשייתית נרחבת, סובלת ממדיניות רגולטורית מגבילה כלפי חברות טכנולוגיה, מה שפוגע באטרקטיביות של השוק המקומי בעיני משקיעים בינלאומיים. אירופה, מצדה, מתקשה להעמיד אלטרנטיבה משכנעת נוכח פיצול פוליטי, ביורוקרטיה וחסמים רגולטוריים.

האם מדובר בבועה?

על אף שהמספרים מרשימים, אי אפשר להתעלם מהחשש הגובר בשווקים מפני תלות מוגזמת במספר מצומצם של חברות ענק. ריכוזיות גבוהה במדדים המרכזיים יוצרת סיכון מערכתי במקרה של ירידת ערך חדה באחת מהחברות הדומיננטיות. שאלת הקיימות עולה גם נוכח הערכות שווי נדיבות במיוחד בענפי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. ובכל זאת, בהשוואה לרמות האינפלציה הנמוכות יחסית, לסביבה המאקרו-כלכלית התומכת ולביקושים הגבוהים מצד קרנות פנסיה וגופים מוסדיים – לא ניתן לטעון שהשוק האמריקאי מתנהל על בסיס ספקולציה בלבד.

מבט קדימה: הפער רק יגדל?

כדי שסין, הודו או אירופה יצליחו להדביק את הפער, יידרשו רפורמות עומק: שיפור שקיפות, פתיחת שווקים להון זר, עידוד חדשנות טכנולוגית, והקלה משמעותית ברגולציה. בינתיים, ארצות הברית נראית כמנצחת הגדולה של עידן ההון הפתוח, תוך שהיא שואבת אליה לא רק את המשקיעים – אלא גם את החברות המובילות ואת הצמיחה הגלובלית כולה. נכון ל־2025, אין שום אינדיקציה שהמגמה הזו עומדת להשתנות.