ריכוך בעימות הסחר: ארה”ב וסין מאותתות על פשרה – אך חוסר הוודאות נמשך

נשיא ארה”ב דונלד טראמפ נקט בטון מפויס באופן מפתיע בהתייחסות למדיניות המכסים על סין, והצהיר כי שיעור המכס הנוכחי של 145% על ייבוא סיני “גבוה מאוד, וזה לא יישאר כך… זה ירד בצורה משמעותית, אך לא לאפס”. הצהרה זו סימנה שינוי כיוון מהרוטוריקה התקיפה שאפיינה את תחילת אפריל, והובילה לעליות בשוקי ההון.

מנגד, סין הבהירה כי היא פתוחה לדיאלוג – אך רק בתנאים שוויוניים. דובר משרד החוץ הסיני, גואו ג’יאקון, הבהיר כי “איננו רוצים להילחם, אך איננו חוששים מעימות. אם נילחם – נילחם עד הסוף; אם נדבר – הדלת פתוחה לרווחה”. תגובה זו, לצד מסר דומה ממשרד המסחר הסיני, הבהירה כי כל הידיעות על מגעים מתקדמים הן חסרות שחר.

הכחשה מוחלטת מצד סין: “אין שיחות, ואין מגעים”

על אף דברי טראמפ ושר האוצר סקוט בסנט על נכונות אמריקאית לריכוך המתיחות, ביום חמישי הבהיר משרד המסחר הסיני באופן חד משמעי: “אין כל מגעים כלכליים או מסחריים מול ארה”ב”. דובר המשרד, הה יָאדוֹנג, אף הוסיף כי “כל אמירה אחרת בנושא – אינה נכונה”. הדרישה המרכזית מבייג’ינג נותרת בעינה: ביטול כלל הצעדים החד-צדדיים מצד וושינגטון.

לצד ההצהרות, סין גם איימה בצעדי נגד נגד מדינות אשר יבחרו לתמוך בארה”ב על חשבון האינטרסים הסיניים – איתות ברור לעמדה תקיפה יותר כלפי חוץ. לדברי יֵה סוּ, כלכלנית בכירה מהמכון למודיעין כלכלי של The Economist, “חוסר הקוהרנטיות במדיניות של טראמפ משנה את האסטרטגיה הסינית, שמתרכזת כעת במה שסין צריכה – לא במה שהאמריקאים דורשים”.

תנועת הסחורות מאז 2018: שינוי כיוון מובהק

מאז פרוץ מלחמת הסחר המקורית ב־2018, היקפי הסחר הישיר בין ארה”ב לסין התכווצו משמעותית, כשהחברות האמריקאיות החלו להסיט את שרשראות האספקה אל מדינות כמו וייטנאם, מקסיקו והודו. סין, מצדה, הגבירה את שיתופי הפעולה האזוריים דרך הסכם RCEP ופעלה לחיזוק הסחר עם דרום־מזרח אסיה. כתוצאה מכך, מדינות ASEAN עקפו את האיחוד האירופי והפכו לגוש הסחר המרכזי של סין.

ההתכווצות בסחר הבילטרלי לא הביאה לירידה כוללת בהיקף הסחר הגלובלי של סין, אלא לשינוי גיאוגרפי במוקדי הפעילות. מהלך זה חיזק מגמות של פיצול שרשראות ייצור ותחילתה של עידן “דגלים מרובים” – בו חברות אמריקאיות וסיניות כאחת מקימות קווי ייצור במקומות ניטרליים כדי לעקוף חיכוכים פוליטיים.

מכסים והשפעתם על האינפלציה: סיכון למדרון חלקלק

הטלת מכסים בגובה 145% על מגוון רחב של מוצרים סיניים צפויה לייקר את עלויות היבוא עבור חברות אמריקאיות, מה שמהווה לחץ פוטנציאלי על מדדי המחירים. ה־PPI (Producer Price Index) עשוי להגיב כבר בטווח הקצר, כאשר יצרנים נדרשים לשלם יותר עבור חומרי גלם ורכיבים. בטווח הבינוני, תיתכן גם השפעה על מדד המחירים לצרכן (CPI), במיוחד בענפי האלקטרוניקה, הצעצועים, הלבוש והרכב.

נוסף לכך, ייקור תשומות עלול לדחוף עסקים קטנים ובינוניים לאפיקי מימון יקרים יותר, מה שמחמיר את הלחץ על שולי הרווח ויוצר תגובת שרשרת שעלולה להגיע עד לרמות המחירים לצרכן. יש גם חשש שהמכסים יובילו ל”אינפלציית יבוא” במוצרים בלתי ניתנים להחלפה, כמו טכנולוגיות תקשורת או חומרים מתקדמים.

הפדרל ריזרב עוקב מקרוב אחר התפתחויות מסוג זה, שכן עלייה מתמשכת במחירים עלולה לסבך את מסלול הריבית ולהקשות על השגת יציבות מחירים. מנגד, אם תתקבל פשרה, הלחצים האינפלציוניים עשויים להתפוגג – אך ההשלכות על שוקי ההון יהיו מיידיות.

תגובת השוק: עליות חדות – אך חשש מהיפוך מגמה

המשקיעים קיבלו את הסימנים למתינות באופטימיות: נכון ל־23/4/2025

• מדד דאו ג’ונס עלה ב־1.07%
• מדד S&P 500 קפץ ב־1.67%
• מדד נאסד”ק זינק ב־2.50%

יחד עם זאת, אנליסטים מזהירים מפני “whiplash” – שינוי פתאומי במגמה, אם טראמפ יבחר לחזור לטון התקיף. יתרה מכך, תביעה שהוגשה השבוע על ידי 12 מדינות בארה”ב נגד מדיניות המכסים של הממשל, עלולה להצית מאבק משפטי רחב נגד הסמכויות הנשיאותיות בתחום זה.

סיכום: הסחר שביר, האינטרסים יציבים

בעוד ההצהרות משני הצדדים מרמזות על נכונות מסוימת לפשרה, הפער בין המילים למציאות נותר עמוק. סין דורשת הסרה מלאה של המכסים – בעוד ארה”ב מאותתת על ריכוך בלבד, לא נסיגה מוחלטת. השוק, כהרגלו, מגיב לכל רמז – אך נדרש הרבה יותר מ”טון מרוכך” כדי לייצב את מערכת היחסים הכלכלית בין שתי המעצמות.

לסיכום, לא מדובר רק בשאלת המכס או השיחות, אלא במבחן עומק ליחסי כוחות גלובליים. כל תזוזה קלה במאזן הזה – כל ציוץ, כל רמיזה – נבחנת בשווקים במשקל של מיליארדים. המתח הכלכלי בין וושינגטון לבייג’ינג הפך להיות הרבה יותר ממלחמת סחר – זו כבר תחרות על מודל הצמיחה, על שליטה בטכנולוגיה, ועל שרטוט גבולות ההשפעה של המאה ה־21.