ריכוזיות קיצונית ב-S&P 500 – תמונת מצב מעודכנת

הבורסה האמריקאית חווה בעשור האחרון מגמת ריכוזיות הולכת וגוברת. בעשור הנוכחי, עשרת המניות הגדולות במדד S&P 500 מהוות כיום 37% משווי השוק של המדד – רמה שכמעט לא נראתה מאז ומעולם, ואף גבוהה מהשיאים שנרשמו בתקופת בועת הדוט-קום בשנת 2000, אז עמד הריכוז על 27% בלבד. גרף ההשוואה, המתבסס על נתוני Compustat, FactSet ו-Goldman Sachs, ממחיש את העלייה החדה בחלקן של החברות הגדולות, בעיקר ענקיות הטכנולוגיה, תוך יצירת תלות משמעותית של כל המדד בביצועיהן. במקביל, רווחי עשרת המובילות מהווים כבר 30% מכלל הרווחים של חברות S&P 500 – עלייה מהירה גם מבחינת תרומת הרווחיות.

ריכוזיות השוק – מגמה היסטורית ואנומליה עכשווית

הנתונים ממחישים היטב את עוצמת הריכוזיות הנוכחית. בין השנים 1985 ל-2019, עשרת המניות הגדולות במדד נעו בדרך כלל בין 15% ל-25% משווי השוק הכולל. הרמות הגבוהות ביותר נרשמו בשנת 2000, שיא בועת האינטרנט, אז עמד החלק היחסי של המובילות על 27%. אולם מאז 2020 ואילך, חל זינוק תלול – עיקרו בשל הזינוק האדיר בערכן של אפל, מיקרוסופט, אמזון, גוגל, מטא (פייסבוק), טסלה, אנבידיה, ברקשייר האת’ווי, ויזות וספקיות AI נוספות. נכון לקיץ 2025, עשרת הגדולות חולשות על כ-37% מכלל שווי השוק של S&P 500 – עלייה של 10 נקודות אחוז תוך חמש שנים בלבד.

לא פחות משמעותית היא ההאצה בחלקן של אותן חברות גם ברווחי המדד: עשרת המובילות אחראיות כעת ל-30% מכלל הרווחים, לעומת 15-20% ברוב התקופות ההיסטוריות. הנתון הזה חשוב במיוחד כי הוא משקף לא רק עוצמת שווי שוק אלא גם יעילות עסקית, רווחיות ותזרים מזומנים שלא נראו כדוגמתם. התוצאה היא תלות מוגברת של ביצועי המדד כולו בקומץ חברות, בעיקר מתחום הטכנולוגיה.

מה עומד מאחורי הריכוזיות: טכנולוגיה, חדשנות ואפקט “המנצח לוקח הכל”

העלייה הדרמטית בריכוזיות המדד קשורה ישירות לדומיננטיות של מגזר הטכנולוגיה – ענקיות הסיליקון ואלו שבראשן הובילו מהפכות דיגיטליות, שירותי ענן, מסחר אלקטרוני, רכב חשמלי, בינה מלאכותית ותשתיות דיגיטליות עולמיות. חברות אלו נהנות מיתרון גודל, אפקט רשת גלובלי ויכולת להכתיב חדשנות, מחירים ומודלים עסקיים חדשים.

מודלים של “המנצח לוקח הכל” מתרחבים במגוון תעשיות – מפינטק ועד מחשוב ענן, מפרסום דיגיטלי ועד תחבורה – כך שכמות קטנה של חברות מרכזיות שולטות ברוב הערך המוסף והחדשנות. יכולת הגיוס וההשקעה האדירה במחקר ופיתוח, לצד יציבות מאזנית ותזרים מזומנים, הופכים את החברות הללו לעוגן שלא ניתן להתעלם ממנו במדדים המובילים.

השוואה היסטורית: בועת הדוט-קום והלקחים להיום

השוואה לבועת הדוט-קום מדגישה את חריגות המצב הנוכחי. בשנת 2000, ריכוזיות המדד בשיא הבועה הגיעה ל-27% – רמה שנחשבה אז קיצונית ותרמה בסופו של דבר לנפילה חדה של המדד כולו בעקבות קריסת חברות הטכנולוגיה. עם זאת, בניגוד לעבר, עשרת המובילות כיום מציגות רווחיות, צמיחה, והובלה טכנולוגית מבוססת תזרים יציב, שלא היו קיימים אצל רבות מחברות הדוט-קום של אותה תקופה. עדיין, ריכוזיות גבוהה כל כך עלולה להגביר את התנודתיות ולהעמיק את התלות של המשקיעים בקומץ חברות.

השלכות למשקיעים: יתרון לגודל או פוטנציאל לסיכון מוגבר?

עבור משקיעי מדדים פסיביים, ההשלכות ברורות: תיק המדד תלוי כיום כמעט לחלוטין בביצועי אפל, מיקרוסופט, אנבידיה, אמזון, גוגל, מטא וטסלה. מהלך חיובי במניה כמו אנבידיה או ירידה חדה באמזון ישפיעו מהותית על תשואות המדד כולו, ולא משנה מה יקרה בשאר ה-490 מניות הנותרות. מחד, המשקיעים נהנים מהצלחה מסחררת של הענקיות, ומאידך חשופים לסיכון ריכוזיות – כל פגיעה בענקית טכנולוגיה עשויה לגרור ירידות רוחביות במדד.

יתרה מכך, חלק מהמשקיעים האקטיביים – קרנות, גופים מוסדיים ומשקיעי ערך – מדגישים את החשש משוק “חד ממדי” שבו אין יתרון בגיוון ומחזוריות, אלא תלות במנהיגי החדשנות בלבד. לצד זאת, חשוב לציין כי משקיעים שהתרחקו מהטכנולוגיה בעשור האחרון נותרו הרחק מאחור בביצועי תשואות המדדים.

מבנה רווחי החברות הגדולות: האם יש הצדקה לשווי?

העובדה שחלקן של עשרת המובילות ברווחי S&P 500 עולה כמעט במקביל לחלקן בשווי השוק, מצביעה על כך שהריכוזיות הנוכחית נתמכת – לפחות חלקית – בנתוני יסוד עסקיים אמיתיים. חברות כמו מיקרוסופט, אפל ואנבידיה מציגות שיעורי רווחיות תפעולית חריגים, תזרים חופשי ענק ושיעורי צמיחה גבוהים שמצדיקים את שווי השוק המנופח לכאורה.

עם זאת, יש להיזהר מהנחה כי הרווחיות הגבוהה הזו תישמר לנצח. ענף הטכנולוגיה דינמי מאוד, רגולציה מתהדקת, תחרות גוברת, סיכוני אבטחת מידע והאטה בצריכה הדיגיטלית – כולם עשויים לפגוע בהמשך הצמיחה וברווחיות. אם תתרחש ירידה חדה ברווחי אחת או יותר מהמובילות, השפעתה על המדד כשלמות תהיה דרמטית.

השלכות מאקרו: מה זה אומר על הכלכלה האמריקאית?

הריכוזיות במדד S&P 500 אינה משקפת רק את שוק ההון אלא גם את הכלכלה האמריקאית כולה. ככל שהמשק מתבסס יותר על מגזרי טכנולוגיה, מידע וחדשנות, הולך ומתעצם הפער בין “הכלכלה החדשה” לבין מגזרים מסורתיים יותר – ייצור, אנרגיה, שירותים ותעשייה כבדה. חברות טכנולוגיה יוצרות כיום ערך מוסף גבוה יותר, מעסיקות פחות עובדים לעומת ערך השוק שהן מייצרות, ומשנות את מאזן הכוחות בין הסקטורים במשק.

יש הרואים בכך מנוע צמיחה – others רואים סכנה לאי שוויון, פערים בין מניות סקטוריאליות, ואף פגיעה בתחרות ובחדשנות בטווח הארוך, אם ריכוזי כוח כה חזקים ימשיכו לגדול.

מבט אסטרטגי קדימה: האם מגמת הריכוזיות תישבר?

קשה להעריך מתי, ואם בכלל, מגמת הריכוזיות תיעצר. כל עוד החברות הגדולות ממשיכות להוביל את החדשנות, לשפר רווחיות ולהשתלט על שווקים גלובליים, קשה לראות שינוי בטווח המיידי. עם זאת, היסטורית – כל מגמת ריכוז קיצונית הסתיימה בסוג של תיקון: רגולציה ממשלתית, תחרות טכנולוגית בלתי צפויה, שינוי בהרגלי הצריכה, או פשוט עייפות שוק.

משקיעים צריכים לקחת בחשבון אפשרות של תיקון חד, לצד העובדה ש”המרדף אחרי הגדולות” הפך לאסטרטגיה הדומיננטית בעשור האחרון, ומי שנשאר מחוץ למדד – הפסיד.