לאחר תקופה ממושכת של ריבית שלילית, גוש האירו מציג בשנים האחרונות שינוי מגמה במדיניות המוניטרית, עם עלייה הדרגתית בריבית וניסיון לבלום אינפלציה משתוללת. כעת, עם סימנים להתייצבות כלכלית מסוימת, ובזמן שהפדרל ריזרב מאותת על שינוי כיוון אפשרי, עולות שאלות מהותיות על ההשפעות העתידיות על הבנקים, שוקי ההון והמשק האירופי כולו.

רקע: עשור של ריבית נמוכה והתמרצות אשראי

הגרף שצורף ממחיש את הדינמיקה של ההלוואות הבנקאיות למגזר הפרטי הלא-פיננסי בגוש האירו מאז 2004. ניתן לראות עלייה משמעותית בהיקף ההלוואות בשנים שקדמו למשבר 2008, קריסה חדה בתקופת המשבר, והתאוששות הדרגתית שהגיעה לשיאה סביב 2022–2023. הגידול באשראי, המגיע ברובו ממדינות כמו גרמניה, צרפת ואיטליה, שיקף גישה מוניטרית מרחיבה – במיוחד בתקופה של ריבית שלילית והרחבה כמותית מהבנק המרכזי האירופי (ECB).

החשש מאינפלציה ומהתחממות יתר של הכלכלה, לצד לחץ מצד מדינות “צפוניות” באיחוד כמו גרמניה והולנד, הביאו את ה־ECB להעלות את הריבית לראשונה מזה עשור. נכון לאמצע 2025, הריבית בגוש האירו עומדת על 4.25% – הרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת שנות ה־2000.

השפעות הריבית הגבוהה על פעילות האשראי

למרות העלייה החדה בריבית, הגרף מצביע על עלייה מחודשת בהיקפי ההלוואות למגזר העסקי והפרטי ב־2024–2025. ההתאוששות מוסברת, בין היתר, בהתרחבות אשראי במדינות כמו גרמניה וצרפת, ובביקושים גוברים להשקעות ותשתיות, במיוחד בתחומים הקשורים לאנרגיה ירוקה ודיגיטציה.

עם זאת, קצב הצמיחה עדיין מתון ביחס לעשור הקודם, והפערים בין מדינות דרום אירופה (כמו ספרד ואיטליה) לבין גרמניה ניכרים. הבנקים מצמצמים חשיפה לאזורים הנתפסים כבעלי סיכון גבוה יותר, וההשפעה ניכרת במיוחד בשווקים פריפריאליים.

האם הפד האמריקאי יוביל סיבוב פרסה?

המרכיב המרכזי בשאלת הריבית באירופה הוא ההתנהלות של הבנק המרכזי של ארה”ב (הפדרל ריזרב). בעוד שבאירופה האינפלציה עדיין מהווה סיכון מוחשי, בארה”ב כבר ניכרת מגמה של האטה בצמיחה לצד ירידת לחצי המחירים. אם וכאשר הפד יתחיל לקצץ בריבית – מהלך שצפוי להתרחש בין הרבעון האחרון של 2025 לתחילת 2026 – תעמוד אירופה בפני דילמה מורכבת.

מבחינה פיננסית, הורדת ריבית בארה”ב תחזק את האירו, תכביד על היצוא האירופי, ותגרום לירידת תחרותיות של התעשייה האירופית. נוסף על כך, פער הריביות בין הדולר לאירו עלול להביא להסטת הון חזרה לשווקים אמריקאיים, ולהחליש את שוקי האג”ח והמניות בגוש האירו.

ריבית גבוהה או סיכון מיתון?

אם ה־ECB יבחר להשאיר את הריבית גבוהה בזמן שהפד כבר מתחיל בהקלות, עלולה להתפתח “מלכודת מוניטרית” – ריבית גבוהה שמחניקה את הצריכה וההשקעות באירופה, בעוד שהשוק האמריקאי נהנה מהזרמת אשראי. לחלופין, אם האירופים יתחילו להוריד ריבית מהר מדי – הם עלולים להחיות את הסיכון האינפלציוני, במיוחד על רקע עליית מחירי האנרגיה והמתחים הגיאופוליטיים מול רוסיה וסין.

סיכוי או סיכון? תלוי במקצב

בשלב זה, נראה כי הבנק המרכזי האירופי יאמץ גישה זהירה ואיטית יותר מהפד. קובעי המדיניות בבנק מבקשים לראות אינפלציה מתקרבת ליעד של 2% באופן עקבי לפני שיישקלו הורדת ריבית. בעוד שבארה”ב קיים גמישות פוליטית וכלכלית גבוהה יותר לפעולה אגרסיבית, באירופה הרגישות לחובות מדינתיים, שבריריות הבנקים הדרומיים והפצעים שלא הגלידו ממשבר החוב – ימשיכו לבלום מהלכים חדים מדי.