ראלי או הונאה עצמית? הנאסד”ק זינק ב־12% – תמרור אזהרה או תחילתו של תיקון?

יום רביעי האחרון נרשם כאבן דרך בתולדות וול סטריט, כאשר מדד הנאסד”ק קפץ ב־12% – העלייה היומית השנייה בגובהה מאז הקמת המדד בשנת 1971, והחדה ביותר מאז ינואר 2001, בשיאו של קריסת בועת הדוט-קום. אך בחינה היסטורית של ימים דומים מעלה מסר חד: ראליים חריגים מסוג זה נוטים להופיע דווקא בלבם של משברים פיננסיים – ולא בסיומם.

ראלי בלב הסערה: תבנית היסטורית מדאיגה

ניתוח 25 הימים החזקים ביותר של מדד הנאסד”ק מגלה כי 22 מתוכם התרחשו בעיצומן של תקופות משבר: התפוצצות בועת ההייטק בראשית שנות ה־2000, המשבר הפיננסי של 2008–2009, ותחילתה של מגפת הקורונה במרץ 2020. ראלי דומה התרחש גם מיד לאחר “יום שני השחור” בשנת 1987. ההקשר – פעמים רבות – איננו התאוששות, אלא תגובת נגד רגעית לאירועים שליליים חריפים.

שינוי טקטי במדיניות המכסים: הפוגה או אסטרטגיה?

הזינוק הנוכחי נבע מהודעה בלתי צפויה של הנשיא טראמפ, לפיה יופחתו זמנית כל המכסים על יבוא ממדינות הסחר המרכזיות של ארה”ב לשיעור של 10% בלבד, למשך 90 ימים, לצורך קידום מו”מ מחודש. ההקלה נתפשה כבלם להחרפת עימותי הסחר והובילה לאופטימיות מיידית בשווקים. עם זאת, מול סין – טראמפ דווקא בחר להחריף את העימות והכריז על העלאת המכסים לרמה של 125%, מה שמצביע על המשך הגישה הקשוחה כלפי בייג’ין.

תגובת השוק: אופוריה רגעית או מנגנון הגנה?

בין החברות שבלטו במיוחד ניתן לציין את טסלה, שמנייתה צנחה 22% במהלך ארבעת ימי המסחר שקדמו לראלי – אך זינקה ביום רביעי ב־23%, ביום המסחר השני בטיבו בתולדותיה. המשקיע הבולט ביל אקמן שיבח את המהלך במונחים של “אמנות העסקה”. מנגד, קולות ביקורתיים כמו קן פישר, כינו את המדיניות “בורות כלכלית עטופה ביוהרה מסוכנת”. לטענתם, לא מדובר במהלך רציונלי אלא בתגובה נמהרת לבעיה שלא קיימת בממדיה המוצהרים.

מסר כפול לשוק: תנודתיות בעיצומה

למרות העלייה המרשימה, מדד הנאסד”ק עדיין מציג ירידה חודשית של כ-1%, וזאת לאחר שסיים את הרבעון הגרוע ביותר מאז 2022. בחינה היסטורית מלמדת כי ראליים חריגים נוטים להקדים ירידות חדות נוספות. כך לדוגמה, אוקטובר 1987 נחשב לחודש הגרוע ביותר בתולדות המדד, עם ירידה של 27%, ואילו נובמבר 2000 ומרץ 2020 נרשמו אף הם כתשואות שליליות חריפות.

זעזועים בשוק האג”ח – תמרור נוסף

התגובות החריפות אינן מוגבלות לשוק המניות בלבד. תשואת האג”ח הממשלתית ל־10 שנים – מדד עיקרי לקביעת ריביות צרכניות – טיפסה ל־4.51% לאחר שבשבוע שעבר נגעה ב־3.9% בלבד. המשמעות המיידית: עלייה פוטנציאלית בעלויות המימון לצרכנים ולעסקים דווקא בתקופה של לחצים כלכליים גוברים.

חוסר ודאות תאגידי: חזון חסר ואסטרטגיה בהמתנה

ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות צפויות לפרסם את דוחות הרבעון במהלך השבועות הקרובים. אך לאור חוסר הוודאות הגיאו־פוליטית והכלכלית, מרביתן צפויות לנקוט בגישה שמרנית בכל הנוגע לתחזיות להמשך השנה. מגבלות סחר חדשות, מחירי תשומות בלתי צפויים ופגיעות בשרשראות האספקה עלולים לפגוע בשורת הרווח ולהשפיע מהותית על תוכניות ההתרחבות של החברות.

סיכום: תנודתיות גוברת, מדיניות בלתי צפויה וסיכון מערכתי

הראלי המרשים של יום רביעי עשוי להתפרש כהתאוששות – אך ייתכן כי מדובר בעוד “ראלי דוב” קלאסי, תגובה טכנית למצוקה עמוקה יותר. כל עוד מדיניות הסחר של ארה”ב מתנהלת באופן לא עקבי, ונשענת על הכרזות פתאומיות וחסרות עוגן מקצועי, הסיכון להידרדרות נוספת בשוק ההון נותר מוחשי. המשקיעים – והמנהיגים הכלכליים – יידרשו להבחין בין רעש לרקע, ולהתכונן לתרחישים של חוסר יציבות ממושך.