פתיח: נתונים שוברים שיא – ומה המשמעות באמת?

נתוני מאי 2025 מהממשל האמריקאי מספקים כותרות שלא נראו בשוק ההון האמריקאי זה עשורים: הכנסות המדינה ממכסים ובלו עלו החודש מעל 22 מיליארד דולר, קפיצה של עשרות אחוזים מול כל חודש אחר בהיסטוריה המודרנית. מדובר בתולדה של “יום השחרור” הכלכלי שהכריז הנשיא טראמפ באפריל, אז נכנסו לתוקף חבילת מכסים אגרסיבית, והשלכותיה מורגשות במלוא העוצמה אצל יבואנים, יצרנים, צרכנים – ובעיקר באוצר האמריקאי.

אם במרץ 2025 עמדו ההכנסות ממכסים על 9.6 מיליארד דולר, באפריל הן כבר הגיעו ל־17.4 מיליארד דולר, ובמאי נרשמה “הפקדה” תקדימית של 16.5 מיליארד דולר ביום אחד, תוצאה של איסוף מכסים מרוכז עבור שורת משלוחים וסחורות מחו”ל.

מה השתנה? ההיסטוריה הכלכלית – מכסים ככלי מדינה

מכסים (Tariffs) היו במשך מאות שנים מקור הכנסה מרכזי בארה”ב, אך במאה האחרונה, עם התחזקות המיסוי הישיר (מס הכנסה, מס רווחי הון), הפכו לחלק שולי יחסית בעוגת התקציב. עד 2018 תרמו המכסים רק כ־2% מההכנסות הממשלתיות. גל המכסים שהוביל טראמפ במהלך כהונתו הראשונה (2018–2020) העלה את המספר, אך העלייה הייתה צנועה, ולא שינתה מהותית את התמונה התקציבית.

כעת, בעקבות החקיקה של 2025, עולה הנתון לכמעט 4%. היסטורית, גם בעידן המלחמות הכלכליות מול סין (2019), לא נרשם גידול כזה – הגרף של Yahoo Finance ממחיש בבירור את הייחודיות של התקופה הנוכחית.

המכניזם – כך המכסים פועלים על הכלכלה

מכסים הם מס שמוטל על סחורות מיובאות. מטרתו המוצהרת – להגן על התעשייה המקומית, להוביל להסכמי סחר טובים יותר, ולאפשר למדינה לגבות הכנסות נוספות ללא העלאת מיסים ישירים על אזרחים. בפועל, המכס מתגלגל כמעט תמיד לצרכן, שמגלה שמוצרי אלקטרוניקה, רכב, טקסטיל, תרופות או מזון – עולים יותר. תעשיות מבוססות ייבוא נפגעות בשולי הרווח, ולעיתים בוחרות לייקר את המחירים או לחפש מקורות אספקה חלופיים.

יבואנים חייבים לשלם את מסי המכס בזמן כניסת הסחורה לארה”ב – דבר היוצר “פיקים” חודשיים, בהתאם להיקף המשלוחים ולוח הזמנים של גופי השילוח.

האם המכסים עוזרים לסגור את הגירעון?

מדיניות טראמפ מבוססת על ההנחה שמכסים יספקו מקור הכנסה משמעותי – אולי כזה שיאפשר להקטין את מס ההכנסה או לממן קיצוצי מס נרחבים. במציאות, גם בחודש השיא, המכסים תורמים פחות ממיליארד דולר ביום, לעומת הכנסות של מאות מיליארדים ממס הכנסה בחודש (באפריל לבדו נכנסו מעל 850 מיליארד דולר). אפילו כעת, כאשר המכסים עלו לכמעט 4% מההכנסות הפדרליות – מדובר בשולי התקציב.

במקביל, ההוצאות הפדרליות והגירעון התלת-טריליון-דולרי נותרים ללא שינוי מהותי. הזרמת 22 מיליארד דולר בחודש לא מכסה אפילו חלק זעיר מהגרעון. כך, מדובר בזריקת עידוד זמנית – לא בפתרון מבני.

השפעות ישירות – אינפלציה, מחירי צרכן, תחרותיות

השלכות המכסים אינן רק תקציביות – אלא כלכליות מובהקות:

אינפלציה: העלאת מחירי הסחורות תורמת לעליית מדד המחירים לצרכן.

שרשראות אספקה: יבואנים רבים נדרשים לשנות את מקורות הרכש, מה שמוביל לעיכובים, התייקרות ומעבר לספקים יקרים יותר.

תחרותיות: מפעלים בארה”ב מרוויחים מהגנה זמנית, אך חלקם סובלים מעלויות גבוהות יותר בשל ייבוא של רכיבים.

ביקושים: עם הזמן, ביקוש למוצרים מסוימים עלול להיפגע – מה שמקטין בסופו של דבר את תחולת המכסים בטווח הארוך.

זווית פוליטית: כלכלה, תעמולה ובחירות

טראמפ מתייחס להכנסות מהמכסים כהישג כלכלי ומציג את העלייה כהוכחה ליעילותו – ואף טוען שהמכסים יממנו הפחתות מס, ואולי יביאו לביטול מס ההכנסה. בפועל, מדובר ברטוריקה בחירות מובהקת: גם אם ההכנסות שוברות שיא, הן מהוות שבריר מההוצאה הפדרלית – ופער הגירעון גדל.

הציבור האמריקאי חצוי: יש הרואים במכסים כלי הכרחי לשמירה על תעשייה מקומית, ואחרים חוששים מהתייקרות ומפגיעה בכלכלה פתוחה.

השפעה בינלאומית: סחר, דיפלומטיה ומלחמות כלכליות

המדיניות של טראמפ העלתה מתחים מול סין, בריטניה, אירופה ודרום קוריאה. הממשל רומז שמכסים הם “מנוף מיקוח” להשגת הסכמי סחר טובים, אך בפועל, חלק מהמדינות מגיבות במכסים נגדיים – דבר שפוגע ביצואנים אמריקאיים (חקלאות, טכנולוגיה, רכב) ומקשה על חברות גלובליות.

במקביל, הודעות על כוונה להטיל מכסים על תעשיות נוספות – דוגמת שבבים, תרופות ומוצרי אלקטרוניקה – יוצרות חוסר ודאות בשווקים הפיננסיים, בתוכניות ההשקעה ובתחזיות הרווח של חברות ענק.

כיצד יבואנים מגיבים בפועל?

יבואנים אמריקאיים – מענקי טכנולוגיה ועד רשתות שיווק – מגבירים תכנון אסטרטגי:

חלקם סופגים את חלק מהעלויות כדי לשמור על נתח שוק.

אחרים מגלגלים את העלות על הצרכן.

יש שעוברים לייבא ממדינות שלא מושפעות מהמכסים (למשל, מדינות באמריקה הלטינית, מזרח אירופה או דרום־מזרח אסיה).

מה הלאה? האם העלייה תחזיק מעמד?

היסטורית, מכסים במינון גבוה עלולים לגרום לירידה הדרגתית בהיקף היבוא, לשינוי בתמהיל הסחורות ולמעבר של חברות לתכנון מחדש של שרשראות האספקה. ייתכן שהכנסות המכסים יגיעו לשיא השנה – אך קיים סיכון שהן יתמתנו בשנה הבאה, עם התייצבות הכלכלה ותגובה גלובלית.

בנוסף, כל שינוי במדיניות – הסכם סחר חדש, מלחמת סחר מתמשכת או בחירת נשיא אחר – ישפיע ישירות על תנועת הכספים והכנסות המדינה מהמכסים.

סיכום: ניסוי פיסקלי נועז, אתגרי שוק – ותשובות שיתבהרו רק בעתיד

העלייה החדה בהכנסות ממכסים מציבה את ממשל טראמפ במרכז הדיון הכלכלי העולמי. הגרף של Yahoo Finance ממחיש כיצד מדיניות אגרסיבית הצליחה להעלות את שיעור ההכנסות ממכסים לרמות שלא נראו בעשורים האחרונים. עם זאת, בשורה התחתונה – הגירעון הפדרלי נשאר עצום, ההשפעה על הצרכנים מורגשת, והמשק האמריקאי מתמודד עם שינויים עמוקים ביחסי הסחר הגלובליים.