דוח תעסוקה מאכזב, שווקים מתרסקים – וטראמפ מגיב בסערה

יום שישי, 1 באוגוסט 2025, יהפוך לאבן דרך במערכת היחסים שבין הממשל האמריקאי למוסדות הסטטיסטיקה העצמאיים: שעות ספורות לאחר שהלשכה לסטטיסטיקה של העבודה (BLS) דיווחה על צמיחה חלשה במיוחד בתעסוקה – תוספת של 73 אלף משרות בלבד, נמוך בהרבה מהציפיות – הודיע הנשיא טראמפ על פיטוריה המיידיים של הנציבה, ד”ר אריקה מקנטרפר. הצעד נימק בכך שלדבריו, הנתונים “ממוצאים, פוליטיים, ומוטים לטובת הדמוקרטים”. בתוך שעות סערו שווקי ההון – מדד דאו ג’ונס ירד בלמעלה מ־500 נקודות, נאסד”ק נפל ביותר מ־2%, ותשואות האג”ח ירדו, לאור החשש מהאטה כלכלית והתרופפות האמון במערכת המדידה הפדרלית.

ניתוח כמותי: הנתונים, התיקונים והפגיעה באמון

דוח התעסוקה הציג תוספת של 73 אלף משרות בלבד – הרמה הנמוכה ביותר מזה שנים. במקביל, נתוני החודשים הקודמים עודכנו כלפי מטה ב־258 אלף משרות – תיקון נדיר בגודלו, שצמצם את קצב התעסוקה לשלושה חודשים ל־35 אלף בלבד. לשם השוואה, התיקון הגדול הקודם התרחש באפריל 2020, בעיצומו של משבר הקורונה. כמו כן, צוינו תיקונים נוספים שבוצעו ב־2024, שבהם נגרעו 818 אלף משרות מנתוני המשכורות.

צמצום זה החריף את החששות בשוקי ההון, שכן המשקיעים ציפו להמשך צמיחה עקבית בשוק העבודה – תחום שנתפס כמנוע הצמיחה המרכזי של כלכלת ארה”ב בשנים האחרונות.

ההחלטה הדרמטית: רקע פוליטי, טענות ואיומי ממשל

בהודעה ברשת Truth Social תקף טראמפ ישירות את מקנטרפר, אותה הגדיר “מינוי פוליטי של ביידן”, והאשים אותה בזיוף נתוני התעסוקה “כדי לשפר את סיכויי הדמוקרטים בבחירות”. טראמפ הורה על פיטורים מיידיים ומינה את סגן הנציב ויליאם ויאטרובסקי כממלא מקום.

המהלך לא התרחש בחלל ריק: לאורך השנים האחרונות טראמפ ורפובליקנים רבים ביקרו שוב ושוב את BLS על תיקונים גדולים ותנועות חדות בנתונים, שלטענתם “מעידים על חוסר יציבות, בעיית אמון ופוליטיזציה”. בשנה החולפת קידם טראמפ תוכנית לקיצוץ 8% בכוח האדם של הלשכה, מה שעורר חשש בקרב כלכלנים לגבי איכות המדידה והיכולת לעבד את המידע המורכב של שוק העבודה המודרני.

תגובות מומחים: חשש לפגיעה באמינות ותקדים מסוכן

כלכלנים, משקיעים ומנהלים בכירים הגיבו בחריפות למהלך. ויליאם ביץ’, שקדן בתפקיד הנציב ומונה בעצמו על ידי טראמפ, הגדיר את הפיטורים “חסרי בסיס”, “תקדים מסוכן” ו”פגיעה בעצמאות מערכת הסטטיסטיקה הפדרלית”. דוברים במערכת הבנקאות, ובמיוחד נשיא Creative Planning פיטר מלוק, הזהירו מפני יצירת סביבה שבה כל ממצא לא נוח – יוביל להחלפת בעלי תפקידים, דבר העלול לפגוע באמון המשקיעים, בעקביות הנתונים ובקבלת החלטות מאקרו-כלכליות.

הקשר מאקרו: דוח תעסוקה, ריבית, אינפלציה ותגובת הפד

הדוח החלש קדם לירידות חזקות במדדים המובילים, כאשר הסנטימנט הכלכלי התערער לאור ההאטה בצמיחה. תשואות האג”ח ירדו, והשוק החל לתמחר אפשרות גבוהה להורדת ריבית כבר בספטמבר – בניגוד לעמדת יו”ר הפדרל ריזרב, ג’רום פאוול, שמתח ביקורת על המדיניות הפיסקלית והביע זהירות בנוגע להשפעת המכסים החדשים של טראמפ על האינפלציה. טראמפ ניצל את ההזדמנות לתקוף גם את פאוול, האשים אותו ב”הורדת ריביות למטרות פוליטיות”, ורמז שראוי גם להחליפו.

השלכות פוליטיות ומשילותיות: סטטיסטיקה פדרלית תחת אש

האירוע מעלה שאלות נוקבות לגבי עצמאות רשויות הסטטיסטיקה, אמון הציבור בנתונים, והיכולת של ממשלות לתחזק מערכת מדידה נטולת פניות. כאשר הפיטורים מתבצעים על רקע אי־נוחות מהנתונים עצמם, ולא עקב עבירות משמעת או כשלי מקצועיות, המסר הוא מסוכן – במיוחד בשנת בחירות סוערת.

יתרה מזו, קיים חשש כי צעדים כאלה יובילו לתחרות פוליטית על מינוי נציבים “נאמנים”, לכניסת לחצים מצד הממשל על גופי מדידה נוספים (CPI, מדדי תעשייה, סקרי עוני), ולהעמקת חוסר הוודאות בשווקים.

מבט השוואתי: דינמיקה בין נתוני תעסוקה לפוליטיקה בארה”ב

הפוליטיזציה של נתוני תעסוקה איננה חדשה – לאורך ההיסטוריה האמריקאית, ממשלים מימין ומשמאל ניסו להשפיע על מסרים כלכליים לקראת בחירות. אולם הפיטורים המהירים, והקישור הישיר לנתונים שליליים – חריגים גם במונחי ההיסטוריה הפוליטית האמריקאית המודרנית.

בעולם המערבי נחשבת מערכת הלשכות הסטטיסטיות לאחד הכלים המרכזיים לשמירה על שקיפות ואמינות – כל פגיעה באוטונומיה שלהן נתפסת כבעיה ברמת אמון הציבור, תקציב הממשלה, וניהול סיכוני אשראי לאומיים.