ביום רביעי, 9 ביולי 2025, הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי החל מה-1 באוגוסט תוטל מכסה בגובה של 50% על ייבוא סחורות מברזיל. הכרזה זו מגיעה כהסלמה משמעותית ביחסי הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות ביבשת האמריקאית, ומביאה עמה תגובה נחרצת מצד נשיא ברזיל, לואיס אינאסיו לולה דה סילבה, שהבהיר כי ארצו תפעל בהתאם ל”חוק ההדדיות הכלכלית” החדש שהתקבל לאחרונה בברזיל. ההקשר הפוליטי, הכלכלי והאסטרטגי של הצעד הזה עשוי להשפיע לא רק על מערכת הסחר הדו-צדדית, אלא גם על יציבות שווקים מתעוררים ומעמדה של ברזיל בכלכלה הגלובלית.

הצעד האמריקאי: עליית מדרגה במדיניות המכסים של טראמפ

המכס החדש בגובה של 50% מהווה קפיצה חדה מהמכסה הקודמת שהוטלה באפריל 2025, שעמדה על 10% בלבד. טראמפ נימק את העלאת המכס בכמה סיבות: ראשית, “יחסי סחר לא הוגנים מאוד” עם ברזיל, לשיטתו; שנית, כתגובה ליחס שמעניקה הממשלה הברזילאית לבעל בריתו, הנשיא לשעבר של ברזיל, ז’איר בולסונארו, הנמצא כיום בעיצומו של משפט פלילי. טראמפ הגדיר את ההתנהלות הברזילאית כלפי בולסונארו כ”בושה בינלאומית” והשווה אותה לציד המכשפות הפוליטי שלטענתו מתבצע גם נגדו. מבחינה מדינית, מדובר במהלך יוצא דופן שבו ארצות הברית קושרת בין מכסי סחר לבין עניינים פוליטיים פנימיים במדינות זרות.

תגובה ברזילאית מיידית: “נפעיל את חוק ההדדיות”

נשיא ברזיל לולה דה סילבה לא המתין זמן רב לפני שהגיב. בציוץ ברשתות החברתיות הדגיש כי ברזיל היא מדינה ריבונית בעלת מוסדות עצמאיים שלא תקבל “הרצאות מאף אחד”, וציין כי הממשלה תפעל בהתאם לחוק שנחקק לאחרונה, המעניק לה סמכות להטיל צעדים פרופורציונליים בתגובה לפעולות כלכליות חד-צדדיות של מדינות אחרות. המשמעות: מכסים נגדיים על סחורות אמריקאיות על הפרק, ובכך נוצר חשש מגל של צעדי גומלין בין שתי המדינות.

פער בין הנתונים לבין הטענות: האם באמת יש גירעון סחר?

אחת מטענות המרכזיות של טראמפ להצדקת המהלך היא “גירעון סחר חמור” של ארה”ב מול ברזיל. אלא שלפי נתוני משרד נציג הסחר של ארה”ב, בשנת 2024 נרשם דווקא עודף סחר בסחורות של 7.4 מיליארד דולר לטובת ארצות הברית מול ברזיל. לולה דה סילבה מיהר לציין עובדה זו בתגובתו, וכינה את טענות טראמפ כבלתי מבוססות. מעבר לשאלת הדיוק, עולה מכאן החשש כי המכסים נובעים פחות משיקולים כלכליים, ויותר ממניעים פוליטיים ואישיים.

המטבע מגיב: ריאל ברזילאי נחלש ביותר מ־2%

ההכרזה של טראמפ לא השפיעה רק על שיח פוליטי. שוקי המט”ח הגיבו במהירות, והריאל הברזילאי נחלש ביותר מ-2% מול הדולר בתוך שעות ספורות. התחזקות הדולר על רקע הודעת המכסים יוצרת לחץ נוסף על הכלכלה הברזילאית, במיוחד על רקע תלותה ביצוא סחורות חקלאיות, תעשיית ברזל, נפט ושירותים מקצועיים לארה”ב. ירידה בערך המטבע עשויה להוזיל ייצוא בטווח הקצר, אך עלולה להאיץ אינפלציה פנימית.

ברזיל כיעד לסנקציות רחבות יותר: לא רק מכסים

מה שמייחד את המכתב ששלח טראמפ ללולה, לעומת מכתבים מקבילים שנשלחו ל־21 מדינות נוספות (בהן יפן, דרום קוריאה, מולדובה וברוניי), הוא ההיבט הענישתי המובהק – לא רק בתחום הכלכלי אלא גם כתוצאה ממדיניות משפטית פנימית. טראמפ מציין במפורש שהמכסים מוטלים גם בשל “ההתקפות הערמומיות של ברזיל על חופש הביטוי האמריקאי”, בהתייחסו ככל הנראה לפסיקות בית המשפט העליון בברזיל נגד פלטפורמות מדיה חברתית. מדובר בהרחבה דרמטית של גבולות מדיניות הסחר – משאלות של הגנה על תעשייה מקומית למאבק על חופש פוליטי וזכויות אזרח.

חקירה אמריקאית נגד ברזיל: חשד לפרקטיקות סחר לא הוגנות

במקביל להטלת המכסים, הכריזה ממשלת ארה”ב על פתיחת חקירה רשמית לגבי התנהלות מסחרית לא הוגנת של ברזיל, בעיקר ביחס לחסמים על פעילות דיגיטלית של חברות אמריקאיות. ההקשר הדיגיטלי הזה, שמשתלב עם הטענות על פגיעה בחופש הביטוי, הופך את עימות הסחר למורכב ורב-ממדי. אין מדובר רק בפלדה, אלומיניום, מוצרי חקלאות ורכב – אלא גם בטכנולוגיה, גישה למידע, וממשק שבין שלטון לחברות רב-לאומיות.

השפעה אפשרית על שוקי סחורות ותעשייה אמריקאית

ברזיל היא אחת מהספקיות הגדולות בעולם בתחומים כמו חקלאות (סויה, קפה, בשר), ברזל ונפט. מכסים בגובה של 50% עלולים להשפיע דרמטית על מחירי חומרי גלם בארצות הברית, במיוחד אם לא תימצא חלופה מהירה. גם חברות אמריקאיות המייצאות לברזיל – מתעשיית הרכב ועד תשתיות – עלולות להיפגע אם יוטלו מכסים נגדיים. במקרה כזה, כלכלת שתי המדינות עשויה לספוג פגיעה רוחבית, במיוחד בעיתוי שבו אינפלציה, שערי ריבית גבוהים וצמיחה איטית כבר מכבידים על הצרכן.

סיכון לאפקט דומינו גיאופוליטי

המהלך של טראמפ מהווה מבחן ליחסים הכלכליים של ארה”ב עם מדינות דרום אמריקה בכלל, ומדגיש את התחרותיות המתחזקת מול סין באיזור. אם ברזיל תראה בכך סטייה ממסלול השותפות המסורתית שלה עם וושינגטון, ייתכן שתחפש שווקים אלטרנטיביים, כמו סין והודו, להרחבת הסחר. הסיכון מבחינת ארה”ב הוא הפניית משאבים טכנולוגיים ומסחריים של ברזיל למדינות מתחרות, דבר שיכול לערער את האיזון האסטרטגי במערב חצי הכדור.

האם טראמפ מנסה לשנות את כללי המשחק הכלכליים הגלובליים?

העובדה שהמכתבים ששלח טראמפ ל־21 מדינות שונות כוללים סעיפים זהים המאפשרים שינויים דינמיים בשיעורי המכס בהתאם ליחסים הדו-צדדיים – מעידה על שינוי מהותי במדיניות הסחר האמריקאית. ארצות הברית מציבה תנאים חדשים שמבוססים לא רק על שיקולי שוק אלא גם על קונפורמיות פוליטית, משפטית ודיגיטלית. המדיניות הזו עשויה להרתיע חלק מהמדינות, אך גם ליצור מערך גמיש יותר של יחסים, שבו מי שמציית – מתוגמל, ומי שמתריס – נענש.

סיכום: עימות שמתעלה מעבר לכלכלה

המשבר המתרקם בין טראמפ ללולה אינו רק שאלה של אחוזי מכס, אלא מאבק על זהות, על שליטה נרטיבית ועל עתיד היחסים הכלכליים בין מדינות מערביות לדרום אמריקה. ברקע עומדים נושאים כבדים כמו חופש ביטוי, מעמד המשפט, ייצוא טכנולוגי ושלטון החוק. המשך ההתפתחויות יהיה תלוי לא רק בצעדים הכלכליים אלא גם בתגובת השווקים, מדיניות הפדרל ריזרב, והאם טראמפ יתמיד בגישתו גם מול מדינות חזקות יותר – כמו קנדה, גרמניה או סין.