חתימתו של הנשיא דונלד טראמפ על צו נשיאותי המאפשר לכלול נכסים פרטיים בתוכניות 401(k) משנה את מפת החיסכון הפנסיוני בארה”ב. הצעד, שנועד לגוון את תיקי ההשקעות של העובדים, פותח את הדלת להשקעות כמו הון פרטי, הון סיכון, קרנות גידור, נדל”ן, ואף זהב ומטבעות קריפטוגרפיים. לצד ההתלהבות מהפוטנציאל להגדלת התשואות, מומחים מזהירים מפני הסיכונים הגלומים במהלך — במיוחד עבור חוסכים חסרי ידע פיננסי מעמיק.

המהלך הנשיאותי והמשמעות הרגולטורית

הצו הנשיאותי שהוציא טראמפ מורה למשרד העבודה האמריקאי (DOL) ולרשות ניירות הערך (SEC) לגבש הנחיות לתוכניות תרומה מוגדרת שיאפשרו שילוב נכסים פרטיים. מדובר בשינוי היסטורי, שכן עד כה נכסים מסוג זה נותרו מחוץ להישג ידם של רוב החוסכים הפנסיוניים, והיו נחלתם של מוסדות השקעה גדולים או משקיעים בעלי הון עצמי גבוה במיוחד.

ההנחיה דורשת מהרגולטורים ליצור מסגרת חוקית ברורה, שתגדיר כיצד ניתן יהיה לשלב השקעות אלה תוך שמירה על שקיפות, נזילות מינימלית נדרשת, ואיזון בין תשואה לסיכון.

ההבטחה – גיוון ותשואות משופרות

תומכי המהלך טוענים כי שילוב נכסים פרטיים בתיקי 401(k) יאפשר גיוון אמיתי מעבר לחלוקה המסורתית של מניות ואג”ח. מנכ”ל בלקרוק, לארי פינק, הציע במכתבו השנתי ללקוחות מודל חדש של תיק פנסיוני: 50% מניות, 30% אג”ח ו-20% נכסים פרטיים, במקום המודל הקלאסי של 60/40. לטענתו, השקעות מסוג זה יכלו להניב לתיקי פנסיה ביצועים עודפים של כ-0.5% לשנה לאורך עשורים — פער שעשוי להצטבר לעשרות אחוזים נוספים בחיסכון המצטבר.

היסטורית, קרנות פנסיה מוסדיות בארה”ב השקיעו בנכסים פרטיים בהיקפים נרחבים, ואכן השיגו בממוצע ביצועים טובים יותר מתוכניות 401(k) רגילות. כעת, הצעד הנשיאותי נועד לסגור את הפער הזה.

הסיכון – נזילות, מורכבות וחוסר שקיפות

לצד ההבטחה, מומחים מזהירים כי נכסים פרטיים שונים מאוד ממניות ואג”ח סחירים. הם פחות נזילים, לעיתים נעולים לתקופות של 5–10 שנים ואף יותר, ויכולים להיות מושפעים מאירועים ייחודיים שאינם ניתנים לחיזוי. המשמעות היא שחוסכים שיזדקקו לכספם בטווח קצר — למשל בעת פרישה או מעבר מקום עבודה — עלולים להיתקל בקשיים.

ליסה AK קירכנבאואר, יועצת ותיקה ומייסדת Omega Wealth Management, מזהירה כי “אם אינכם מבינים לעומק את המכשיר שבו אתם משקיעים — אל תשקיעו בו”. לדבריה, גם כאשר מחליטים להיחשף לנכסים פרטיים, מומלץ להתחיל בהקצאה של לא יותר מ-5%–10% מהתיק.

פער הידע בקרב חוסכים אמריקאים

רוב המשתתפים בתוכניות 401(k) כיום משקיעים באופן אוטומטי בקרנות יעד (Target Date Funds) — מוצרים פנסיוניים שמבצעים עבורם את הקצאת הנכסים בין מניות ואג”ח בהתאם לשנה הצפויה לפרישה. ב-Vanguard, למשל, מעל 80% מהמשתתפים מחזיקים בקרנות יעד, ושתיים מכל שלוש תרומות חדשות מופנות אליהן.

משמעות הדבר היא שחלק גדול מהחוסכים אינו עוקב אחרי בחירת הנכסים בפועל ואינו בוחן את הסיכונים וההזדמנויות בתיקו. הכנסת נכסים פרטיים לתוך מודל זה עלולה להעמיק את חוסר ההבנה, במיוחד כאשר מדובר במכשירים מורכבים ובעלי שקיפות מוגבלת.

המוסדות הפיננסיים נכנסים לזירה

חברות ניהול השקעות מיהרו להגיב לצעד הנשיאותי. בלקרוק הכריזה על השקת קרנות יעד הכוללות אשראי פרטי, הון פרטי ונדל”ן, במטרה לשפר את התשואות ארוכות הטווח. Empower, ספקית הפרישה השנייה בגודלה בארה”ב, משתפת פעולה עם גופים כמו Apollo Global Management וגולדמן זאקס, במטרה להציע נכסים אלטרנטיביים כחלק מתיקי הפנסיה. גם Voya Financial ו-Blue Owl Capital הודיעו על יוזמות משותפות לפיתוח מוצרים דומים.

היקף השוק הפוטנציאלי עצום: נכסי קרנות 401(k) בארה”ב מוערכים בכ-8 טריליון דולר, והסבת חלק מהם לאפיקים פרטיים עשויה להזרים מיליארדים לשוק ההון הפרטי.

סוגיות של עלויות ודמי ניהול

יתרון מרכזי של קרנות אינדקס בתיקי 401(k) הוא עלותן הנמוכה, מה שהביא לירידה חדה בדמי הניהול בעשורים האחרונים. אולם, השקעות פרטיות נושאות לרוב דמי ביצועים (Performance Fees) ולעיתים שכבות נוספות של דמי ניהול, שעלולות לקזז חלק ניכר מהתשואה הגולמית.

המומחית קארי קרבונארו מזהירה כי עלויות אלו יפגעו בחוסכים הפשוטים, שברובם אינם בקיאים במבנה העמלות ואינם יכולים להעריך את האפקט המצטבר לאורך עשרות שנים. “זו השקעה שיכולה להרגיש כמו ‘קופסה שחורה’ – אין שקיפות מלאה, והמשקיע אינו תמיד יודע מה מניע את התשואה בפועל”, היא אומרת.

היבט המיסוי והרגולציה

הכנסת נכסים פרטיים לתוך 401(k) עשויה לעורר שאלות מיסוי מורכבות, במיוחד כאשר מדובר בהשקעות בחו”ל, במטבעות קריפטוגרפיים, או במבני השקעה מורכבים. כמו כן, הרגולטורים יצטרכו להבטיח שכלול אפיקים אלה לא יסכן את מעמד המס המועדף של התוכנית.

ה-SEC וה-DOL יידרשו לנסח כללים שיבטיחו ניהול סיכונים הולם, הגנה על משקיעים, ודיווח תקופתי ברור על הביצועים. ללא רגולציה מחמירה, עלול להיווצר מצב שבו חוסכים חשופים לסיכונים שאינם מבינים, תוך ויתור על שקיפות בסיסית.

השלכות מאקרו-כלכליות

מהלך זה עשוי להזרים הון פרטי חדש בהיקפים גדולים לשוק ההון האלטרנטיבי, לחזק את תעשיית הקרנות הפרטיות ולהגדיל את המימון לפרויקטים בתחומי נדל”ן, תשתיות וטכנולוגיה. עם זאת, הוא גם מעלה את הסיכון ל”התחממות יתר” בשווקים פרטיים, שכן כניסת כספי פנסיה בהיקפים עצומים עלולה להקפיץ את שווי החברות ולהקטין את פוטנציאל התשואה העתידי.

סיכום ומבט קדימה

הצו הנשיאותי של טראמפ מהווה נקודת מפנה בשוק החיסכון הפנסיוני האמריקאי. שילוב נכסים פרטיים בתוכניות 401(k) עשוי להציע לחוסכים פוטנציאל תשואה גבוה יותר וגיוון נרחב, אך גם מביא עמו סיכונים של נזילות, שקיפות ועלויות גבוהות.

הצלחת המהלך תלווה ביכולת הרגולטורים לנסח כללים ברורים, במוכנות המוסדות הפיננסיים להעניק גילוי מלא, ובנכונות החוסכים להשקיע זמן בהבנת המכשירים הפיננסיים שבהם הם מחזיקים. עבור הציבור הרחב, זהו צעד שעשוי להגדיל את ההון הפנסיוני – אך רק אם יבוצע בזהירות, במינון נכון, ובליווי ייעוץ מקצועי.