הודעתו של וורן באפט על פרישתו בראשית יוני 2025, רגע לאחר שמניית Berkshire Hathaway B הגיעה לשיא כל הזמנים, טלטלה את שוק ההון והולידה שאלה כואבת אך בלתי נמנעת: האם אנו עדים לסוף עידן שבו ברקשייר מציגה ביצועי יתר לעומת מדד S&P 500? מאז ההודעה איבדה המניה כ־15% מערכה – ירידה חדה שמסמלת יותר מהתנתקות זמנית מהשוק; היא עשויה לשקף שינוי עומק בתפיסת השוק כלפי העתיד של החברה.

תשואת יתר היסטורית – אך לא מובהקת בשנים האחרונות

למעלה מחמישה עשורים סיפקה ברקשייר תשואות עודפות עקב שילוב נדיר של משמעת השקעתית, רכישת חברות רווחיות ויכולת איתור הזדמנויות בשווקים משברים. אך בשנים האחרונות הפערים הצטמצמו. מתחילת העשור, תשואת מניית BRK.B עמדה על כ־+44%, בעוד ה־S&P 500 השיג קרוב ל־+47%, בעיקר בשל מניות טכנולוגיה דומיננטיות כמו Nvidia, Apple ו-Microsoft. נתונים אלה מעידים כי תשואת היתר ההיסטורית של ברקשייר הולכת ומתפוגגת – עוד לפני פרישתו של באפט.

תגובת השוק: ירידה חדה שמבטאת חוסר ודאות

הגרף שפורסם ממחיש בצורה חדה את המגמה: שיא חדש ביוני, ואחריו ירידה כמעט ליניארית של כ־15% במהלך פחות מחודשיים. אין מדובר רק ביציאה של משקיעים שמרניים – מדובר באובדן אמון מסוים בשאלה מיהו הקפטן הבא של הספינה. השוק תמיד שונא חוסר ודאות, ובמקרה של ברקשייר, הדמות של באפט הייתה הרבה מעבר למנהל – היא הייתה האסטרטגיה עצמה.

האם גרג אבל מסוגל להחזיק את המושכות?

כבר שנים ברור שגרג אבל, סגן יו”ר תחום הפעילות הלא־ביטוחית, הוא היורש המיועד. הוא זוכה לאמון פנימי, מכיר את החברה מבפנים ונחשב למנהל קפדן ויציב. אך שוק ההון הוא לא רק כלכלה – הוא פסיכולוגיה. היכולת של אבל להחזיק את פורטפוליו הענק של החברה – ממניות ענק כמו Apple ועד חברות אנרגיה, תעשייה, רכב, ביטוח ונדל”ן – מוטלת בספק בעיני חלק מהמשקיעים, לפחות בטווח הקצר.

יתרונות מבניים שעדיין לא נעלמו

חשוב לזכור: למרות הירידה במניה, מבנה ברקשייר נשאר איתן. החברה יושבת על הר מזומנים של מעל 150 מיליארד דולר, עם מנועי רווח יציבים (GEICO, BNSF, Berkshire Energy) ויכולת גמישה להשקעה בשווקים משתנים. כל אלה מעניקים לה יתרון תחרותי משמעותי גם בעידן פוסט-באפט, אך ייתכן שהיא תתקשה לשחזר את הביצועים של ימי הזהב בשוק שמנוהל כיום סביב מניות צמיחה וטכנולוגיה.

פרספקטיבה רחבה: האם ה־S&P 500 הופך לאופציה העדיפה?

בעשור האחרון, במיוחד מאז 2020, מדד S&P 500 נהנה מהובלה טכנולוגית יוצאת דופן, עם חברות שבעבר ברקשייר נמנעה מלהשקיע בהן – כמו Alphabet, Meta ו-Amazon. אמנם בשנים האחרונות באפט החל לשנות כיוון ורכש מניות טכנולוגיה, אך באופן מוגבל. התשואות של המדד נובעות גם מהשקעות בסקטורים שהיו פחות נגישים לברקשייר, בעיקר חברות SaaS, סייבר ו-AI, שבהן החברה עדיין לא שחקנית מרכזית. לכן, משקיע המחפש חשיפה מגוונת לכלכלה הדיגיטלית הגלובלית, עשוי להעדיף את ה־S&P 500 על פני השקעה פרטנית ב־BRK.B.

שוק מונע רגשות – אך מתייצב עם הזמן

התגובה השלילית לפרישתו של באפט היא טבעית, אך ייתכן שהיא זמנית. במקרים רבים, מניות של חברות מובהקות שידעו להעביר הנהגה בהצלחה (Apple אחרי ג’ובס, Microsoft אחרי גייטס) הראו התאוששות ואף שיאים חדשים. המפתח יהיה אמון בשדרה הניהולית החדשה, מדיניות השקעה עקבית ויכולת לחדש בתוך המודל הקיים.

מה צופן העתיד?

התשובה לשאלה האם זהו סוף העדיפות של ברקשייר מול ה־S&P 500 תלויה בשני וקטורים: מצד אחד, יכולת ההנהלה החדשה לייצר ערך בשוק משתנה; מצד שני, המשך הדומיננטיות של מניות טכנולוגיה במדדים הכלליים. ככל שהפער בין גישות הערך הקלאסיות של ברקשייר לבין ההייפ סביב חדשנות טכנולוגית יעמיק, כך יטה הכף לטובת המדדים הרחבים. מאידך, משברים כלכליים עתידיים דווקא עשויים להחזיר עטרה ליושנה ולהדגיש את היתרון המבני של פורטפוליו מפוזר, סולידי ובעל מזומן זמין.