נקודות עיקריות:

• • דיווחים מצביעים כי וושינגטון שוקלת להמיר מענקי CHIPS Act להחזקת מניות ישירה באינטל.

• החזקה ממשלתית של 10% תשנה מהותית את מצבה הפיננסי והאסטרטגי של אינטל.
• המהלך עלול לייצר הדף רחב בתעשיית השבבים ולהציף חששות של מעורבות יתר פוליטית.

שינוי אסטרטגי במדיניות התעשייה האמריקאית

על פי דיווחים עדכניים, ממשל טראמפ שוקל צעד חריג במסגרתו יומרו חלק מהמענקים שניתנו במסגרת CHIPS Act למניות של חברת אינטל (Intel, סימול: INTC). לפי ההערכות, ההחזקה עשויה להגיע עד ל־10% משווי השוק של החברה – מהלך שיסמן מעורבות ישירה ויוצאת דופן של הממשל הפדרלי בתאגיד טכנולוגיה מוביל הנסחר בבורסה.

ה־CHIPS Act נבנה במקור כתוכנית סובסידיות והקלות מס שנועדו לחזק את יכולות הייצור האמריקאיות בתחום השבבים. המרת מענקים להחזקת מניות משנה את מהות התוכנית – ממנגנון סיוע חיצוני, למעורבות ישירה בבעלות על חברה הנחשבת לנכס אסטרטגי. כך המדינה לא רק מספקת מימון, אלא גם משמשת שותפה אקטיבית בתהליך קבלת ההחלטות.

המשמעות עבור מאזנה של אינטל

עבור אינטל עצמה, מהלך כזה עשוי לשפר משמעותית את מבנה ההון. תמיכה בצורת הון מניות ולא כחוב מפחיתה את המינוף ומאפשרת לחברה גמישות פיננסית רבה יותר להמשך השקעות. אינטל כבר הקצתה עשרות מיליארדי דולרים להקמת מפעלים חדשים באריזונה ובאוהיו, כחלק מהמאבק התחרותי מול TSMC הטייוואנית וסמסונג הקוריאנית.

יתרה מכך, עצם העובדה שהממשל הפדרלי נכנס כבעל מניות תשדר לשוק מסר ברור: אינטל נתפסת כחברה חיונית לביטחון הלאומי של ארה”ב. בכך נוצר חיזוק אמון בקרב המשקיעים, שעשוי להיתרגם לעלייה חדה בשווי המניה, לנוכח הירידה הנתפסת ברמת הסיכון הפיננסי.

השפעה על תעשיית השבבים כולה

מעבר לאינטל, המהלך עלול לשנות את כללי המשחק בתעשיית השבבים העולמית. השקעת הון ממשלתית ישירה לא נתפסת כתמיכה פיננסית גרידא, אלא כהצהרת מדיניות אסטרטגית. מתחרים וספקים יבינו כי אינטל נהנית מגיבוי שאין שני לו, דבר שעלול להוביל לדרישות דומות מצד חברות אמריקאיות אחרות בענף.

בזירה הגלובלית, ייתכן שנראה הסלמה בתחרות בין המעצמות. סין כבר שנים מממנת באופן ישיר את חברות השבבים שלה, וכניסת הממשל האמריקאי כמשקיע פעיל תעמיק את המרוץ התעשייתי. התוצאה עלולה להיות קרב גלובלי מתמשך על שליטה בשרשרת האספקה של הטכנולוגיה החשובה ביותר של העידן הנוכחי.

סיכון של מעורבות פוליטית

יחד עם זאת, לצעד יש מחיר אפשרי. החזקה ממשלתית של 10% תעלה שאלות לגבי עצמאות החברה. משקיעים עלולים לחשוש מהתערבות פוליטית בהחלטות ניהוליות – החל מהקמת מפעלים, דרך בחירת שותפים אסטרטגיים ועד פעילות בינלאומית.

בנוסף, קיים חשש ליצירת תקדים: אם הממשל ירכוש מניות בחברות נוספות בשם “אינטרס לאומי”, עשויה להתפתח מגמה של חצי־הלאמה. מצב כזה יערער את אמון השוק החופשי, ויעמיד חברות במתח בין שיקולים עסקיים לבין דרישות פוליטיות.

מבט קדימה

כבר בשלב השמועות בלבד, הידיעה הובילה לתנודתיות במניית אינטל. סוחרים ומשקיעים נדרשים לאזן בין פוטנציאל הגידול באיתנות הפיננסית לבין החשש ממעורבות פוליטית מוגברת.

במידה והמהלך יצא לפועל, יהיה זה צעד דרמטי בהיסטוריה של יחסי ממשל–שוק. עבור אינטל, המשמעות עשויה להיות יציבות פיננסית לצד חיזוק מעמדה כעמוד התווך של תעשיית השבבים האמריקאית. עבור המשק כולו, מדובר באיתות ברור כי תעשיית השבבים חדלה להיות רק עניין עסקי – והפכה לנושא מדיני־אסטרטגי מהמעלה הראשונה.