סטארט-אפ האנרגיה הגרמני Proxima Fusion הודיע על גיוס הון של 130 מיליון אירו (כ־148 מיליון דולר) במסגרת סבב Series A, מה שהופך את הסבב לגדול ביותר אי פעם בתחום ההיתוך הגרעיני הפרטי באירופה. הגיוס הובל על ידי קרנות ההון סיכון Cherry Ventures ו־Balderton Capital, והעלה את סך ההשקעות בחברה ליותר מ־185 מיליון אירו, כולל מענקים מהאיחוד האירופי. ההשקעה מבטאת אמון חסר תקדים ביכולת של פרוקסימה להגיע להיתוך גרעיני מסחרי עד סוף העשור, יעד שבעבר נחשב לחלוטין לבלתי מציאותי. נתונים מה־IAEA מצביעים על כך שעד כה, השקעות גלובליות פרטיות בתחום ההיתוך חצו את רף ה־6 מיליארד דולר, מתוכן כ־10% כבר הגיעו לאירופה – מגמה שצפויה להאיץ.

מה זה בכלל היתוך גרעיני – ולמה זה משנה עכשיו?

היתוך גרעיני הוא תהליך שבו שני אטומי מימן מתמזגים ליצירת אטום הליום, תוך שחרור אנרגיה אדירה – תהליך שמתחולל בליבת השמש. בניגוד לביקוע גרעיני, ההיתוך אינו מזהם, אינו פולט פחמן דו־חמצני, ואינו מותיר פסולת רדיואקטיבית ארוכת טווח. לפי דו”ח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, היתוך יכול להוות מקור אנרגיה נקי, בטוח ובלתי נדלה, בתנאי שיושגו התנאים הפיזיקליים הדרושים. כיום, כמעט כל ניסוי בתחום עדיין סובל מבעיית מאזן אנרגיה שלילי – כלומר, יש להזרים יותר אנרגיה לתהליך ממה שניתן להפיק ממנו. עם זאת, התקדמות טכנולוגית מואצת ב־AI, חומרים עמידים וחישוב קוונטי מביאה את התחום למרחק נגיעה מהיתכנות מסחרית ומעמידה את האנרגיה הגרעינית כחלק בלתי נפרד מפתרונות שינוי האקלים.

פרוקסימה פיוז’ן – החזון הגרמני לטכנולוגיית סטלרטור

החברה, שהוקמה בשנת 2023 כשלוחה ממכון Max Planck לפיזיקת פלזמה, מובילה שימוש בטכנולוגיית Stellarator – כור המבוסס על שדות מגנטיים קבועים מראש, בניגוד ל־Tokamak הדינמי. לפי מחלקת האנרגיה של ארה”ב, סטלרטורים מציעים יציבות מגנטית גבוהה יותר ותחזוקה פשוטה יחסית, ומכאן פוטנציאל יישומי גבוה יותר. פרוקסימה עושה שימוש מתקדם ב־בינה מלאכותית, הדפסות תלת־ממד מדויקות, ואלגוריתמים לתכנון מגנטי – כל אלה מאפשרים קיצור לוחות זמנים. המודל ההנדסי החדש שואף להביא לכור הדגמה עד 2028, ולהשיג ייצור מסחרי בשנות ה־30. להערכת החברה, כור מסחרי יוכל להפיק מאות מגה־ואט בטכנולוגיה בטוחה, אמינה וללא פליטות. מדובר בפריצת דרך שעשויה לשנות את פני ייצור האנרגיה באירופה ואף בעולם כולו.

בין תקווה לטכנולוגיה – מהם האתגרים בדרך להיתוך מסחרי?

לצד ההתרגשות, ישנם אתגרים כבדים: הפיזיקה הקשה של היתוך דורשת שליטה בפלזמה בטמפרטורות של 100–150 מיליון מעלות צלזיוס – חום גבוה פי 10 מליבת השמש. חומרים עמידים לכך כמעט ואינם קיימים, והמערכות המגנטיות הנדרשות דורשות השקעות עתק. לפי הערכות בתעשייה, עלות מתקן הדגמה שלם עשויה להגיע ל־300–500 מיליון אירו, בעוד כור מסחרי בקנה מידה מלא יעלה מעל מיליארד אירו. גם אם תצליח פרוקסימה טכנולוגית, היא תידרש לשיתופי פעולה רגולטוריים, הנדסיים ופוליטיים כדי לממש הפצה תעשייתית. עם זאת, העלייה בהשקעות מצד קרנות אירופיות – שזנחו בעבר טכנולוגיות גרעיניות – מעידה על שינוי עמוק. ניתוח של PitchBook מצביע על כך ש־2023 הייתה השנה הראשונה שבה השקעות פרטיות בהיתוך חצו את סף ה־1.5 מיליארד דולר באירופה לבדה. פרוקסימה ממחישה את המגמה הזו במלוא עוצמתה.

תמיכה גוברת מהשוק הפרטי והציבורי

הצלחת סבב הגיוס של פרוקסימה ממקמת אותה בצמרת חברות ההיתוך לצד Helion Energy (שגייסה מעל 600 מיליון דולר) ו־Commonwealth Fusion Systems (שגייסה למעלה מ־2 מיליארד דולר). אך בניגוד לחברות האמריקאיות, פרוקסימה נהנית מתמיכה מוסדית נרחבת באירופה, כולל מענקי Horizon Europe ותמריצים ממשלתיים. דניאל ווטרהאוז מ־Balderton Capital ציין כי “סטלרטורים הם הרבה מעבר לטכנולוגיה – הם מרכיב גיאו־אסטרטגי שיכול לשחרר את אירופה מתלות אנרגטית בגז הרוסי ובנפט מהמזרח התיכון”. החברה צפויה לגייס עוד 300–500 מהנדסים ולהרחיב את המתקן במינכן פי ארבע עד 2027, לקראת הקמת כור הדגמה. במקביל, מקודמות שותפויות עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר, שיסייעו לאיץ את פיתוח המערכות הקריטיות.

סיכום: האם האנרגיה של העתיד תגיע מגרמניה?

פרוקסימה פיוז’ן ממוקמת בצומת שבו טכנולוגיה, רגולציה ושינוי אקלימי נפגשים. המימון ההיסטורי, התמיכה הציבורית והחזון ההנדסי מציבים אותה כמועמדת מובילה להביא להיתוך גרעיני מסחרי תוך עשור. גרמניה, שידועה כמעצמה טכנולוגית בתחום הרכב והתעשייה, עשויה להפוך גם למובילה עולמית בתחום האנרגיה הגרעינית הנקייה. אם תצלח הדרך – ייתכן שנראה עד 2035 כורים גרמניים שמספקים חשמל לאירופה כולה, עם עלות ייצור של פחות מ־5 סנט לקילוואט־שעה – ועם אפס פליטות. כל אלה עשויים למצב את גרמניה בחזית מאמצי הפחתת פליטות פחמן, ולספק לתעשייה האירופית מקור כוח חדש, נקי ויציב.