בנובמבר אשתקד (2021) דווח על שיטפונות ענק בקנדה. בפרובינציית קולומביה הבריטית שבחוף המערבי של המדינה, נאלצו כמעט 20,000 איש לעזוב את בתיהם בשל שיטפונות ומפולות בוץ. הדרכים בפרובינציה נחסמו וכמו כן נחסמה הגישה לנמל וונקובר, הנמל הגדול באזור. את הנזקים שנגרמו כתוצאה מפגעי מזג האוויר, מתקנים באזור עד היום.

כפי שאפשר לנחש, ההצפות בנמל וונקובר השפיעו על זמני התובלה והאספקה כמו גם על עלויות השילוח של מגוון נרחב של מוצרים. הנמל של וונקובר אחראי להעברת מטענים בשווי של כמעט חצי מיליארד דולר, מידי יום. מעבר לסחורה המקומית עבור תושבי הפרובינציה, בחנויות שנותרו ריקות ממוצרים, נמל וונקובר משמש גם יעד מרכזי להעברת סחורות למדינות המזרח הרחוק ואסיה. דוגמה אחת מעניינת להשפעה של ההצפות בנמל של וונקובר על השווקים במזרח הרחוק היא ההודעה של חברת הענק למזון מהיר מקדונלדס, שהיא מקטינה את מנות הטוגנים (צ’יפס) באותו המחיר, בשל בעיות אספקה של חומרי הגלם והמוצרים של החברה.

אנחנו כבר יודעים, שכ – 70% מכלל המים הנצרכים בעולם משמשים בחקלאות. איך שלא מסתכלים על זה, המזון שאנחנו אוכלים מתחיל בצומח, מפני שגם המוצרים מן החי שאנחנו משתמשים בהם, מכוס חלב ועד סטייק, ניזונים מן הצומח. השפעות האקלים על המזונות שאנחנו אוכלים כבר לחלוטין מורגשות, מייקרות את המחירים, מקטינות את ההיצע ומפחיתות את הגיוון. הנה כמה מן המזונות שאנחנו אוכלים בכל יום ואשר סובלים באופן משמעותי משינויי האקלים ומאירועים קיצוניים של מזג אוויר

החיטה והדגנים שלנו

ניסויים שכבר נערכים ברחבי העולם מלמדים אותנו כי על כל עלייה של מעלה אחת במזג האוויר, ייצור החיטה מצטמצם בכ – 6%. כל תקופת בצורת או שיטפונות פוגעת בייצור החיטה העולמי ודרגת התחממות אחת בעולם, הצפויה להתרחש ממש בשנים הקרובות, תמצמם את ייצור החיטה בעולם בכ – 42 מיליוני טונות, זהו צמצום שישפיע על הרגלי התזונה של אזרחים רבים, בכל העולם – וגם בישראל.

מעניין לציין כי על אף הנופים זהובי השיבולים לקראת חודש סיוון בלוח השנה הישראלי, ריבוי שדות השיבולים ומה שנראה כמו ייצור שופע של דגנים – הרוב המכריע של חיטה ודגנים אחרים שגדל בישראל מיועד למאכל לחיות משק ובקר, כאשר החיטה המשמשת לייצור לחמים – היא מיובאת. זה רק מוסיף, כמובן, על העומס האקלימי המיוצר בשל הרגלי הצריכה, כאשר ייבוא טונות של חיטה בכל חודש מוסיף לפליטת גזי חממה. גידולי השיבולים הם גידולים פגיעים יחסית והם נדרשים למזג אוויר יציב – התחממות, כמו גם עונות של בצורת או שיטפונות, פוגעות משמעותית בקיבולת הייצור העולמית, ואם אירוע אקלימי כזה יפגע במדינות מהן ישראל מייבאת את הדגנים שלה – המחסור בהחלט יורגש גם בצלחת שלנו.

קפה

ייצור הקפה נשען בעיקר על אזורים טרופיים ביבשת אפריקה ובאמריקה הלטינית. שינויים אקלימיים המשבשים את המאזן העדין של חום ולחות באזורים אלה מצמצמים את קצב ייצור הקפה עד כדי כך שמומחים מעריכים כי עד שנת 2050, ייצור הקפה במדינות המרכזיות יצטמצם בכ – 50%. כדאי לדעת שבתחום המסחר בסחורות, המחיר של פולי קפה עלה בשנה האחרונה ביותר מ – 130% בממוצע.

בשר

במרבית בתי האב בישראל, ארוחה אחת ביום כוללת באופן כמעט גורף מנת בשר – בקר, עוף או הודו. אנחנו צורכים מעל 18 ק”ג בשר בממוצע בשנה, בחלוקה לכלל האזרחים בישראל כולל קשישים ופעוטות. צריכת הבשר בישראל עלתה בכ – 50% בעשור האחרון וישראל נמצאת כרגע במקום הראשון בצריכת מוצרי בשר, הקר ועוף מבין כלל מדינות ה – OECD. אבל תעשיית הבקר היא מהגורמים המרכזיים בעולם לפליטת גזי חממה והיא נדרשת למשאבי קרקע משמעותיים, כולל בירוא יערות. משכך, המשאבים מתדלדלים והיכולת להמשיך ו”לייצר” בעלי חיים לאכילה בעולם צפוייה להתדלדל משמעותית בעשור הקרוב.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.