מה אפשר ללמוד על מצב הכלכלה לאחר דוחות של ענקיות הטכנולוגיה?

לאחר הדו”חות: האם תעשיית הטכנולוגיה ניצבת בפני האטה גלובלית?

הבינה המלאכותית, שהייתה עד לאחרונה אחד ממוקדי ההשקעה הצומחים והמרשימים ביותר בעולם הטכנולוגיה, נתקלת לפתע בקשיים מהותיים שמערערים את המשך תנופתה. שילוב בין הסלמת מדיניות הסחר של ממשל טראמפ, שהטיל מכסים גורפים על יבוא טכנולוגי, לבין ירידות חדות במדדי מניות הטכנולוגיה, יצר לחץ כפול על הענף. המכסים החדשים – שחלותיהם נוגעות לחלקים מהותיים בציוד תשתיתי שמקורו באסיה – עלולים להוביל לעלייה משמעותית בעלויות הפריסה של תשתיות AI ולהכביד על שרשראות האספקה שכבר נתונות ללחצים. זאת בשעה שהשוק כולו נערך להשקעות עצומות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים להקמת מרכזי נתונים. על רקע ההתפתחויות הללו, תעשיית הבינה המלאכותית מוצאת את עצמה בעמדה שברירית, שבה המשך הצמיחה כבר אינו מובן מאליו.

דו”חות רווח עונתיים חושפים מציאות כלכלית מסובכת

עם סיום עונת הדו”חות הרבעוניים של שש מתוך שבע החברות הגדולות בתחום הטכנולוגיה, מתברר כי השפעת מדיניות המכסים של ארצות הברית רחוקה מלהיות ברורה. בעוד וול סטריט עקבה בדריכות אחר ההתפתחויות, הדיווחים הכלכליים של טסלה, אפל, אלפבית, מטא, מיקרוסופט ואמזון לא הצליחו לספק תמונה חד משמעית באשר להשפעות הישירות של המכסים על תפקוד החברות.

נתונים כמותיים: בין התחזקות לריסון פיננסי

טסלה, אפל, אלפבית, מטא, מיקרוסופט ואמזון פרסמו את תוצאותיהן הרבעוניות, והציגו נתוני הכנסות ורווחים המעידים על עמידות יחסית של התעשייה. טסלה עלתה ב-2.38%, אלפבית ב-1.69%, מטא זינקה ב-4.34%, מיקרוסופט ב-2.32%, ואילו אמזון רשמה ירידה מתונה של 0.12%. הנתונים מלמדים על כך שלמרות הרקע הכלכלי המורכב והחששות הגוברים מהשלכות המכסים, שוק ההון עדיין מזהה פוטנציאל יציב בטכנולוגיה.

ניתוח המצב: בלבול ואי ודאות בקרב החברות

אחד מהמסרים המרכזיים שעלה מדברי המנהלים הבכירים הוא תחושת חוסר הוודאות. סטיב סוסניק, אסטרטג ראשי ב־Interactive Brokers, הסביר כי החברות “מתקשות לפענח כיצד המכסים ישפיעו עליהן, בין היתר משום שמדובר ביעד משתנה”. לפי דבריו, גם בתוך החברות עצמן אין ודאות מלאה באשר לתרחישים הצפויים, ולפיכך רבות מהן נמנעות מהצהרות חד משמעיות.

אפל, לעומת זאת, הציגה התייחסות ישירה וחדה: המנכ”ל טים קוק הצהיר כי החברה צפויה להיפגע בהיקף של 900 מיליון דולר ברבעון יוני כתוצאה מהמכסים. זוהי ההערכה הברורה ביותר מבין כלל הענקיות. ההתייחסות של אפל מעידה על כך שמוצריה, אשר רבים מהם מיוצרים או מורכבים בסין, חשופים באופן ישיר להשפעות של מכסים חדשים או מחודשים. ככל שמדובר במוצרים מוחשיים הנמכרים לצרכנים – כמו מכשירי אייפון או אוזניות AirPods – הפגיעות של החברה גבוהה יותר.

אסטרטגיות תגובה מגוונות וחוסר אחידות

אמזון הצהירה כי היא בוחנת מקרוב את השפעת המכסים, אך הדגישה שהיא עושה כל שביכולתה לשמור על מחירים נגישים עבור הלקוחות, תוך שמירה על הגיון כלכלי. טסלה, מצידה, בחרה שלא לפרסם תחזיות לרבעון השני, וציינה כי היא עדיין בוחנת את ההשפעות של השינויים במדיניות הסחר על שרשראות האספקה שלה. עבור יצרניות רכב כמו טסלה, תלויות רכיבים ונדבכים רבים של שרשרת ייצור חובקת עולם, המכסים יוצרים סיכון ממשי, במיוחד כאשר מדובר בחלקים אלקטרוניים, סוללות או מתכות.

מטא, אלפבית ומיקרוסופט שמרו על פרופיל נמוך יחסית בכל הנוגע להשפעת המכסים, אך כן התייחסו לאי הוודאות המאקרו-כלכלית ולסימני האטה אפשרית. התגובה המתונה שלהן נובעת בין היתר ממבנה עסקי המתבסס פחות על מוצרים מוחשיים ויותר על שירותים דיגיטליים – תחום שפגיעותו למכסים מוגבלת.

ניגודים בולטים: פרסום לעומת תוכנה

תופעה מעניינת שעלתה מן הנתונים היא ירידה בהשקעות בפרסום מצד מפרסמים אסייתיים, בעיקר מאז הסרת פטור ה־de minimis על ידי ממשל טראמפ. חברות כמו Shein ו־TEMU, הידועות במחיריהן הנמוכים, עשויות להפחית את השקעתן בפרסום בארצות הברית בשל עליית מחירים שתפגע בביקוש. הדבר פוגע באלפבית ומטא – שתיהן תלויות בהכנסות מפרסום – במיוחד כאשר מדובר בשוק האסייתי ההולך ומתפתח.

מנגד, תחום התוכנה נראה יציב ואף מתחזק: החברות ממשיכות להשקיע ולפתח פתרונות מבוססי בינה מלאכותית, שמטרתם לשפר יעילות ולצמצם עלויות. לפי סוסניק, “קל לזהות את תחולת המכסים על מוצרים מוחשיים, אך כאשר מדובר בשירותים – במיוחד כאלה שמועברים כשירותי תוכנה – החשיפה למכסים פחותה בהרבה”. תוכנה כשירות (SaaS) הופכת במהירות למודל הדומיננטי, כאשר הלקוח מקבל פתרונות בענן, ללא צורך בהתקנה פיזית או יבוא חומרה.

מסקנות: למה המכסים משפיעים – ולמה לא

השפעת המכסים על חברות הטכנולוגיה תלויה בשאלה מהו תחום העיסוק המרכזי של כל חברה. חברות שמוכרות חומרה מוחשית – טלפונים, מכשירים, רכבים – חשופות באופן ישיר, שכן כל מרכיב בתהליך היבוא או הייצור יכול להתייקר. לעומת זאת, חברות שמתמקדות בשירותים דיגיטליים, כמו פרסום, תוכנה או שירותי ענן, פחות חשופות למכסים, מאחר ומדובר בשירותים שאינם עוברים גבולות במובן המסורתי.

במקביל, ישנן השפעות עקיפות: פרסום, לדוגמה, עלול להיפגע כאשר חברות בינלאומיות נאלצות לצמצם הוצאות שיווק בשל ירידה בהכנסות או עלייה בעלויות. נוסף על כך, האטה בצריכה הכללית בשל התייקרות מוצרים, עלולה להשפיע על הביקוש לשירותים טכנולוגיים.

סיכום: תמונה מורכבת, מגמות נבדלות

עונת הדו”חות של ענקיות הטכנולוגיה הציעה תובנות ראשוניות אך מוגבלות לגבי ההשפעות של המכסים החדשים. בעוד אפל וטסלה מצביעות על פגיעות ברורה, יתר החברות נוקטות זהירות יתרה ולא ממהרות לחשוף נתונים מדויקים. האבחנה המרכזית נוגעת לאופי הפעילות העסקית: חברות חומרה מושפעות ישירות, בעוד חברות תוכנה – לפחות לעת עתה – נהנות ממידה מסוימת של חסינות. מגמה זו עשויה להנחות את המשקיעים והרגולטורים כאחד, בבואם להעריך את השפעת המדיניות הכלכלית על עתיד התעשייה.