גרף ההון החוזר (CapEx) של ענקיות הענן – אמזון, גוגל, מיקרוסופט ומטא – חושף תמונה דרמטית של צמיחה חסרת תקדים בהשקעות תשתית במהלך העשור האחרון. מנתוני Fiscal.ai עולה כי משנת 2015 ועד לרבעון הראשון של 2025 נרשמה עלייה פנומנלית של מאות ואף אלפי אחוזים בהוצאות ההוניות של החברות המובילות את תחום שירותי הענן, המידע, הבינה המלאכותית והפרסום הדיגיטלי. אמזון, שבלטה מעל כולן, רשמה עלייה של למעלה מ־2,500% בהוצאות ההון הרבעוניות, גוגל כמעט פי 9, מיקרוסופט מעל פי 11, ומטא למעלה מפי 20. אך הנתונים לא מציגים רק את קצב ההתרחבות – אלא גם את עומק הסיכון, כאשר העלויות מגיעות כעת לשיאים שמעוררים שאלות קשות לגבי התשואה על ההשקעה, הציפיות מהבינה המלאכותית והאופטימיות בשוק.

נתונים כמותיים: קצב עלייה חסר תקדים בהוצאות הוניות

בחינה כמותית של גרף CapEx מלמדת כי בעוד שברבעון הראשון של 2015 סך ההוצאות של ארבעת הענקיות עמד על פחות מ־10 מיליארד דולר במצטבר, הרי שברבעון הראשון של 2025 הן כבר חצו את רף ה־88 מיליארד דולר – קפיצה של קרוב ל־800% בממוצע כולל. הנתונים מראים בבירור את ההתמדה וההאצה בהשקעות לאורך כל השנים, עם החמרה מובהקת משנת 2020 והלאה – כשכל רבעון חורג מקודמו.

אמזון (בצהוב) מובילה את הטבלה עם סך שינוי של יותר מ־2,593% מאז 2015 וקצב גידול שנתי מצטבר (CAGR) של 40.2%. מיקרוסופט (בכחול) טיפסה ביותר מ־1,150% עם CAGR של 29.6%, גוגל (באדום) רשמה עלייה של 832% עם CAGR של 25.7%, ומטא (באפור) עם גידול דרמטי של 2,020%, אף על פי ששיעור הגידול השנתי בהוצאה התייצב לאחרונה.

בין הרבעונים הבולטים נמצאים Q4 של 2023 עם השקעות בסך 72 מיליארד דולר, ו-Q1 של 2025, שמסיים את הגרף עם שיא היסטורי של 88 מיליארד דולר – מספר שעולה על תקציב הביטחון של מדינות שלמות, ומדגים את סדרי העדיפויות החדשים של הכלכלה הדיגיטלית.

מה מניע את הזינוק? בינה מלאכותית, ענן ודאטה סנטרים

מאחורי הקפיצה החדה עומדים שלושה מנועים מרכזיים: ראשית, הגידול בביקוש לתשתיות ענן ציבורי ופרטי, שדורש מהחברות להקים ולהרחיב דאטה סנטרים בכל העולם. שנית, העלייה האקספוננציאלית בהיקף האימון, אחסון והרצה של מודלים מבוססי בינה מלאכותית – תחום שדורש לא רק שבבים חזקים, אלא גם קירור, תשתיות תקשורת, שרתי GPU וחשמל בקנה מידה עצום. ושלישית, כניסתן של החברות לתחומים הדורשים תשתיות פיזיות – כמו מחשוב קצה (edge computing), סטרימינג, מטאברס ו-AR/VR – במיוחד עבור מטא.

עם תחילת מהפכת GPT ובינה גנרטיבית, מיקרוסופט השקיעה סכומים עצומים במיזמים עם OpenAI, ובנתה עשרות חוות שרתים חדשות ברחבי העולם. אמזון הגדילה את השקעות AWS לצד מרכזים לוגיסטיים, ומטא ניסתה להחיות את המיקוד סביב Horizon, Quest ופיתוח סביבות תלת־ממד מבוססות בינה מלאכותית.

פערים בין השקעה לתשואה: האם זה משתלם?

הפער המרכזי שעולה מהגרף הוא לא רק בין הרבעונים – אלא בין קצב ההשקעה לקצב התשואה. בעוד שההכנסות הרבעוניות של החברות אמנם צמחו, הרי שהרווח התפעולי לא תמיד שמר על יחס ישיר. אמזון, למשל, חוותה שחיקה בתשואות על השקעות AWS בשל תחרות גוברת מצד Azure ו־Google Cloud. מטא עצרה את ההשקעות במטאברס בתחילת 2024 לאחר הפסדים מצטברים של כ־40 מיליארד דולר. גוגל התמודדה עם פיטורים בצוותי AI בשל עודף קיבולת, ומיקרוסופט נדרשה להסיט השקעות מהולולנס ו-Xbox לטובת Azure ו־OpenAI.

המשקיעים מתחילים לתהות האם קפיצה של 30% בהוצאות ההון מביאה תוספת מקבילה בהכנסות. נכון ל־2025, התשובה אינה חד־משמעית. רק חלק מהחברות מציגות עלייה רווחית ביחס להשקעה. רבות מהן שורפות מזומנים, נושאות חוב ומחלקות דיבידנד – מה שמגביר את הרגישות לתרחיש שבו ההשקעה אינה נושאת פירות בזמן קצר.

משמעות אסטרטגית: שליטה טכנולוגית או סיכון מבני?

מה שהתחיל כהשקעה לצמיחה הפך עבור חלק מהחברות לקרב הישרדות על מובילות טכנולוגית. הענקיות לא יכולות להרשות לעצמן לא להשקיע – אך גם לא ברור אם יצליחו לשמר יתרון תחרותי. קצב ההשקעה הקולקטיבי, שמתקרב לכ־350 מיליארד דולר שנתי, עלול להפוך לנטל במקרה של האטה בצריכה, הגבלות רגולטוריות או בעיות בשרשרת האספקה.

הסיכון האסטרטגי המרכזי הוא כפול: מצד אחד, תחרות שמורידה מחירים ומצמצמת רווחיות – כפי שקרה בין גוגל למיקרוסופט בתחום ה־AI בשירותי ענן. מצד שני, עודף תשתית שצפויה להבשיל רק ב־2026–2027, אך דורשת הוצאות כבר היום. חברות שאינן מצליחות להמיר את ההשקעות לביקוש מיידי – מסתכנות בשחיקה כפולה של תשואות ומוניטין.

הקשר לשווקים: סיכון כללי לתמחור טכנולוגי

מכיוון שארבע החברות בגרף מהוות יחד קרוב ל־25% ממדד ה־S&P 500, כל שינוי מהותי בהשקעותיהן משליך ישירות על שוק ההון כולו. ירידה בהשקעות תפורש כהאטה בפעילות, תזרים מזומנים שלילי עלול להקשות על גיוס הון, וכל עדכון תחזיות שלילי ירעיד את השוק. מנגד, שמירה על קצב הוצאות כה גבוה עלולה להוביל לדרישות שוק מוגזמות – מה שעלול לגרור תגובת נגד.

משקיעים מוסדיים כבר החלו לדרוש מחברות טכנולוגיה שקיפות רבה יותר בנוגע ליעדי CapEx, ניתוח תזרים מול תשואות ומעקב אחר עלות הון מותאמת סיכון (WACC). קונפליקט עתידי בין דירקטוריון למשקיעים עלול להתעורר סביב השאלה: האם להמשיך להשקיע בקצב כזה – או לעצור רגע ולבחון אלטרנטיבות.

האם מדובר בנקודת קצה או תחילתו של גל נוסף?

רבעון ראשון של 2025 רושם את השיא ההיסטורי בהשקעות, אך השאלה האמיתית היא האם מדובר בנקודת שיא רגעית – או בהתחלה של דור חדש של תשתיות. אם תחזיות ה־AI יתממשו, הצריכה תעלה, וענן יהפוך לחובה בכל ארגון – ייתכן שהשקעות אלו ייראו בעתיד כהגיוניות ואף חסכוניות. אך אם קצב האימוץ יאט, או שחידושים יגיעו מקטגוריות חדשות כמו AI Edge או decentralized AI, ייתכן וחלק מההשקעות לא יניבו את התמורה המיוחלת.

בין אם מדובר ב”תחילתה של רנסנס טכנולוגי” ובין אם “בועה תשתיתית בהתהוות” – דבר אחד ברור: הנתונים מהגרף מאותתים ששוק ההון כבר לא מתנהל על פי הנחות ישנות.