ASML, אמזון, מאסטרקארד, פורטינט, אפל, מוד’יס ו-S&P: מדוע שליטה שוקית מביאה תשואה עודפת – ואילו סיכונים היא טומנת בחובה?

בשנה האחרונה הפך הרעיון של “לקנות מונופולים” למוטו פופולרי אצל משקיעים, יועצים ואנשי מדיה פיננסית. פוסט ויראלי ששותף ברשתות החברתיות מציג טבלה של חברות מובילות בתחומן – ומסביר בפשטות: “הדרך הקלה להרוויח בשוק ההון היא להחזיק במונופולים”. לא קשה להתלהב מהמספרים: פורטינט (Fortinet) עם תשואה של 1,159% בעשור, אמזון (Amazon) עם 892%, ASML עם 620% ומאסטרקארד (Mastercard) עם 520%.

אך האם באמת מדובר במונופולים קלאסיים? מהן הסיבות לתשואה המרשימה, והאם שליטה בענף מבטיחה עליונות גם בעתיד? במאמר זה נבצע ניתוח כמותי, נבחן את מודל העסקי והחוזקות של כל חברה, ונתייחס גם לסיכונים, להתפתחויות הרגולטוריות ולשאלה: האם זו אסטרטגיה בטוחה באמת?

סקירה כמותית: עשר שנים של תשואות שוק – מי הציג עליונות אמיתית?

על פי הנתונים המוצגים, החברות המובילות לפי תשואת 10 שנים הן:

ASML (ציוד לייצור שבבים): 620%

אמזון (מסחר מקוון): 892%

מאסטרקארד (רשת תשלומים דיגיטליים): 520%

פורטינט (אבטחת מידע/פיירוולים): 1,159%

VeriSign (תשתית אינטרנט): 353%

אפל (iOS): 535%

מוד’יס (דירוגי אשראי): 342%

CME Group (בורסת נגזרים): 183%

פיליפ מוריס (טבק): 136%

S&P Global (דירוגי אשראי ונתונים): 390%

לשם השוואה, מדד S&P 500 הניב כ-230% בעשור האחרון (כולל דיבידנדים). כל החברות בטבלה הציגו ביצועים עודפים באופן משמעותי על פני השוק הרחב.

מונופוליזם – עד כמה באמת מדובר בשליטה מוחלטת?

החברות ברשימה אמנם מובילות את הענף שלהן, אך המונח “מונופול” מתפרש באופן שונה בכל תחום:

מונופול אמיתי: דוגמת ASML, היחידה בעולם שמספקת ציוד EUV לייצור שבבים מתקדמים. כל תעשיית השבבים הגלובלית תלויה בה – מצב נדיר מאוד בעידן הנוכחי.

דואופול/אוליגופול: מאסטרקארד (יחד עם ויזה), S&P ומוד’יס פועלות בשווקים עם מספר שחקנים בודדים, עם רגולציה כבדה ומחסומי כניסה גבוהים.

פלטפורמה דומיננטית: אמזון (E-commerce) ואפל (iOS) שולטות בפלטפורמות ענק, אך מתמודדות עם תחרות קשוחה – וולמארט, עליבאבא, גוגל (אנדרואיד) ושחקנים מתפתחים.

נישה ממוקדת: פורטינט מובילה באבטחת רשתות ופיירוולים, אך שוק הסייבר דינמי עם עשרות מתחרות. VeriSign מחזיקה ברישיון בלעדי לדומיינים עיקריים (.com, .net), אך היקף פעילותה צר.

חסמי רגולציה: חברות דירוג (מוד’יס, S&P), בורסות נגזרים (CME) וטבק (פיליפ מוריס) נהנות מחסמי כניסה גבוהים, רגולציה הדוקה, והגנה מול חדשנות מהירה.