תמונת מצב: ייצוג דועך של חברות צעירות לא רווחיות

נכון לסוף יוני 2025, חברות צעירות ולא רווחיות (Young Unprofitable Companies – YUCs) מהוות רק כ־1% מהיקף שוק המניות האמריקאי – כך לפי ניתוח של JPMorgan שהתפרסם על בסיס נתוני Factset. מדובר בירידה חדה ביחס לתקופות קודמות, ובמיוחד בהשוואה לפסגות של בועת הדוט־קום בשנת 2000 ולשנת 2021, שהוגדרה בעיני רבים כשיא של “מאניית הממים” ואופוריה ספקולטיבית.

חברות אלו מוגדרות ככאלה שהכנסותיהן צומחות בקצב של למעלה מ־15% בשנה, אך אינן רווחיות בשניים מתוך שלושת השנים האחרונות, וטרם חלפו חמש שנים מהנפקתן. המשקל של חברות מסוג זה בשוק ירד באופן ניכר, והוא משקף שינוי סנטימנט מובהק בקרב משקיעים.

בועה, תיקון והיום שאחרי: ההיסטוריה חוזרת, אך לא באופן סימטרי

לפי הגרף שהוצג, ניתן לראות בבירור שלושה גלים היסטוריים בולטים בנוכחות של חברות צעירות לא רווחיות בשוק ההון: הראשון התרחש בסוף שנות ה־90 עם היווצרות בועת הדוט־קום, אז שיעורן זינק לכ־5% משווי השוק. השני נרשם בתחילת שנות ה־20 של המאה ה־21, בתקופת הקורונה והריבית האפסית, כאשר אחוז החברות הלא רווחיות שביקשו גיוס מהיר דרך שוקי ההון טיפס לשיא חדש של כ־3%. והשלישי – התקופה הנוכחית – מאופיין בירידה חדה ועמוקה אל מתחת לרמות של 1%.

המשותף לשתי תקופות השיא (2000 ו־2021) היה סביבה מוניטרית מקלה, נזילות גבוהה וציפיות לא ריאליסטיות לצמיחה מואצת. אך ההבדל המשמעותי טמון בדרך בה השוק מתקן את עצמו: בעוד שבשנת 2000 התיקון היה חד, ברוטאלי ואופף כמעט את כל מגזר הטכנולוגיה, הרי שב־2022–2024 נרשמה התפקחות איטית ומתמשכת, בעיקר בשל סביבת ריבית עולה, חשש מהאטה, וקריסת מספר שחקנים מובהקים כמו WeWork ו־Peloton.

המשקיעים מצביעים ברגליים: חזרה לדיסציפלינה פיננסית

הירידה ל־1% בלבד מבטאת מעבר לסלקטיביות גבוהה יותר מצד השוק. בניגוד לעבר, בו משקיעים היו מוכנים להזרים הון בשווי שוק של מיליארדים גם למיזמים חסרי רווחיות מוחשית, כעת הסנטימנט הוא שמרני יותר. הגיוס נעשה תוך דרישה מיידית לתוכנית עסקית ברורה, יתרון תחרותי מוכח, ולעיתים אף תחילת רווחיות תפעולית.

דפוס זה מתחבר לשיח גובר בוול סטריט על “הפרמיה לרווחיות” (Profitability Premium) – כלומר, העובדה שמניות של חברות רווחיות נהנות כיום מהערכת שווי גבוהה יותר, במונחי מכפילים, יחסית לחברות בצמיחה לא רווחית. משקיעים בוחנים לא רק את קצב הצמיחה אלא גם את שרידותה.

משקיעים צעירים מחוץ למשחק?

אחד האספקטים המעניינים בירידה בנוכחות ה־YUCs הוא הפגיעה בדור הצעיר של המשקיעים – אלו שנכנסו לשוק במהלך מגפת הקורונה דרך אפליקציות כמו Robinhood, והתרגלו להשקיע בחברות כמו AMC, GameStop או Rivian. עבורם, 2025 היא שנת התפקחות: רבים סופגים הפסדים, וחלקם נוטשים את השוק לחלוטין.

במקביל, הגופים המוסדיים חוזרים לשלוט בכיוון השוק, ודפוסי השקעה קלאסיים כמו ערך (Value), תזרים מזומנים חופשי ורווח גולמי חוזרים לקדמת הבמה. המשמעות היא פחות מקום להרפתקאות ולספקולציות, ויותר דרישה לאיזון, איתנות פיננסית ורווחיות מוכחת.

הסתכלות קדימה: שוק מפוכח או הזדמנות לצמיחה חדשה?

עם ירידת שיעור ה־YUCs לשפל היסטורי, עולה השאלה – האם השוק הפך ליעיל מדי ומפספס חברות חדשניות שזקוקות להון? מצד אחד, ניתן לטעון שהשוק עבר תיקון הכרחי, והתפכחות זו יוצרת קרקע בריאה יותר להשקעות איכותיות. מצד שני, הקשחת התנאים עלולה להרתיע חברות צעירות מלהיכנס לבורסה ולגרום להאטה במכונת החדשנות.

שאלת המפתח היא האם סביבת הריבית תישאר גבוהה או תתמתן. כל שינוי מוניטרי משמעותי מצד הפדרל ריזרב עשוי להחזיר את המשקיעים לפוזיציות סיכון, ולשוב ולעורר עניין גם בחברות לא רווחיות, אך בעלות פוטנציאל טכנולוגי גבוה.