שיא חדש במלחמת הסחר – האם המכסים יכניסו את השווקים לסחרור נוסף?

שבוע עמוס במיוחד עבר על הממשל האמריקאי, כאשר נשיא ארה”ב דונלד טראמפ חתם על סדרת צווים להטלת מכסים משמעותיים על סחורות מברזיל, קנדה, סין ומדינות נוספות, בסכומים מצטברים של עשרות מיליארדי דולרים. צעדים אלה, שלוו בהצהרות פומביות ובהסברים כלכליים ופוליטיים, הציבו את וושינגטון בלב סחרור עולמי – שבו כל תזוזה אמריקאית זוכה לתגובה מידית מצד שותפות הסחר המרכזיות. מעבר להשפעה על הכלכלה האמריקאית, המהלך של טראמפ עשוי להגדיר מחדש את כללי המשחק הגלובליים ולהביא לגל של חוסר ודאות פיננסית בשווקים.

מיליארדי דולרים – רווחים תקציביים ומלחמות תגמול

הצו הנשיאותי החדש כלל העלאת מכסים של 50% על ייבוא מברזיל (שייכנס לתוקף ב-1 באוגוסט), 35% על קנדה, ומכסים נוספים בדרגות שונות על מוצרים ממדינות רבות, כולל סין, יפן, דרום קוריאה, ומדינות נוספות במזרח ובאירופה. לפי נתוני משרד האוצר האמריקאי, ההערכה היא שהמהלך יכניס לקופת המדינה עשרות מיליארדי דולרים בשנה – נתון חריג לכל קנה מידה מודרני.

בנוסף, בשיחות סגורות עם אנליסטים בוול סטריט, צוינו סכומים שמוערכים בכ-20 עד 40 מיליארד דולר בשנה – תלוי בתגובת השווקים וברמת היבוא בפועל. עם זאת, כל תגובת נגד – כפי שהוצהרה כבר על ידי ברזיל, קנדה, סין והאיחוד האירופי – צפויה לגרור גלי מכסים נוספים ולהעמיק את הקונפליקט.

מדיניות כלכלית – נימוקים, שיקולים ותגובות ראשונות

טראמפ נימק את המהלך בשתי טענות עיקריות: הראשונה – מאבק בגירעון הסחר האמריקאי, והשנייה – הענשת מדינות על מה שמוגדר כ”יחסי סחר לא הוגנים” או פגיעה באינטרסים פוליטיים ומשפטיים אמריקאיים (דוגמת עמדות ברזיל כלפי הנשיא לשעבר בולסונארו).

הממשל הדגיש כי המכסים החדשים יגרמו ל”השוואת תנאי המשחק” ויגבירו את התחרותיות של היצרנים האמריקאים. אך מומחים כלכליים ובכירי ענף הסחר טוענים כי העלויות בפועל על הצרכן האמריקאי צפויות לעלות, וכי אין ודאות שהמהלך אכן יצמצם את הגירעון המסחרי.

כך למשל, למרות שהבית הלבן טוען לגירעון סחר חמור מול ברזיל, בפועל, נתוני משרד הסחר מצביעים על עודף סחורות אמריקאי מול ברזיל (7.4 מיליארד דולר עודף ב-2024).

גם ההסבר שמהלך זה יעודד השקעות חוזרות בארה”ב זכה לביקורת: מגזרי התעשייה האמריקאים תלויים רבות בייבוא חומרי גלם, מתכות, חלקי חילוף וטכנולוגיה – כל העלאה של מכסים צפויה להתגלגל בסופו של דבר לייקור עלות הייצור, ולפגוע בכושר התחרות של עסקים קטנים ובינוניים.

תגובות בעולם – צעדי תגמול, גינוי בינלאומי, ואיומים בסחרור

כצפוי, שותפות הסחר לא נותרו אדישות. נשיא ברזיל לולה דה סילבה הצהיר כי מדינתו תגיב ב”הדדיות” – דהיינו, הטלת מכסים דומים על מוצרים אמריקאיים. קנדה הודיעה שתגן על האינטרסים הכלכליים שלה, תוך הדגשה של שיתוף פעולה במאבק בזרימת פנטניל – אחד ההסברים למכסים שהציגה וושינגטון. סין והאיחוד האירופי מתכוננים אף הם לתגובת נגד, כאשר סין כבר הודיעה על הגבלת ייבוא מוצרים אמריקאיים רגישים, ואירופה בוחנת מכסים על טכנולוגיה ורכב.

המכסים החדשים פוגעים לא רק בממשלות אלא גם ישירות ביצרנים, חקלאים, חברות טכנולוגיה ומיליוני צרכנים ברחבי העולם – מה שמעלה את החשש לירידה חדה במסחר הגלובלי, פיטורי עובדים, ולחצים על מחירי מוצרים.

ניתוח אסטרטגי – האם הכנסות המכסים יכפרו על הנזק הכלכלי?

על פניו, הכנסות העתק ממסים על ייבוא מעניקות לממשל רווח תקציבי קצר טווח, אך היסטורית – מחירי צרכן עולים, סחר מצטמצם, והצמיחה נפגעת. מאז תחילת גל המכסים של טראמפ בשלהי כהונתו הראשונה, שורת מחקרים מראים כי העלויות התגלגלו בעיקר על צרכנים ועסקים קטנים, מבלי להביא לשינוי משמעותי בגירעון המסחרי או בתעשייה האמריקאית.

יתרה מכך, כאשר כל צד מגיב בצעדי נגד, מעגל ההחרפות הופך ל”משחק סכום אפס”, שבו כלל הכלכלה הגלובלית ניזוקה. שווקים הגיבו בירידות בתגובה לחששות מתמשכים מהאטה עולמית, וכבר כעת עולות הערכות לפיהן גל המכסים הנוכחי עשוי לבלום את מגמת ההתאוששות של סחר הסחורות לאחר מגפת הקורונה.

שוקי ההון: תנודתיות, חשש מאינפלציה חדשה ואי-ודאות

משקיעים בוול סטריט ובשווקים הגלובליים פתחו את השבוע האחרון בזהירות רבה, כאשר מניות תעשייתיות, חברות יצוא ויבוא, ותאגידי טכנולוגיה הציגו תנודתיות גבוהה. החשש המרכזי: גל עליות מחירים, פגיעה בשולי רווח של חברות, האטה בצמיחה, ואולי אף סיכון להתפרצות אינפלציונית מחודשת.

סקטורים רגישים כגון חקלאות, רכב, טכנולוגיה ותעשייה עלולים להיות הראשונים להיפגע – הן מהצד של ייקור חומרי הגלם והן מהצד של הגבלות על היצוא. קרנות סל (ETF) ממוקדות סקטור ותעודות סל סחורות הציגו השבוע תנועות חדות, והדולר התחזק מול סל מטבעות כתוצאה מהחשש לבריחה לנכסים בטוחים.

מבט קדימה – לקראת הסלמה או פיוס?

המהלך של טראמפ פותח שבוע קריטי בשיח הכלכלי הגלובלי. הדיונים המתמשכים מול שותפות הסחר הגדולות יכריעו האם הגל האחרון של המכסים יוביל להסלמה נוספת, תגובות חריפות, ואף מלחמת סחר בקנה מידה רחב – או שמא יגיעו הצדדים להסכמות והפחתת מתחים.

בינתיים, כלכלני הבנקים המרכזיים, מנהלי חברות ורגולטורים עוקבים בדריכות אחר כל ציוץ, הצהרה או כותרת בעיתונות, מתוך הבנה שכל החלטה תעצב את כיוון השווקים והכלכלה בחודשים הקרובים.