גלי הדף בסחר הבינלאומי – הכפלת המכסים מעוררת סערה

מהלך משמעותי במלחמת הסחר: נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הודיע על הכפלת המכסים על יבוא פלדה מ־25% ל־50%. ההחלטה, שנמסרה בעצרת פומבית במפעל US Steel בפנסילבניה, מצטרפת לגל צעדים מדיניים שמטרתם להגן על התעשייה האמריקאית ולשדר מסר של עוצמה תעשייתית, במיוחד על רקע עסקת המיזוג המתוקשרת בין US Steel לחברת Nippon Steel היפנית. התגובה הבינלאומית לא איחרה לבוא: האיחוד האירופי גינה את המהלך ואיים ביישום צעדי תגמול אוטומטיים, וקנדה הביעה דאגה לעתיד אלפי עובדים בענף.

עיקרי המהלך: מכסים, מסרים פוליטיים ואיתות לעולם

ביום שישי האחרון הכריז טראמפ כי החל מ־4 ביוני, מכסי היבוא על פלדה יעמדו על 50%, תוך שהוא מציג את ההחלטה כחלק בלתי נפרד מהמאבק “להצלת” תעשיית הברזל והפלדה האמריקאית מפני תחרות חיצונית לא הוגנת. במהלך עצרתו בפנסילבניה, הדגיש טראמפ כי אישר את עסקת המיזוג עם Nippon Steel, אך הבטיח “לא יהיו פיטורים ולא יהיו שום מיקור חוץ”, בניסיון להרגיע את חששות העובדים והאיגודים.

המהלך נתפס כחלק מאסטרטגיה רחבה של טראמפ להפעיל לחץ מקסימלי על שותפות סחר מרכזיות – כולל אירופה, קנדה ומדינות אסיה – מתוך מטרה להשיג יתרון במשא ומתן מחודש על הסכמי סחר ולחזק את מעמדו הפוליטי והכלכלי לקראת המשך כהונתו.

תגובת האיחוד האירופי: איומים, תיאום ואולטימטום ברור

האיחוד האירופי תקף בחריפות את המהלך, תוך שהוא מזהיר כי מדובר בצעד חד-צדדי “הפוגע במאמצים להגיע לפתרון מוסכם” ומוסיף “אי ודאות נוספת לכלכלה הגלובלית”. דובר הנציבות האירופית הבהיר: “אנו מוכנים להטיל צעדי נגד – גם בתגובה ישירה להעלאת המכסים – ואם לא יושג פתרון מוסכם, הצעדים הללו ייכנסו לתוקף אוטומטית ב־14 ביולי או אף קודם לכן אם הנסיבות יחייבו זאת”.

האיחוד האירופי אף ציין כי השהה צעדי תגמול נגד ארה”ב באפריל האחרון “כדי לאפשר זמן ומרחב למשא ומתן”, אך כעת מבהיר כי “ההתייעצויות בנוגע לאמצעי תגובה מורחבים הסתיימו”. על רקע זה, חברות אירופאיות בענף הפלדה נערכות להתייקרות מיידית של חומרי הגלם ולפגיעה ברווחיות.

תגובת קנדה: חשש לעובדים ולתעשייה המקומית

גם איגוד עובדי הפלדה בקנדה (USW) פרסם תגובה חריפה, כשהוא מזהיר כי “אלפי משרות קנדיות נמצאות בסכנה וקהילות שלמות התלויות בענפי הפלדה והאלומיניום נתונות לאיום ממשי”. מרטי וורן, יו”ר האיגוד, קרא לממשלה הקנדית “להגיב מיידית ובנחישות כדי להגן על העובדים”, ומדגיש את החשיבות האסטרטגית של התעשייה הקנדית לא רק לכלכלה המקומית אלא גם לשרשרת האספקה הצפון אמריקאית.

ההשלכות הכלכליות: גידול באי־ודאות, עליית מחירים ופגיעה בתעשייה

החלטת טראמפ להגביר את המכסים עלולה להוביל להתייקרות חדה של פלדה ומוצרים מתכתיים בשוק האמריקאי, ולהכביד על יצרנים התלויים במתכות תעשייתיות – בין אם בענף הרכב, הבנייה או ציוד תעשייתי. ברקע, השווקים העולמיים ממתינים לראות האם צעדי התגובה האירופיים והקנדיים יביאו להחרפה במלחמת הסחר ולשיבושים נוספים בשרשראות האספקה.

כבר עתה מזהירים אנליסטים כי העלאת מכסים כה דרמטית תייקר משמעותית את עלויות הייצור, תעורר גל תגובות שרשרת, ועלולה להוביל לירידה בכושר התחרות של חברות אמריקאיות מול מתחרים ממדינות שלא ייפגעו מהמכסים.

הרקע המשפטי: מערכה בבתי המשפט סביב חוקיות המכסים

המכסים החדשים מצטרפים לסדרה של צעדים שממשל טראמפ קידם בשנים האחרונות, אך הם מגיעים בעת בה המדיניות נמצאת תחת בחינה שיפוטית. רק לאחרונה הורה בית המשפט לסחר בינלאומי על ביטול מכסים שהוטלו ע”י טראמפ בשל חריגה מסמכותו, אך בית המשפט לערעורים השהה את הביצוע – כך שלעת עתה רוב המכסים נותרו בתוקף, אך חוסר הוודאות סביב עתידם גדל.

המצב המשפטי הסבוך מהווה מכשול נוסף למדיניות הממשל, ומערער על יציבות התכנון ארוך הטווח בקרב תעשיינים, משקיעים וחברות ענק בתעשיות המתכת והרכב.

השפעה גאו־פוליטית: סיכון להסלמה ושיבוש שווקים

מעבר להיבט הכלכלי, המהלך של טראמפ מגביר את המתיחות בין המעצמות המערביות, ועלול להוביל להסלמה של צעדי תגמול הדדיים. האיום האירופי בצעדים מיידיים מבהיר: כל עוד לא יושג פתרון מוסכם – המערכת הרב־צדדית עומדת בפני מבחן קריטי.

שורת מומחים מזהירים כי הצעדים החדשים עשויים להוביל להתארכות המשבר ולפגיעה ארוכת טווח ביציבות הסחר, במיוחד במצב של האטה בכלכלה העולמית והסיכון לגלי אינפלציה נוספים.

מבט קדימה: לאן הולכת מלחמת הסחר?

ככל שהלחצים בין וושינגטון לבריסל וגופים נוספים גוברים, הסיכוי להחרפה במאבק הסחר גובר. מצד אחד, טראמפ שואף להציג הישגים תעשייתיים־פוליטיים ולחזק את מעמדו הציבורי; מנגד, מדינות אירופה וקנדה מחויבות להגן על עובדיהן ולשמר את כושר התחרות.

הציפייה היא שבשבועות הקרובים יימשכו ניסיונות התיווך, אך אם לא תושג פשרה, החל מ־14 ביולי עשויה להתממש הסלמה חדשה שתגרור פגיעה בשרשראות האספקה, התייקרות סחורות ואי־ודאות משמעותית למשק הגלובלי.