חברת פייפאל (PayPal) נחשבת לאחת מחברות הפינטק הגדולות והוותיקות ביותר בשוק ההון האמריקאי. עם היסטוריה של חדשנות טכנולוגית בתחום התשלומים הדיגיטליים, פייפאל עמדה לאורך השנים בחזית השינויים במבנה המסחר המקוון. עם זאת, חמש השנים האחרונות מלמדות על דפוס מטריד: החברה משקיעה סכומים עצומים ברכישת מניות עצמית – אך המניה אינה מגיבה בהתאם. על רקע זה, עולה השאלה המרכזית: האם פייפאל עושה שימוש נכון בכספה, או שמדובר בניסיון לייצב ערך מדשדש דרך אמצעים פיננסיים בלבד?

נתונים מספריים: רכישות עצמאיות בהיקף של 24.64 מיליארד דולר

על פי הנתונים שפורסמו נכון ליולי 2025, פייפאל ביצעה רכישות חוזרות של מניות בהיקף מצטבר של 24.64 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות. מדובר בהוצאה משמעותית אשר מציבה את החברה ברשימת החברות עם תוכניות הבייבאק (Buyback) הגדולות ביותר בתחום הטכנולוגיה מחוץ למגה-קאפ המסורתיות כגון אפל, מיקרוסופט או גוגל.

מבחינה תפעולית, החברה צמצמה את היצע המניות הנסחרות בכ־18.57% במהלך התקופה. ירידה זו באה לכאורה לחזק את בעלי המניות הקיימים – אך בפועל, מחיר המניה נותר יציב או אפילו יורד. המהלך הכספי המשמעותי הזה לא לווה בעלייה מקבילה בשווי השוק, מה שמעלה שאלות על האפקטיביות האמיתית של האסטרטגיה.

מזומן פנוי ותיעדוף הון: בין תזרים חופשי לבייבאק אגרסיבי

בשנים האחרונות יצרה פייפאל תזרים מזומנים חופשי (FCF) של כ־5.29 מיליארד דולר לפי נתוני 2025. עם זאת, בשנה האחרונה לבדה השקיעה החברה 6.47 מיליארד דולר ברכישות חוזרות – כלומר יותר מהתזרים התפעולי כולו. המשמעות הכלכלית ברורה: החברה נאלצת להסתמך על יתרות מזומנים או חוב כדי להמשיך בבייבאק, מבלי לייצר בסיס איתן מהפעילות עצמה.

כאשר חברה רוכשת מניות מעבר ליכולתה הכלכלית האורגנית, היא מאותתת על שני דברים. ראשית, היא אינה רואה הזדמנויות השקעה טובות יותר בצמיחה, רכישות או חדשנות. שנית, היא מנסה אולי לייצר “תשואה מלאכותית” לבעלי המניות, דרך שיפור מדדים למניה (כמו EPS) מבלי להגדיל בפועל את הערך הארגוני הכולל.

ביצועי מניה חלשים על אף מאמצים פיננסיים

על אף הירידה המרשימה במספר המניות, מניית פייפאל חוותה ירידה משמעותית בשוויה מאז השיא של 2021, עם שווי שוק שצנח בעשרות אחוזים לאורך התקופה. גם לאחר הצעדים האגרסיביים – הכוללים כאמור רכישות של עשרות מיליארדים – המניה טרם התאוששה, וביצועיה בשוק נחותים ביחס למדדים מרכזיים כגון S&P 500 או NASDAQ 100.

המסר שמשקיעים מפיקים מהתנהלות זו הוא כפול: מחד, הנהלת החברה מנסה להחזיר ערך לבעלי המניות; מאידך, השוק מביע חוסר אמון בכך שמדובר במהלך בר-קיימא, במיוחד כאשר הפעילות התפעולית אינה צומחת באופן משמעותי.

מה עומד מאחורי התפיסה האסטרטגית של פייפאל?

לכאורה, רכישה חוזרת של מניות אמורה לשדר ביטחון פנימי. הנהלה שאינה מאמינה בעתיד החברה לא תוציא מיליארדים על קניית מניותיה שלה. ואולם, כאשר המהלך הופך לכלי העיקרי להעברת ערך – במקום השקעה במו”פ, פיתוח מוצרים, שיתופי פעולה או רכישות חכמות – הוא נתפס כתחליף נחות לניהול אסטרטגי אמיתי.

המציאות בשוק הפינטק התחרותי של 2025 אינה פשוטה. פייפאל ניצבת מול שחקנים חדשים דוגמת Block (לשעבר Square), אפל פיי, גוגל פיי וחברות BNPL כמו Affirm ו-Klarna. כל אלו מציגות מודלים דיגיטליים גמישים ומתפתחים, תוך הסתגלות מהירה לצרכים המשתנים של משתמשים צעירים. בהשוואה לכך, פייפאל נתפסת כשמרנית ולעיתים מסורבלת.

ביקורת גוברת מצד אנליסטים ומשקיעים מוסדיים

קרנות השקעה מוסדיות רבות העלו ביקורת כלפי פייפאל בשנה החולפת, בטענה כי השימוש במזומנים לצורך בייבאק – מבלי להציג תוכנית צמיחה אמיתית – מייצג פספוס אסטרטגי. יש הרואים בכך ניסיון לייפות את הדוחות הכספיים ולהציג רווח למניה גבוה יותר תוך חיסול מלאכותי של מניות, במקום לייצר רווחים אמיתיים מהשוק.

הבעיה המרכזית היא תחושת סטגנציה אסטרטגית. פייפאל אינה נכשלת בהכרח – אך היא אינה מצליחה לחדש. ומול מתחרים שצומחים בדאבל-דיג’יט, חוסר תעוזה הוא גם הוא סוג של כישלון.

השוואה לחברות Buyback נוספות: אפל מול פייפאל

אם נבחן את רכישות המניות העצמיות של חברות ענק אחרות – למשל אפל – נראה פער מהותי בגישה. אפל, למשל, מבצעת בייבאק אך במקביל משקיעה מיליארדים במחקר, פיתוח, וכניסה לתחומים חדשים כמו שירותים דיגיטליים, AR ו-AI. התוצאה: גם הרווח למניה עולה, וגם שווי המניה מתגבר לאורך זמן.

לעומת זאת, כאשר חברה כמו פייפאל מסתמכת כמעט אך ורק על רכישת מניות לשם שיפור הנתונים, מבלי ללוות זאת בתוכן אסטרטגי חדש – היא מספקת תוצאה בינונית לשוק, ולעיתים אף נחשדת כמי שמנסה להסוות חולשה תפעולית.

מבט לעתיד: האם יש תקווה לשינוי?

כדי להחזיר את אמון המשקיעים, פייפאל תצטרך להוכיח שהיא יכולה לחזור ולצמוח. מהלכים כגון מיזוגים, הרחבת פעילות לשווקים בינלאומיים, או שילוב פתרונות AI חדשים בתחום האשראי והתשלומים עשויים לסמן תחילתה של דרך חדשה.

בהקשר זה, מינוי הנהלה חדשה או שינוי כיוון בדירקטוריון – כפי שנעשה לאחרונה בחברות טכנולוגיה אחרות – עשוי לספק רוח גבית חשובה. השוק מחפש חזון, לא רק איזונים ספריים.

סיכום: מה בייבאק לא יכול להסתיר

רכישת מניות חוזרת היא כלי פיננסי לגיטימי – אך כאשר הוא הופך לכלי המרכזי של החברה, המשקיעים מבינים שמדובר בפיצוי על חוסר בצמיחה אמיתית. פייפאל הוציאה כמעט 25 מיליארד דולר על רכישות כאלה בחמש השנים האחרונות, תוך ירידה במספר המניות – אך ללא שיפור ניכר בביצועי המניה.

בכדי לחזור ולהיות שחקן מוביל בעידן הפינטק המודרני, פייפאל חייבת לאמץ מחדש גישה של חדשנות, יוזמה ואסטרטגיה אמיצה. אחרת, גם הבייבאק היקר בעולם לא יספיק.