“התפתחות עולם הבנקאות ב-5 דקות: מסחורות עתיקות לטכנולוגיה פיננסית מתקדמת”

מה המקורות של הבנקאות?

נחזור אחורה בזמן, הרבה לפני שמישהו חשב לבדוק את יתרת החשבון שלו באפליקציה בסמארטפון. המקורות של הבנקאות עתיקים כמו הציביליזציה עצמה. תארו לעצמכם את זה: זו מסופוטמיה העתיקה, ובמקום בנקים, יש לנו מקדשים. כן, שמעתם נכון. המקדשים האלה לא היו רק לתפילה; הם שימשו גם כ”בנקים” הראשונים. אנשים אחסנו שם את הדגן שלהם וסחורות יקרות ערך אחרות. זה היה כמו כספת מאוד קדושה.

נקפוץ קדימה קצת, ואנחנו נוחתים בלידיה בסביבות 600 לפנה”ס, שם למישהו היה רעיון מבריק להנהיג מטבעות. זה הפך את המסחר להרבה יותר קל. לא עוד סחיבת שקי דגן; עכשיו היו לך מטבעות סטנדרטיים לעשות את העבודה הקשה. זה היה כמו לשדרג מעגלה שנגררת על ידי חמור למרכבה חלקה.

במהלך ימי הביניים, אנחנו רואים את העלייה של בנקים סוחרים באיטליה. האנשים האלה היו כוכבי הרוק של הסחר הבינלאומי. הם סיפקו אשראי ואפשרו החלפת מטבעות, מה שאיפשר לסוחרים לעשות עסקים מעבר לגבולות בלי לשאת תיבת אוצר לכל מקום שהלכו אליו.

אז, ממקדשים למטבעות לבנקים סוחרים, היסודות של הבנקאות המודרנית הונחו, רעיון מבריק אחד בכל פעם. ואנחנו חשבנו שבנקאות היא רק על גיליונות אלקטרוניים משעממים.

כיצד בנקים סוחרים עיצבו את הסחר הבינלאומי?

בואו ניקח מסע חזרה לימי הביניים,

בנקים סוחרים היו כוכבי הרוק של הסחר הבינלאומי. תארו לעצמכם: כיכרות שוק הומות אדם, סוחרים מארצות רחוקות, והמון מיקוח. אבל איך הבנקים המוקדמים האלה הצליחו לשמור על גלגלי המסחר מסתובבים?

בנקים סוחרים היו כמו הקוסמים הפיננסיים המקוריים. הם סיפקו אשראי לסוחרים שהיו זקוקים למזומנים כדי לקנות סחורות, אבל לא היה להם ממש את הזהב מראש. דמיינו שאתם מנסים לקנות תבלינים מהמזרח בלי קצת דחיפה פיננסית – זה לא יקרה. הבנקים האלה גם תיווכו בהמרת מטבעות, שהייתה משימה לא פשוטה בהתחשב במגוון המטבעות שצלצלו בכיסים של כולם.

אבל רגע, יש עוד! בנקים סוחרים לא רק נתנו הלוואות והחליפו מטבעות. הם היו החלוצים של מכתבי אשראי. ההמצאה הגאונית הזו אפשרה לסוחרים לטייל בעולם בלי לשאת תיבת אוצר מלאה במטבעות. במקום זאת, היה להם פיסת נייר שימושית שהבטיחה תשלום.

זה כמו הגרסה הימי-ביניימית

של כרטיס אשראי,  רק אין צבירה להטבות .

בקיצור, בנקים סוחרים היו הגיבורים האלמונים של הכלכלה הימי-ביניימית, שהבטיחו שסחורות זרמו בצורה חלקה מעבר לגבולות ושמרו על כיכרות השוק רוחשות פעילות.

איזו השפעה הייתה לחברות המניות המשותפות של המאה ה-17 על הבנקאות?

נקפוץ למכונת הזמן שלנו ונחזור למאה ה-17. דמיינו קבוצת סוחרים יושבים יחד, לוגמים קפה חזק, וחושבים, “איך נוכל להרוויח יותר כסף מבלי לאבד את החולצה מעל גבנו?” הנה מגיעה חברת המניות המשותפות, גיבורת העל של עולם הפיננסים.

חברות אלה היו כמו פלטפורמות המימון ההמונים המקוריות. אנשים יכלו לקנות מניות ולאגד את משאביהם יחד. זה אומר שאם אוניה מלאה בתבלינים מהודו המזרחית טבעה, אף אדם בודד לא היה נשאר חסר פרוטה – הסיכון התחלק בין כל המשקיעים. גאוני, נכון?

הכנסת חברות המניות המשותפות חוללה מהפכה בבנקאות כי היא אפשרה צבירה של סכומי הון גדולים. הבנקים ראו זאת וחשבו, “היי, הרעיון הזה של איגוד משאבים הוא די מגניב!” הם החלו להציע מוצרים פיננסיים מתוחכמים יותר, כמו הלוואות לחברות אלה, מה שעזר להבעיר את אש הסחר הגלובלי המתפתח.

בקיצור, חברות המניות המשותפות לא רק פיזרו סיכון – הן פיזרו הזדמנויות. הן הניחו את היסודות לקפיטליזם המודרני והפכו את הבנקאות מעסק צנוע של הלוואת כספים למעצמה של פיננסים גלובליים. אז בפעם הבאה שאתם רואים בנק, הסירו את הכובע לאותם סוחרים מהמאה ה-17 ולרעיון המבריק שלהם.

כיצד הבנקים המרכזיים שינו את הכלכלה?

עכשיו בואו נצלול לעולם הבנקים המרכזיים ונראה איך הקוסמים הפיננסיים האלה שינו את המשחק. דמיינו את זה: זו המאה ה-19, והכלכלות הן כמו סוסים פראיים, דוהרים בחופשיות ומדי פעם רומסים כל מה שבדרכם. הכירו את הבנקים המרכזיים, המאלפים הפיננסיים שלנו.

קודם כל, הבנקים המרכזיים לקחו על עצמם את התפקיד של ייצוב הכלכלות. הם התחילו לווסת את אספקת הכסף, שבשפה לא כלכלית, אומר שהם החליטו כמה מזומנים מסתובבים בשוק. יותר מדי כסף? ברוכים הבאים לעיר האינפלציה! מעט מדי? שלום, מיתון! על ידי מציאת נקודת האיזון המושלמת, הם שמרו על תפקוד חלק של הדברים.

ואז יש את כל העניין של “המלווה האחרון”. כשבנקים מצאו את עצמם במצוקה, הבנקים המרכזיים נכנסו לתמונה, מציעים הלוואות כדי לשמור עליהם מעל פני המים. מהלך זה מנע ריצות לבנקים – אותן סצנות כאוטיות שבהן ישנה בהלה לכספומט למשיכת כספים.

הבנקים המרכזיים גם הציגו אגרות חוב ממשלתיות, דרך לממשלות לגייס כספים בלי להדפיס עוד כסף. זה עזר לממן הכל, ממלחמות ועד פרויקטים של תשתיות, והכל תוך שמירה על האינפלציה תחת שליטה.

אז, הבנקים המרכזיים היו הגיבורים האלמונים, מנווטים בשקט את הספינה הכלכלית דרך ים סוער ומים שקטים כאחד. ועל כך, אנחנו מסירים בפניהם את הכובע.

כיצד התקדמות טכנולוגית שינתה את הבנקאות מן היסוד?

זוכרים את הימים בהם בנקאות פירושה היה לעמוד בתורים ארוכים, למלא טפסים אינסופיים, ולקוות שהפקיד לא יצא להפסקה בדיוק כשהגיע תורך? למרבה המזל, הימים האלה מאחורינו. הטכנולוגיה נכנסה לתמונה כמו גיבור-על, ושינתה את חווית הבנקאות שלנו.

ראשית, יש לנו בנקאות מקוונת. אין יותר מירוץ לבנק לפני שהוא נסגר; אנחנו יכולים להעביר כסף, לשלם חשבונות, ואפילו להגיש בקשה להלוואות ישירות מהספה שלנו. זה כמו לקבל סניף בנק בסלון, מינוס שיחת החולין המביכה.

אחר כך, יש את הבנקאות הניידת. עם כמה הקשות בטלפונים החכמים שלנו, אנחנו יכולים לבדוק את היתרות שלנו, להפקיד צ’קים, ולשלוח כסף לחברים. איבדת את הכרטיס שלך? אין בעיה, פשוט הקפא אותו באמצעות האפליקציה. מצאת אותו בג’ינס האחר? בטל את ההקפאה באותה קלות. זה כמו קסם, רק אמיתי.

ובואו לא נשכח את הפינטק. החברות הטכנולוגיות האלה מנערות את השוק, ומציעות הכל מיועצים רובוטיים ועד הלוואות עמית לעמית. הן הופכות את הבנקאות לנגישה יותר ותחרותית יותר, וזו בשורה נהדרת עבורנו.

בקיצור, הטכנולוגיה לא רק שינתה את הבנקאות מן היסוד; היא הפכה אותה לידידותית יותר למשתמש, נוחה יותר, ואם נעז לומר, אפילו קצת כיפית.

אילו לקחים נלמדו מהמשבר הפיננסי של 2008?

מסע קצר אל שנת 2008 – שנה שלימדה אותנו יותר על בנקאות ממה שכנראה רצינו לדעת. זוכרים את הכאוס? המניות שצנחו, הפאניקה, המנטרה של “גדול מדי מכדי ליפול”? זה היה כמו לצפות בסרט אימה פיננסי שמתרחש בזמן אמת.

אז מה למדנו מהרכבת הרים הזאת של האבדון? ראשית, למדנו שבועות נדל”ן הן רעות. ממש רעות. בנקים חילקו משכנתאות כאילו היו ממתקים בפורים, וכשאנשים לא יכלו להחזיר אותן, הכל התפוצץ.

שנית, שקיפות הפכה למילת המפתח של העשור. הבנו שבנקים הסתירו השקעות מסוכנות במכשירים פיננסיים מורכבים שאפילו הם לא הבינו לגמרי. זה היה כמו קסם שהשתבש. עכשיו, רגולטורים דורשים עסקאות פיננסיות ברורות ושקופות יותר. בבקשה, בלי עוד עשן ומראות.

ובואו לא נשכח את חשיבות הרגולציה. לפני המשבר, חוסר הפיקוח היה מדהים. אחרי המשבר, קיבלנו תקנות הדוקות יותר כדי לשמור על הבנקים בשליטה ולמנוע מהם להשתולל שוב. חשבו על זה כרצועה פיננסית.

לבסוף, למדנו את הערך של אמצעי חירום. ממשלות ברחבי העולם התערבו עם חבילות הצלה כדי למנוע קריסה כלכלית מוחלטת. למרות שזה היה שנוי במחלוקת, פעולות אלה עזרו לייצב את הכלכלה העולמית. הלקח שנלמד: לפעמים צריך לשבור את הזכוכית וללחוץ על כפתור “חילוץ חירום”.

אז הנה לכם – ארבעה לקחים מרכזיים מהמשבר הפיננסי של 2008. נקווה שהפכנו לקצת יותר חכמים והרבה יותר זהירים.

כיצד מתפתח ענף הבנקאות כיום?

נעבור מהר להווה… ענף הבנקאות היום הוא כמו אותו חבר שפתאום נהיה מכור לטכנולוגיה ועכשיו לא מפסיק לדבר על הגאדג’ט האחרון שלו. אנחנו מסתכלים על עולם שבו פינטק הוא הילד המגניב החדש בשכונה. זוכרים את הימים שבהם היינו צריכים ללכת פיזית לבנק? עכשיו, יש לנו אפליקציות לכל דבר – הפקדת צ’קים, העברת כספים, אפילו קבלת הלוואה, הכל מהנוחות של הספה שלנו!

בלוקצ’יין ומטבעות דיגיטליים מטלטלים את הדברים גם כן. זה כמו המערב הפרוע שם בחוץ, עם ביטקוין ואת’ריום מאתגרים את הכסף המסורתי כמו דו-קרב בין קאובויים בצהרי היום. הבנקים מתאמצים להסתגל, משלבים בלוקצ’יין לאבטחה ושקיפות, תוך כדי התעסקות במטבעות דיגיטליים משלהם.

ובואו לא נשכח את הבינה המלאכותית. בנקים משתמשים בבינה מלאכותית כדי לחזות מה אנחנו רוצים עוד לפני שאנחנו יודעים זאת בעצמנו. זה כמו לקבל בנקאי אישי שלעולם לא ישן, תמיד מוכן להציע את ההשקעה הטובה ביותר או להתריע על עסקה חשודה.

אחרי סיכום אפשר ללכת

אז בואו נסכם את הדברים. עברנו דרך ממקדשים עתיקים במסופוטמיה (שם הבנקאות הייתה בעיקר שירות אחסון דגנים) ועד לעסקאות הדיגיטליות המתקדמות של ימינו. ראינו בנקים של סוחרים שהפכו את הסחר הבינלאומי לקל יותר, חברות מניות משותפות שחוללו מהפכה בהשקעות, ובנקים מרכזיים שנכנסו לתמונה כדי לשמור על יציבות הכלכלה. הטכנולוגיה הייתה גורם מכריע, ששינה את האופן שבו אנחנו מתקשרים עם הבנקים. ובואו לא נשכח את המשבר הפיננסי של 2008, שנתן לכולנו תזכורת למציאות. המסע של תעשיית הבנקאות הוא סיפור מדהים, והוא עדיין מתפתח מהר יותר ממה שאתם יכולים לומר “בלוקצ’יין”.