להלן סקירה שבועית בנושא התחזקות הקריפטו והפרויקט ההולך ומתפתח של מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים:

התחזקות הקריפטו ופרויקט המטבעות הדיגיטליים של הבנקים המרכזיים

בשנים האחרונות, מטבעות הקריפטו הפכו מחידוש טכנולוגי לאחד מהשחקנים המרכזיים בעולם הפיננסים. לצד פלטפורמות מבוזרות כמו ביטקוין ואת’ריום, הבנקים המרכזיים החלו לחקור את האפשרות להנפיק מטבעות דיגיטליים (CBDC – Central Bank Digital Currency) משלהם. בשבועות האחרונים נראתה תנועה משמעותית בשני התחומים, כאשר שוק הקריפטו הציג תנודתיות רבה, ובמקביל, כמה בנקים מרכזיים העמיקו את תוכניות הפיתוח של מטבעות דיגיטליים ממשלתיים.

התחזקות הקריפטו – תמונת מצב עכשווית

לאחר תקופות של עליות וירידות חדות, שוק הקריפטו חווה שוב התאוששות. ביטקוין, המטבע הפופולרי ביותר, עלה בכ-32% מ-4 בנובמבאר יום הבחירות , וכעת עומד על כ-88,000 דולר, בעוד את’ריום, המטבע השני בגודלו, עלה גם הוא בכ-43% ועומד על כ-3173 דולר. יש כמה גורמים מרכזיים שמובילים לתנודות הללו:

1. גידול בביקוש מוסדי: יותר ויותר מוסדות פיננסיים גדולים, כולל בנקים גדולים וקרנות השקעה, החלו לשלב נכסי קריפטו בתיקים שלהם, במקביל לפיתוח שירותי קריפטו ללקוחותיהם. מהלכים אלו נתפסים כעדות נוספת ללגיטימיות של התחום ומניעים את ערך המטבעות.
2. אימוץ גובר של טכנולוגיית הבלוקצ’יין: טכנולוגיית הבלוקצ’יין, התשתית המאפשרת את קיום מטבעות הקריפטו, הולכת ומתרחבת למגוון תחומים, כולל נדל”ן, לוגיסטיקה, שירותי בריאות ואפילו אמנות דיגיטלית. פלטפורמות כמו את’ריום, שמציעות חוזים חכמים (Smart Contracts), מאפשרות פיתוחים כלכליים חדשים.
3. הרצון לחופש פיננסי: ההסתמכות על מטבעות מבוזרים מתגברת בקרב אנשים המבקשים להגן על ההון שלהם מתנודות במטבע המקומי או מפני רגולציה הדוקה במדינות בהן יש חוסר יציבות פוליטית וכלכלית.

בנקים מרכזיים ופרויקט המטבעות הדיגיטליים (CBDC)

בעוד שמטבעות הקריפטו מבוססים על רשתות מבוזרות, הבנקים המרכזיים בעולם מתחילים להכיר בצורך במטבעות דיגיטליים רשמיים הניתנים לפיקוח ובקרה, ובמקביל לנצל את היתרונות שמביאה טכנולוגיית הבלוקצ’יין. להלן סקירה קצרה על פרויקט ה-CBDC במדינות בולטות:

1. ארצות הברית: הפדרל ריזרב השיק פרויקטים לבחינת האפשרות להנפקת CBDC, שמכונה לעיתים “דולר דיגיטלי”. עם זאת, תהליך הפיתוח בארה”ב מתקדם באיטיות יחסית, שכן יש חששות להשלכות על יציבות המערכת הפיננסית.

1. האיחוד האירופי: הבנק המרכזי האירופי (ECB) החל בשלב מחקר אינטנסיבי להנפקת ה-“אירו דיגיטלי”. מטרת הפרויקט היא ליצור אלטרנטיבה בטוחה ונגישה שתפעל במקביל למטבע הפיזי, עם צפי להשקה אפשרית בעשור הקרוב.

1. סין: אחת המדינות המתקדמות ביותר בתחום, סין השיקה את היואן הדיגיטלי כבר בשלבי פיילוט נרחבים. השימוש ביואן הדיגיטלי נבדק בערים רבות, כאשר הממשל מציע הטבות ותמריצים לאזרחים להשתמש בו. בסין רואים ב-CBDC כלי להפחתת התלות בדולר האמריקאי ולהגברת השליטה הממשלתית בכלכלה המקומית.

1. אנגליה: הבנק המרכזי של אנגליה פרסם תוכניות ראשוניות להנפקת CBDC בשם “בריטקוין”. הבנק שואף לשמר את היציבות הפיננסית של הממלכה המאוחדת, תוך הבטחה שהמטבע הדיגיטלי לא יפגע במערכת הבנקאית המסורתית.

היתרונות והחסרונות של CBDC

יתרונות:

• בקרה רגולטורית: בנקים מרכזיים יכולים להבטיח שימוש חוקי ולמנוע פעילויות לא חוקיות כמו הלבנת הון.
• גישה פיננסית מוגברת: מטבע דיגיטלי ממשלתי יכול לספק אפשרויות תשלום לאוכלוסיות המוחרגות מהמערכת הבנקאית.
• פישוט עסקאות בינלאומיות: CBDC יכול להקל על עסקאות בינלאומיות, שכן הוא יאפשר להוריד את עלויות ההמרה ולפשט את המערכת הבנקאית.

חסרונות:

• פגיעה אפשרית בפרטיות: מטבע דיגיטלי ממשלתי עשוי להקשות על שמירת הפרטיות, שכן הבנק המרכזי יוכל לעקוב אחר העסקאות.
• סיכון ליציבות פיננסית: מעבר למטבע דיגיטלי ממשלתי עלול לערער את היציבות של הבנקים המסחריים, שכן הפקדות עשויות לעבור ישירות לחשבונות הממשלתיים.

סיכום שבועי: הכיוון של עולם הפיננסים

התחזקות הקריפטו מציינת רצון גובר בקרב משקיעים לאימוץ טכנולוגיות פיננסיות חדשות, בעיקר כאשר הבנקים המרכזיים מצטרפים לטרנד עם פרויקטים של CBDC. במקביל להמשך הצמיחה של הקריפטו, הבנקים המרכזיים רואים במטבעות דיגיטליים דרך להציע אלטרנטיבה בטוחה ויציבה יותר למטבעות קריפטוגרפיים.

הציפייה היא שמגמה זו תימשך, עם שילוב הולך וגובר בין המטבעות הדיגיטליים לבין המערכת הפיננסית העולמית. העתיד נראה מבטיח, אך הוא טומן בחובו אתגרים לא פשוטים, כמו שמירה על הפרטיות ויציבות המערכת הפיננסית, לצד התמודדות עם רגולציה הולכת ומתרחבת.