לפני כשבוע (23.7.2021) דנה הממשלה בהצעה בנוגע למעבר לאנרגיה ירוקה, בהתאם להסכמי פריז ולדרישה מטעם המדינות החברות במאמץ להפחית דריסת רגל אקולוגית, שישראל תעמוד ביעדים להפחתת הפליטה של גזי חממה. כשמסתכלים אחורה, על חמש השנים (למעשה כמעט שש) שעברו מאז הצבת היעד הראשונית, אנחנו מבינים שישראל אפילו לא קרובה לעמוד ביעדים שלה, ואחת הבעיות הבולטות בהפחתת הפליטה של גזי חממה בישראל הוא אי היכולת שלנו לייצר, נכון להיות, מימן ירוק בסביבה שאינה משחררת דו תחמוצת הפחמן בתהליך. כך יוצא, שישראל פחות או יותר דורכת במקום מבחינת שינויים אקולוגיים והפחתת הפליטה של גזי חממה בשנים האחרונות, זאת על אף שהדיון בהצעה עסק בהעלאת היעד, ל – 85% פחות פליטה של גזי חממה עד שנת 2050.

כלכלת מימן היא אלטרנטיבה לכלכלה מבוססת דלק פוסילי, שמדינות רבות מסביב לעולם כבר מאמצות. במרץ השנה הודיעה סעודיה כי פתחה מפעל לייצור מימן ירוק בהשקעה של מיליארדים. גרמניה היא כבר מזמן חסידה מושבעת של כלכלת המימן הירוק וכבר בתחילת השנה שעברה (2020) הודיעה על קידום מיזמים שאפתניים לייצור מימן ירוק. גם איסלנד הודיעה זה לא מכבר על השקעה בייצור מקורות אנרגיה מבוססי מימן. האם כלכלת המימן היא העתיד של מקורות האנרגיה הירוקים? ולמה ישראל מבוששת להצטרף לחגיגת ההשקעות בצעד הבא של המהפך האקולוגי העולמי?

כלכלת מימן – מה זה בעצם?

מימן הוא גז טבעי שנמצא בשפע מסביבנו, למעשה, הוא היסוד הכי נפוץ ביקום. המקור הזמין ביותר של מימן הוא מים, וכאשר הוא נקשר לאטומים של חמצן הוא משחרר אנרגיה בנצילות גבוהה. תוצר הלוואי היחיד בתהליך הפירוק של מימן הוא מים, כך שמעבר לנצילות הגבוהה, לשכיחות השופעת וליעילות שלו, הוא גם ירוק ואינו פולט כלל, בשום שלב של השימוש בו, גזי חממה או פחמן.

בעוד מימן נחשב מקור אנרגיה זול ויעיל, הפקתו היא יקרה ודורשת השקעה של משאבים רבים בהקמת מערכות מתאימות. ניתן להפיק מימן בתהליכים מסוגים שונים, אולם רק המימן המכונה “מימן ירוק” הוא מימן המיוצר בתהליך שאינו פולט גזי חממה לאטמוספירה. במילים אחרות, ניתן להפיק מימן ולהשתמש בו כמקור אנרגיה, אולם אם תהליך ההפקה שלו אינו יעיל וירוק – הזיהום הסביבתי אינו פוחת.

המסקנה העולמית: הפקת מימן

האיחוד האירופי, ארה”ב, יפן, סין ומדינות נוספות, כבר הצהירו כי האלטרנטיבה הירוקה ביותר לדלק פוסילי הוא מימן. בניגוד ליצירת אנרגיה ממקורות מתחדשים כמו שמש, רוח או מים, אנרגיה ממימן אינה תלויה במזג האוויר. על כן, השאיפה היא לייצר מימן באנרגיה ממקורות מתכלים ובו להשתמש בתהליך של חמצון, להפקת אנרגיה למשל במקום דלק גז או פחם.

למה ישראל עדיין אינה חלק מהמאמץ העולמי לעבור לכלכלת מימן?

יש חסרונות במעבר לכלכלת מימן. חיסרון אחד בולט הוא המורכבות בשינוע וטיפול בגז החמקמק, שהוא קל מהאוויר, דליק מאוד, ונטול צבע או ריח. חיסרון בולט נוסף קשור בהשקעה הראשונית הנדרשת מטעם המדינות במעבר לכלכלה מבוססת מימן. עלויות ההקמה של מתקנים שיוכלו לייצר מימן ירוק הן אדירות, וישראל אחראית למעט מאוד מכלל הפליטה של גזי חממה בעולם, כך שאולי הדחף לייצר שינוי הוא פחות.

בקרוב תתקיים וועידת האקלים העולמית בגלזגו, שם תתבקש ישראל להציג את הרשימה המעודכנת של יעדים להפחתת הפליטה של גזי חממה לחמש השנים הקרובות. היעדים שראש הממשלה מתכוון להציג בוועידה עוסקים כולם בהפחתת הפליטה אולם אין התייחסות בכלל לקידום הייצור ש לאנרגיה ירוקה או להתחייבות לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים. ישראל, כפי הנראה, נמצאת עוד בשלבים ראשונים בתהליך ההפחתה של פליטת גזי חממה ובעוד בכל העולם מדברים על כלכלת מימן כדבר החם הבא, בישראל לוקחים את הזמן עם בחירת אלטרנטיבות למקורות הפוסיליים לאנרגיה.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.