ביום שני ה – 11/4/22 הודיע בנק ישראל על העלאת הריבית ב – 0.25% לרמה של 0.35%. ב – 23.5 הופתע המשק הישראלי מהודעה נוספת של נגיד בנק ישראל, בה הודיע הנגיד כי הריבית במשק תעלה ב – 0.4% נוספים לרמה של 0.75%. הפעם האחרונה בה נרשמו שתי העלאות ריבית סמוכות כל כך זו לזו בישראל היתה לפני מעל 10 שנים.

לפי דברי נגיד הבנק ההחלטה מגיעה על רקע עליית האינפלציה בישראל בחודשים האחרונים, בשיעור של מעל 4%. זאת, על אף ששיעור האינפלציה בישראל הוא נמוך משמעותית משיעורי האינפלציה במקומות רבים אחרים בעולם. חשוב לזכור שכמו בכל הקשור למחירי הנדל”ן או האינפלציה, גם העלאת הריבית היא תופעה עולמית. חלוצת העלאות הריבית בין מדינות המערב הייתה בריטניה, מאז הצטרפה אליה גם ארה”ב ומדינות נוספות.

המטרה המרכזית של העלאת הריבית היא “לספוג” כסף מהמשק. העלאת ריבית מייקרת הלוואות צרכניות ומעלה את עלות משיכת היתר מה שאמור לגרום לציבור לצרוך פחות. מכיוון שהיא גם מייקרת את המשכנתאות העלאת הריבית אמורה לצנן את שוק הנדל”ן. עליה במחיר המימון לעסקים אמורה לגרום לבעלי עסק לחשוב פעמיים לפני ביצוע מהלכי התרחבות.
בסיכומו של דבר העלאת הריבית אמורה להאט את הפעילות הכלכלית במשק, לגרום לכולנו להוציא פחות וכך למתן את עליות המחירים ואת האינפלציה. 

ריסון האינפלציה 

האינפלציה בישראל אמנם נמוכה יותר מאשר במדינות אחרות (בארה”ב למשל האינפלציה חצתה את רף 8%) אנליסטים צופים שהיא תגיע לשיא של 4.3% בחודש יולי ורק אז תתחיל לרדת. בטווח הארוך האינפלציה צפויה לרדת לכדי 2.9%, תחזית היעד של בנק ישראל.
ריבית גבוהה יותר מעלה את מחיר הכסף, קשה יותר לרכוש מוצרים ושירותים ולכן הביקוש אליהם פוחת. כתוצאה מכך גם המחירים יורדים והאינפלציה (המתבטאת בעליית מחירים) פוחתת. 

העלאת הריבית תורמת לחיזוק השקל וכך מוזילה סחורה מיובאת. אבל, מכיוון שהעלאת הריבית מתרחשת במקביל במקומות רבים נוספים בעולם השפעה זו נחלשת. מה גם שערכו של השקל מושפע מזרימת דולרים לתוך ישראל ומפעילותם של גופים מוסדיים. עוד יש לזכור שהסיבות לעליות המחירים מקורן בחו”ל כך למשל העלייה במחירי האנרגיה (כתוצאה מן המלחמה באוקראינה), שיבושים בשרשרת האספקה (כתוצאה ממגפת הקורונה) ועליות מחירים במדינות אחרות בעולם שדוחפים את המחירים מעלה גם אצלנו. 

העלאת הריבית מתניעה תהליך שאמור להשפיע, בסופו של דבר, על המחירים במשק

העלאת ריבית בשיעורים של עשרות אחוזים היא פעולה שהשלכותיה המיידיות כמעט אינן מורגשות – אולם בטווח הארוך, אין ספק שיש לו השפעה חריפה על הכיסים של כל בית אב בישראל.
הדבר החשוב להבין הוא שמדובר בתהליך. הצפי הוא שבחודשים הקרובים תבוצענה העלאות ריבית נוספות וכך עד סוף שנת 2022 הריבית הבסיסית במשק תעמוד על 1.75%. אם תחזית זו תממש הריבית תהיה הגבוהה ביותר מאז אפריל 2013. ריבית בנק ישראל של 1.75% פירושה ריבית פריים של 3.25%, שיעור שכבר יש לו השפעה ניכרת על המשק. 

תיקון לימי מגפת הקורונה

מגפת הקורונה פקדה את העולם כשעוד ליקק פצעיו ממשבר הסאב פריים, זהו המשבר הכלכלי שפרץ בארה”ב בשלהי שנת 2008, והתרחב משם למרבית המדינות. כדי לתמרץ עסקים להגביר את הצריכה הורידו הבנקים המרכזיים במרבי מדינות המערב את הריבית לשפל חסר תקדים. הרעיון היה ליצור מצב בו לסגור כסף באפיקי השקעה נושאי ריבית יהפוך אטרקטיבי פחות ופחות (היו אפילו מדינות ומוסדות פיננסיים שהציעו ריבית שלילית, מי שלא רוצה להשתמש בכסף יכול לסגור אותו ולקבל פחות בעוד כמה שנים). הקורונה עצרה את הייצור בעוד הביקוש נותר בשיא, המצב הזה הוביל לזינוק אינפלציוני, כאמור בישראל באופן מתון יחסית, בארה”ב האינפלציה זינקה לשיא של 40 שנה. 

במהלך משבר הקורונה הממשלות חילקו כסף לאנשים שנאלצו להישאר ספונים בביתם.  עם הגיע החיסונים והשחרור ממגבלות הקורונה החלו המחירים לעלות. אינפלציה היא כמו מס הפוגע בשכבות החלשות, כשעליות המחירים מגיעות אל מדפי הסופר מתחילה תסיסה חברתית. העלאת הריבית מטרתה קודם כל שמירה על היציבות החברתית. מי שנפגעים ממנה הם בעיקר מעמד הביניים, צרכן האשראי העיקרי במשק. 

ליאור מור

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.