הכנסות ארה”ב ממכסים עלו ביולי 2025 לשיא של כל הזמנים – 29.6 מיליארד דולר בחודש אחד – נתון חסר תקדים שמעורר מחדש את הדיון על עתיד הגירעון המסחרי של המדינה. מצד אחד, העלייה בהכנסות ממכסים עשויה לרמז על שינוי מגמה חיובי, אך מצד שני, קיימים סימני שאלה מהותיים באשר לאפקטיביות ארוכת הטווח של צעדים אלה על הכלכלה הריאלית. השאלה המרכזית שניצבת בפני מקבלי ההחלטות, המשקיעים והציבור הרחב היא: האם מדובר באסטרטגיה ברת קיימא שתסייע לארה”ב לצמצם את הפער בין ייבוא לייצוא – או שמא זהו מהלך זמני בעל תופעות לוואי מרחיקות לכת?

עלייה דרמטית בהכנסות ממכסים – תוצאה של מדיניות מכוונת ומוכוונת תוצאה

מאז החלת סבב המכסים האחרון בחודש מרץ 2025, הכנסות ארה”ב ממסים על סחורות מיובאות חוו זינוק מואץ. בעוד שבחודש מרץ עמדו ההכנסות על 8.2 מיליארד דולר בלבד, כבר במאי נרשמו 22.2 מיליארד, ביוני 26.6 מיליארד, וביולי כאמור – 29.6 מיליארד דולר. מדובר בקפיצה של למעלה מ־250% בתוך פחות מחמישה חודשים. על פי נתוני האוצר האמריקאי, בחישוב מצטבר, הכנסות המכס והמסים המיוחדים בשלושת החודשים האחרונים בלבד הגיעו ל־78 מיליארד דולר – סכום הגבוה מכלל ההכנסות מסוג זה בשנת התקציב 2024 כולה. אם הקצב הזה יימשך עד סוף השנה, ניתן לצפות להכנסות שנתיות של כ־308 מיליארד דולר – לעומת 77 מיליארד בלבד בשנה הקודמת – זינוק פיסקלי שעשוי לשנות את מאזן התקציב הפדרלי.

הירידה בגירעון המסחרי: סימן מעודד או תוצאה זמנית של גורמים חיצוניים?

במקביל, דו”ח מאזן הסחר שפורסם ב־5 באוגוסט הראה כי הגירעון המסחרי של ארה”ב בחודש יוני ירד לרמה של 60.2 מיליארד דולר – שיפור של יותר מ־11 מיליארד דולר לעומת הנתון הקודם של מאי (71.7 מיליארד דולר). גם התחזיות שציפו לגירעון של 62.6 מיליארד דולר התבדו, מה שמעיד על שיפור משמעותי, לפחות ברמה החודשית. גורמים בממשל מצביעים על כך שהמכסים החדשים תרמו להאטה בייבוא, בין אם בשל התייקרות הסחורות או מעבר של צרכנים ותעשיות לתחליפים מקומיים. עם זאת, כלכלנים מזכירים כי ייתכן שחלק מהשיפור נובע מגורמים זמניים כמו עונתיות, שינויי מלאי, שיבושים לוגיסטיים או דחיית עסקאות. לפיכך, יש לנקוט משנה זהירות בפרשנות.

הצד האופטימי: האם סוף־סוף יש שינוי מדיניות שמייצר איזון?

בעיני תומכי המדיניות הכלכלית הנוכחית, מדובר בהוכחה לכך שאסטרטגיית “אמריקה תחילה” מייצרת תוצאות מדידות. הם מצביעים על העובדה שמכסים אינם רק כלי מגן על התעשייה המקומית, אלא גם מנוע הכנסה תקציבי עצמאי שמאפשר לממשלה להפחית תלות בהעלאות מיסים אחרות. בנוסף, הם טוענים כי הירידה בגירעון עשויה להעיד על התחזקות מעמדו של הייצור האמריקאי, והחזרת חלק מהתעשייה שהתפזרה בעולם חזרה לשטחי ארה”ב – מהלך בעל השפעה ארוכת טווח על מקומות עבודה וצמיחה פנימית. חשוב להדגיש כי אם אכן תגיע הכנסה שנתית של כ־308 מיליארד דולר ממכסים, מדובר בסכום שמתקרב לרמות הגבייה ממס החברות בארה”ב (כ־366 מיליארד דולר ב־2024) – דבר שלא התרחש מאז שנות החמישים.

הצד הפסימי: סיכון לעליית מחירים, מלחמות סחר והאטה בביקושים

אך מנגד, לא מעט כלכלנים ואנליסטים מזהירים מפני מחיר גבוה שציבור הצרכנים עלול לשלם בטווח הקצר והבינוני. מאחר שמכסים מגולגלים בסופו של דבר למחיר הסופי של המוצר, המשמעות היא עליית מחירים לצרכנים אמריקאים. בעידן שבו שיעורי הריבית עדיין גבוהים והאינפלציה לא נעלמה לגמרי, כל עלייה ביוקר המחיה עלולה לפגוע בפעילות הכלכלית הכוללת, להכביד על משקי בית ממעמד הביניים ואף להאט את הצריכה הפרטית – עוגן הצמיחה המרכזי של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך, מדינות הסחר המרכזיות – בראשן סין, האיחוד האירופי ומדינות אסיה – עלולות לנקוט בפעולות תגמול, דבר שעשוי להצית מחדש מלחמות סחר שמהן יפסידו שני הצדדים.

לאן פני השוק – תיקון זמני או שינוי עומק?

בשורה התחתונה, החודשים הקרובים יהוו נקודת מבחן קריטית למידת ההצלחה של מדיניות המכסים האגרסיבית. אם מגמת ההכנסות תישמר במקביל לירידה מתמשכת בגירעון, מדובר במפנה דרמטי שעשוי לבסס את מעמדה הכלכלי של ארה”ב בטווח הארוך. אך אם יסתבר שההכנסות הגיעו על רקע האטה בייבוא ולא שיפור ביצוא – או שהנזק הפנימי לצרכנים גדול מהרווח התקציבי – המדיניות עשויה להיבחן מחדש, ובמקרים מסוימים אף להתהפך לקראת הבחירות הבאות.