משבר הסחר הדוחף את הכלכלה היפנית לאחור

נתוני היצוא של יפן לחודש מאי 2025 מצביעים על ירידה חדה במיוחד בקצב שנרשם מאז ספטמבר 2024, ומדגישים את עוצמת הסיכונים החיצוניים איתם מתמודדת הכלכלה השלישית בגודלה בעולם. הירידה ביצוא, שהסתכמה ב-1.7% בהשוואה לשנה שעברה, עולה בקנה אחד עם מגמה עולמית של האטה בביקושים, אך מדגישה במיוחד את הפגיעות של יפן לשינויים במדיניות הסחר של שותפותיה – ובראשן ארה”ב.

סקירת הנתונים: יצוא לארה”ב צונח, המכוניות בחזית

במבט אל פירוט נתוני היצוא של משרד המסחר היפני, בולטים שני מוקדים עיקריים – ההידרדרות החריפה ביצוא לארה”ב, שירד ב-11.1% בשנה החולפת, והירידה הכללית ביצוא לסין (8.8%-). עם זאת, הזעזוע הגדול ביותר מגיע מענף הרכב, שמהווה את ליבת היצוא היפני: יצוא כלי הרכב לארה”ב צנח ב-24.7% – ירידה שממחישה את הפגיעות של יפן אל מול צעדי הגנה אמריקאיים, במיוחד נוכח מכסים חדשים או אי-וודאות סביב הסכמי סחר.

נתוני המכס מלמדים כי יצרניות הרכב היוו 28.3% מהיצוא לארה”ב בשנת 2024, כך שכל שינוי במדיניות המכסים האמריקאית פוגע ישירות בייצואנים היפנים. מעבר לכך, החל מה-9 ביולי צפויה להיכנס לתוקפה חבילת מכסים נוספת של 24% על מרבית היצוא היפני – צעד שצפוי להכביד על החברות עוד יותר.

היבטים מאקרו-כלכליים: פגיעות הצמיחה והאטה כלכלית

הירידה ביצוא היא רק מרכיב אחד בשרשרת של מגמות שליליות הפוגעות בצמיחה היפנית. התכווצות התמ”ג ברבעון שהסתיים במרץ ב-0.2% לעומת הרבעון הקודם – לראשונה מזה שנה – מלמדת עד כמה הכלכלה המקומית תלויה ביצוא, וכיצד האטה חיצונית מתורגמת ישירות להאטה פנימית. מנגד, הירידה ביבוא ב-7.7% מעידה אף היא על קיפאון בפעילות, ובד בבד – צמצמה את גירעון הסחר ל-637.6 מיליארד ין (פחות מהתחזיות), אך לא הצליחה להחזיר את מאזן הסחר לאיזון.

בנק יפן (BOJ) הדגיש בהודעתו האחרונה כי מגמות הסחר – והחשש ממדיניות סחר משתנה מצד ארה”ב וסין – עלולים להמשיך להכביד על קצב הצמיחה של המשק. דברי הנגיד על “אי ודאות גבוהה לגבי מדיניות סחר עולמית” משקפים את חוסר היכולת לחזות האם המהלכים של הנשיא טראמפ בארה”ב יתורגמו למכסים נוספים, או שמא תימצא פשרה שתשיב את היציבות למסחר הבינלאומי.

ענף הרכב: מקרה בוחן לסיכון הגלובלי

תעשיית הרכב היפנית מהווה דוגמה מובהקת לפגיעות הסחר. יצרניות כמו טויוטה, ניסאן והונדה תלויות ביצוא לשווקים מרכזיים, ובפרט לשוק האמריקאי, שבו המיסוי המוגבר, מגבלות רגולטוריות ותחרות גוברת מצמצמים את הרווחיות. לצד זאת, מדיניות ממשל טראמפ להעלות מכסים על כלי רכב (25% על מכוניות ו-25% נוספים על פלדה) מאיימת להחריף את ההאטה בענף, כאשר טויוטה וחברות נוספות כבר הזהירו מפני אובדן נתח שוק והשפעה על שרשראות האספקה.

ראש ממשלת יפן, שיגרו אישיבה, הדגיש בימים האחרונים את חשיבות הענף כאינטרס לאומי מרכזי, וממשלתו פועלת במסגרת השיחות עם ארה”ב להשיג פטורים או הקלות לענף – יעד לא פשוט בעידן שבו המדיניות האמריקאית מתמקדת בהגנה על ייצור מקומי.

התמודדות באמצעות גיוון סחר והסכמים אזוריים

לצד ההתמודדות עם המכסים, יפן מגבירה בשנים האחרונות את מאמציה להקטין את התלות בשוק האמריקאי באמצעות הסכמי סחר אזוריים כמו CPTPP (הסכם הסחר השקט-פסיפי המקיף) ו-RCEP (השותפות האזורית המקיפה), שפותחים בפניה שווקים נוספים באסיה ובאוקיינוס השקט. צעדים אלו מעניקים גמישות מסוימת לתעשייה, אך בשלב זה אינם מאזנים את הפגיעה ביצוא לארה”ב ולסין – שעדיין מהוות את היעדים המרכזיים ליצוא.

תחזית שוק: האיומים נמשכים, האי-ודאות מכבידה

ניתוח גורמי הסיכון מלמד כי גם אם תושג פשרה מסוימת בשיחות הסחר בין ארה”ב ליפן, הסבירות לחזרה מלאה לתנאי הסחר שלפני תקופת טראמפ נמוכה. המשמעות היא שהיצוא היפני ימשיך להיות תחת לחץ גם במחצית השנייה של 2025, ובמיוחד תעשיות תלויות ייצוא כמו הרכב והאלקטרוניקה. במקביל, כל שינוי קיצוני במדיניות הסחר האמריקאית עשוי להאיץ מגמה זו – בין אם מדובר במכסים נוספים, מגבלות יבוא או כלים פיננסיים נוספים להגנה על תעשייה אמריקאית.

סיכום ומבט קדימה

הירידה החדה ביצוא היפני בחודש מאי 2025 היא תמרור אזהרה נוסף למשקיעים, לחברות ולמקבלי ההחלטות – בייחוד בעידן של מדיניות סחר גלובלית משתנה ותחרות הולכת וגוברת. השוק הגלובלי, שעדיין סובל מחולשה כללית בצריכה ומהאטה בסחר הבינלאומי, לא צפוי להעניק ליפן הקלה מיידית, מה שמחייב את המדינה להאיץ רפורמות מבניות, לגוון יעדים ולשדרג את שרשראות האספקה המקומיות.

בטווח המיידי, היצואנים ביפן יצטרכו להיערך לעוד תקופה של אי ודאות, בעוד המשקיעים צריכים לעקוב מקרוב אחר מדדי הסחר, נתוני הצמיחה ומדיניות המכסים של הממשלים בוושינגטון ובטוקיו.