שווקים במתח: שילוב של אי ודאות גיאופוליטית ותגובה זהירה

בשבוע הנוכחי התייצב הדולר האמריקאי בשווקים העולמיים, כאשר המשקיעים מגלים זהירות גוברת על רקע החשש מהסלמה אפשרית בין איראן לארצות הברית. לאחר תקיפות שמיוחסות לכוחות אמריקאיים נגד תשתיות איראניות גרעיניות, הסוחרים עברו למצב המתנה דרוך, עם הסטת כספים לנכסים בטוחים כגון מטבעות חזקים, אג”ח מדינה ונכסי סחורות מסוימים.

התגובה המהירה בשוקי המט”ח, מחירי הנפט והזהב שיקפה את המתח הקיים, אך גם את התחושה שהמערכת הפיננסית טרם ראתה את השיא של האירוע. המגמות הללו ממחישות כיצד המתיחות הביטחונית במזרח התיכון ממשיכה להוות טריגר לתנודתיות עולמית – גם כאשר עדיין אין סימנים להסלמה ישירה רחבת היקף.

התייצבות הדולר – מה קורה ומה הפוטנציאל?

ביום שני, 23 ביוני 2025, רשם מדד הדולר (DXY) עלייה של 0.12% לרמה של 99.037 נקודות, המשקפת אמון יחסי במטבע האמריקאי כ”חוף מבטחים”. היורו ירד ב-0.3% לשער של 1.067 דולר, והדולר האוסטרלי איבד גם הוא כ-0.3%. מול הין היפני, הדולר התחזק לרמה של 146.81 – שינוי שמצביע על נטייה של סוחרים להתרחק ממטבעות אסיאתיים הנתפסים רגישים למתח האזורי.

כלכלנים מזהירים כי התחזקות הדולר עלולה להקשות על מדינות מתפתחות שלהן חובות חוץ דולרים, ולהוביל להתייקרות היבוא, בייחוד בתחום האנרגיה. במקביל, משקיעים מוסדיים מציינים כי תנועות המט”ח מתבצעות בשלב זה תוך “ניהול סיכונים מוגבל”, אך ייתכן שינוי חד בתמונה, אם תבוא תגובה צבאית מיידית או הסלמה באיראן.

סחורות: גל של נדידה אל הנפט – ואזור הפיקוח

המתיחות מול איראן, אחת הספקיות הגדולות של נפט בעולם, העלתה את הסיכון לשיבוש אפשרי במצרי הורמוז – נתיב שדרכו עוברים כ־20% מהנפט הגולמי הגלובלי. מחירי הברנט עלו בשיא המסחר ל־80 דולר לחבית, לפני שהתייצבו סביב 77.92 דולר.

התגובות הראשוניות בשוק משקפות שילוב של ספקולציה וחשש ממשי, כאשר התחזיות להמשך מגוונות: אנליסטים בגולדמן זאקס ציינו כי סגירת הורמוז תגרום לעלייה מהירה של 15–20 דולר במחירי חבית, בעוד תרחיש של תקיפה נקודתית שלא תשפיע על תשתיות יגרור עלייה זמנית בלבד.

נתוני מלאים עדכניים מצביעים על כך שמלאי הנפט האמריקאי ירד בשבוע האחרון בכ־2.8 מיליון חביות – נתון המחזק את הלחץ במחיר. בנוסף, ההשפעה על מדינות יבואניות גדולות כמו הודו, יפן וסין – עשויה להוביל לביקוש חלופי ולשינויים בדפוסי הסחר.

מדדי מניות ומגמות בשוק ההון

השווקים המובילים הגיבו במתינות יחסית. מדד הדאו ג׳ונס רשם עלייה של 0.17%, מדד S&P 500 טיפס ב־0.12%, בעוד שנאסד”ק נותר כמעט ללא שינוי. אנליסטים מציינים כי ההשפעה הישירה של האירוע תורגש רק אם תיגרר הסלמה אזורית שתשפיע על שוק העבודה, מחירי התובלה והתחזיות לאינפלציה.

באירופה, מדדי ה-DAX וה-CAC נסחרו ביציבות עם נטייה חיובית קלה, בין היתר בשל עלייה חדה במניות מגזר האנרגיה. בסין ובהונג קונג נרשמה ירידה קלה, בעיקר עקב חשש מפגיעה ביצוא, במיוחד בתחום האלקטרוניקה.

בישראל, שוק ההון הגיב בתנודתיות, כאשר ת”א 35 ירד ב־0.45% על רקע התחזקות הדולר המקומי מול השקל (שנחלש ל־3.76 שקל לדולר). זאת, לצד חשש לפגיעה במסלולי היבוא מאסיה.

זהב וביטחון רב־שכבתיים

מחיר הזהב, שנחשב למקלט מסורתי בעתות משבר, דווקא ירד בשיעור קל ל־2,354 דולר לאונקיה, ככל הנראה בשל התחזקות הדולר שצמצמה את כדאיות ההשקעה בזהב. זהב משמש כסוג של מדד לפחד בשווקים, ולכן הירידה עשויה לרמוז שהמשקיעים לא מעריכים בשלב זה תרחיש של עימות צבאי נרחב.

גם שערי הכסף והפלטינה ירדו בשיעור של כ־0.5%, מה שמאותת על שוק פחות נסער מכפי שניתן היה לצפות. עם זאת, גורמים בשוק מציינים כי מדובר בהתייצבות זמנית בלבד, והם עוקבים בדריכות אחר התבטאויות מנהיגים וגורמים רשמיים בטהראן ובוושינגטון.

ניתוח כלכלי: בין חוסן פיננסי לחששות אינפלציוניים

המגמות הנוכחיות מצביעות על מערכת איזונים רגישה: מצד אחד, המשקיעים מחפשים ביטחון דרך דולר ואג”ח ממשלתיות; מצד שני, קיימת הכרה גוברת בכך שכל שינוי במחיר הנפט עלול להשליך על אינפלציה, תחזיות ריבית וצמיחה גלובלית.

במבט כלכלי, הפדרל ריזרב עלול להיתקל בדילמה – אם מחירי האנרגיה יאמירו, הלחצים האינפלציוניים יחייבו זהירות מבלי להיכנס להרפתקה של הורדת ריבית מוקדמת מדי. באירופה, שם האינפלציה כבר חורגת מהיעדים, כל עלייה במחירי נפט עשויה להוביל להקשחת מדיניות מוניטרית – בניגוד לציפיות שהיו רק לאחרונה להקלות.

עמידה זמנית או סימן לעידן חדש?

על אף המתיחות, השווקים בחרו בגישה מתונה, כאשר הדולר משמש עוגן זמני והמשקיעים פועלים בזהירות רבה. הניתוח הכלכלי מצביע על תרחישים שונים לעתיד: תגובה צבאית מוגבלת, החרפה רחבה או פתרון דיפלומטי. כל אחד מהתרחישים עלול לשנות את תמונת האינפלציה, את מחירי הסחורות ואת מדיניות הריבית.

בישראל, יש לעקוב אחר השפעת יוקר האנרגיה על התעשייה המקומית והמשק הפרטי – בעיקר בענפי תחבורה, בנייה ותשתיות. בארה״ב, הדגש עובר למעקב אחרי נתוני צריכה ומדדים תעסוקתיים שעלולים להיפגע במידה והשוק הגלובלי יתייצב על רמת סיכון גבוהה.

השבועות הקרובים יהיו קריטיים: אם המתח יתפוגג, עשויים השווקים לחזור לפעול מתוך הנחות יסוד יציבות יותר. אך כל שינוי בטון המדיני או בפעולה צבאית – עלול להצית מחדש את גל התנודתיות בשוקי המטבע, הסחורות והאג”ח.